המחלוקת נפתרה. ההתאחדות לכדורגל הודיעה היום (ראשון) על-כך שמכבי ת"א תוכל להוסיף כוכב חמישי למדיה, ולמעשה זכתה ב-25 אליפויות, ולא 24 כפי שנטען לאורך השנים.
במכתב ששלח פרופ' יאיר גלילי, ראש יחידת המחקר של ההתאחדות לכדורגל, ליו"ר שינו זוארץ וליועץ המשפטי עו"ד עמית פינס, כתב, בין השאר, כי "האליפות שהושמטה לא מגובה באף מקור רשמי".
גלילי טען כי בספר חגיגי של 70 שנה להתאחדות לכדורגל מופיעה האליפות לצד האחרות. כמו כן, ספר של היסטוריון הספורט הנחשב אלישע שוחט (100 שנות כדורגל) שפורסם בשנת 2006 מאזכר אף הוא את האליפות של מכבי ת"א בשנת 1939.
"משכך, ובעקבות ההכרה המוקדמת של הרגולטור (ההתאחדות), אינני רואה כיצד ניתן לבטל את ההכרה דה-יורה ונסיונות של מאן דהוא להטיל בה דופי, ככל שקיים, חייבים להות מגובים באסמכתאות סותרות שכאמור אינן בנמצא. משכך, ניתן ואף ראוי להכיר באליפות של המועדון ב-1939 כתחרות היחידה בארץ ישראל בכדורגל שהגיעה לסיומה הרשמי באותה העת וכאמור הוכרה שכזו על ידי הגוף היחיד שהיה מוסמך להכיר בכך", ציין גלילי.
השורשים לוויכוח היו נעוצים ב-1938/39, עונה שנויה במחלוקת. באותה עונה, בשל פרעות שפרצו בעקבות המרד הערבי הגדול, לא ניתן היה לקיים ליגה סדירה מפני שאף אחד - וגם לא קבוצות כדורגל - היה יכול להתנייד בחופשיות ברחבי ארץ ישראל, שאז עוד נקראה פלשתינה. זו הסיבה ששתי הליגות הראשונות חולקו כל אחת לשלושה מחוזות.
מכבי ת"א זכתה אז באליפות מחוז ת"א, שנחשב לחזק ביותר, כשהיא מקדימה את הפועל ת"א בהפרש שערים. עם זאת, במקביל שיחקו גם במחוזות ירושלים, שם זכתה קבוצת המשטרה הבריטית בבכורה, ובצפון, שם כמעט לא התקיימו משחקים ולא הוכרזה אלופה. לכן קשה לרבים להגדיר את מכבי ת"א כאלופת ארץ ישראל של אותה שנה, וזו גם הסיבה שההתאחדות לכדורגל אינה הכירה באליפות הזאת. לפחות לא עד היום.
לצהובים, אגב, יש את מספר הכוכבים הרב ביותר על סמל המועדון, מתוך שבעה מועדונים בארץ שזכאים לכוכב. אחרי מכבי ת"א ניצבת מכבי חיפה (שלושה כוכבים כוכבים, 15 אליפויות), הפועל ת"א (שני כוכבים, 13 אליפויות, רחוקה שתי אליפויות מכוכב שלישי), בית"ר ירושלים (כוכב אחד, שש אליפויות), והפועל פ"ת (כוכב אחד, 6 אליפויות), הפועל באר-שבע (כוכב אחד, חמש אליפויות) ומכבי נתניה עם (כוכב אחד, 5 אליפויות).
