"עם כל הכבוד לערן זהבי, שיחקתי עם שחקנים קצת יותר גדולים ממנו בליגה הטורקית, כמו מסוט אוזיל שזכה במונדיאל והגיע מריאל מדריד, לוקאס ביגליה מנבחרת ארגנטינה, אז לראות שחקן כזה שלא משחק בהרכב, זה באמת טירוף. אני אומר 'הלו, עדן, אין מה לעשות, אין דבר כזה שמות היום'. היום ילד בן 16 עולה בהרכב ומוציא שחקן אחר שלא משנה איפה הוא שיחק לפני. הספסול של זהבי יצר זעזוע כי אנשים לא מוכנים לזה, כי אומרים ערן זהבי, ואם הוא לא מצליח, הוא משתגע". על החתום: עדן קארצב, הקשר שחזר בחלון ההעברות האחרון למכבי ת"א, ומכיר את הדינמיקה במועדון מקרוב.
תזכורת: קארצב הגיע בהשאלה (עם אופציית רכישה) מבשקשהיר לאחר שנאלץ לעזוב את טורקיה בעקבות סטורי שפירסם באינסטגרם ובו קרא להשבת החטופים מעזה, מה שהביא לזימונו לחקירה במשטרת איסטנבול. למרות גילו הצעיר יחסית (23) הוא משדר ביטחון רב, ובראיון ל"ידיעות אחרונות" הוא לא חושש להביע עמדות נחרצות על מה שקורה במכבי ת"א וגם על מעמדו של ערן זהבי: "הספסול שלו נתן לנו זעזוע כשחקנים, אבל מצד שני גם דחיפה לחבר'ה האחרים שאם אתה טוב ותשחק טוב, יראו את זה. אני מאמין שזה מה שצריך להיות בכדורגל, לא צריך לשחק לפי שמות, גילים וכמה שחקן מרוויח. מי שצריך לשחק שישחק, ומי שלא, על הספסל".
לפני קפיצת המדרגה במכבי נתניה, במכבי ת"א לא ספרו אותך.
"עם מכבי ת"א היו לי חוסר הסכמות. לא היה כבוד מכיוון מכבי כלפיי ואני גדלתי במועדון, הייתי שחקן בית. באמת שרציתי להישאר במכבי ת"א, להתקדם במועדון, לעזור למשפחה. ומה שנתנו לי לא כיבד אותי. אלמוג כהן בא אליי מהתחלה ואמר, 'חלום שלי שנהיה יחד, רק תבוא למכבי נתניה', ישר היה ניצוץ בינינו. אבי נימני היה הסוכן שלי אז, נכנסנו לברק יצחקי למשרד, אמרנו שאנחנו לא רוצים להישאר. מכבי עוד היו בטוחים שבאנו לחתום על חוזה, ואני פותח בפניהם את הלב ואומר שאני לא רוצה להישאר פה, שאני מרגיש שהם מזלזלים בי מקצועית. לא הרגשתי מחובר למועדון".
ועכשיו אתה מחובר? מאז החזרה בינואר צברת עד כה 53 דקות ליגה בלבד.
"אני לא משלים עם זה שהגעתי מהליגה הטורקית ואני יושב על הספסל במכבי ת"א. זה חד-משמעית מתסכל, אני חוזר הביתה ויודע שמגיע לי לשחק. יום יבוא ואראה שמגיע לי. מאמין שאקבל את הדקות שלי, עוד אשחק ואראה מה אני שווה. לא מפריע לי לשבת על הספסל, כל שחקן רוצה לשחק, וכשאקבל הזדמנות, אני חייב להיות מוכן. אני מוכן במאה אחוז".
מזל, כסף, קללות
גם בנבחרת לא ממש תפסת מקום. במשחקי מוקדמות היורו האחרונים לא קיבלת דקת משחק.
"צריך מזל בחיים של כדורגלן. יש כאלה שזה בא יותר בקלות אצלם, שייהנו מזה, ויש יותר קשה. אין גיל לפריצת דרך. קח למשל את תומר יוספי, בבאר-שבע הוא לא היה משהו ואחרי שעזב הוא מתפתח להיות בורג מרכזי בהפועל חיפה".
פרצת בנתניה, אבל גם שם זה התחיל קשוח.
"משחק ראשון, דקה 95 אני שובר את הרגל וצריך לעבור ניתוח. ארבעה חודשים הייתי בחוץ, בורג בקרסול, חוזר למגרשים ומפה התקופה הכי טובה שהייתה לי בקריירה. לא מפסיד משחק אחד, לא בדקות ולא מפסיד בכללי עם הקבוצה. כולם מדברים על נתניה, היא הייתה הלהיט של הליגה".
ואז מגיעה הצעה מדינמו מוסקבה. מה השתבש שם?
"בגלל המלחמה אי-אפשר היה להעביר כסף מרוסיה לאירופה. נסגרה העסקה, התחלתי להתאמן עם הקבוצה ברוסיה. חתמתי, נסגר הכל. שבוע אחרי יש דרבי נגד ספרטק מוסקבה. אני מתורגל בהרכב, מרגיש שחלום מתגשם. ואז מגיע לטלפון ואבי אומר 'יש בלגן עם הכסף, נתניה לא מוכנים לחכות, אתה עולה על טיסה חזרה'. וזה בומים שקשה לחזור אחריהם. חזרתי למקום שהיה לי טוב אבל חזרתי לא טוב מצד הקהל של נתניה. הם הרגישו שעשיתי משהו לא בסדר. הקהל מקלל אותי כל משחק, הקבוצה לא מעניינת, רק עדן אשם".
איך אתה רואה את מאבק האליפות בין מכבי ת"א למכבי חיפה?
"גם באר-שבע עושים עבודה נהדרת. אני חושב שמכבי ת"א ומכבי חיפה באותה רמה. איבדנו הרבה נקודות, כשמילסון הלך לאליפות אפריקה הייתה תקופה של ירידה. חיפה התעשתו. זה יהיה עד הרגע האחרון. הפסדנו להם פעמיים, אז מה? ואם נפסיד ארבע וניקח אליפות?"
איפה אתה בשנה הבאה?
"יש למכבי אופציות רכישה. אמרתי למכבי שהמטרה שלי היא לחזור לאירופה, לא משנה איפה. אני רוצה במה מרכזית של כל העולם. כרגע אעשה הכל לעזור למכבי לקחת אליפות, ומה שיהיה שנה הבאה, אלוהים גדול. אלך בשנה הבאה למקום שרוצים ומאמינים בי".
בשבוע הבא יפורסם סגל הנבחרת לקראת איסלנד, ולא בטוח שתהיה שם. גם כנראה שלא במשחקים האולימפיים, אם לא תהיה אחד משלושת חריגי הגיל.
"עברתי עם אלון חזן דרך ארוכה. איסלנד נבחרת עוצמתית, ויקינגים, אבל אנחנו לא נופלים מהם או מאוקראינה ובוסניה. חד-משמעית אני רוצה לשחק ביורו. גם להשתתף באולימפיאדה זה חלום. גיא לוזון הראה לנו את הסרט של ה'דרים־טים' באולימפיאדה. אלה כוכבי-על, מרוויחים עשרות מיליונים של דולרים בשנה והם אשכרה בוכים באולימפיאדה, אז מי אני שלא ארצה להיות שם? יש לי חלום לעשות קעקוע של הסמל האולימפי".
"נכנסתי לבלק-אאוט"
בוא נחזור לבוקר 7 באוקטובר. אתה בטורקיה ושומע שבישראל פרצה מלחמה.
"אני פותח את הטלפון לכמויות של שיחות, הודעות, מההורים והמשפחה. אני נכנס לאינסטגרם - וחשכו עיניי. קולט עוד סרטון, עוד תמונות, לא מצליח לקרוא את הסיטואציה ונכנס לבלק-אאוט. בשיחות עם המשפחה כולם בלחץ. שלחו אותי לבית מלון, שמו אותי בקומה נפרדת עם שני כלבים, אבטחה בכניסה לקומה, מעלית נפרדת וכל בוקר נהג צמוד עם אבטחה. זו הייתה תקופה קשה, נכנסתי לסחרחורת עם עצמי שלא ידעתי איך לצאת ממנה. התקשרו אליי מהמוסד והשב"כ. מסביבי שורפים דגלי ישראל באיסטנבול, ביציעים מניפים דגלי פלסטין".
ואז בינואר, בעקבות פוסט הזדהות עם החטופים, שגיב יחזקאל נעצר ונחקר, ו-24 שעות אחרי גם אתה מובל לחקירה במשטרת איסטנבול.
"כל התקופה הזו קיבלתי הוראה מהקבוצה לא להעלות שום דבר פוליטי, אבל במאה הימים שהחטופים בעזה הרגשתי סכין בלב, שאני חייב, זה הבית שלי, המדינה שלי. ואז אני מגלה שעצרו את שגיב וצוחק עם בת הזוג על מה עוצרים אותו, איזה משוגעים. למחרת בבוקר אני מגלה שגם אני אהיה עצור. נכנסו למועדון שלושה חבר'ה, לבוש אזרחי שחור עם נשק, לידם שני שוטרים, אספו אותי עם שתי ניידות משטרה, אחת מקדימה, אחת מאחור ואני באמצע עם עורך דין של הקבוצה והבלשים".
עם כל הכבוד לערן זהבי, שיחקתי עם שחקנים קצת יותר גדולים ממנו בליגה הטורקית, כמו מסוט אוזיל שזכה במונדיאל והגיע מריאל מדריד, אז לראות שחקן כזה שלא משחק בהרכב, זה באמת טירוף. אין דבר כזה שמות היום
"יש בטורקיה חוק שלפני חקירה אתה מגיע לבית חולים, בודק אותך רופא שאתה בלי פציעות כדי לוודא שבחקירה לא הכו אותך. אני מגיע לבית החולים אזוק, אבל עם ידיים בכיסים. בחקירה שאלו אותי, 'מישהו שלח אותך?' 'שילמו לך?'"
נשמע מפחיד.
"פחדתי שיגיעו אליי אנשים הביתה, לפגוע בי. קישרו אותי לישראלים שיעזרו לי עם הטיסות והארגזים לשלוח בספינה, מצאו לי טיסה דרך יוון. בשדה התעופה שלחו לי מאבטחים, נכנסתי בכניסה צדדית. היו שחקנים מהקבוצה שלי שהעלו משהו של פלסטין וזה אחרי שהמועדון העביר מסר שלא לעשות שום דבר פוליטי. כשהם העלו ולא נפגעו, אז מבחינתי הבנתי שחיכו לרגע הזה".
פורסם לראשונה: 01:30, 10.03.24
