ספיר ברמן שופטת כדורגל טרנסג'נדרית
ישראל נחשבת על ידי רבים למדינה שמרנית, גזענית, שוביניסטית, חסרת סובלנות והומופובית. יש אפילו כאלה שמשווים אותה לאיראן. יש בזה משהו, אנחנו רואים את היחס לערבים, ליוצאי אתיופיה ולחברי קהילת הלהט"ב. לא נעים לפעמים להיות שייך לקבוצת מיעוט, שלא נמצאת במיינסטרים מבחינת דת, גזע או מגדר. אבל כמו שראינו בארבע מערכות הבחירות האחרונות, אין כאן עם אחד אלא כמה קבוצות שחיות זו לצד זו ולא מצליחות להגיע להכרעה. וכך, לצד הגזענים והחשוכים יש פה גם אנשים נאורים ופורצי דרך – והכדורגל הישראלי הוכיח בתקופה האחרונה שהוא שייך לחלק השני, של הסובלנות וקבלת האחר. יותר מזה, של הכבוד לאחר.
ההחלטה של ראשי איגוד השופטים וההתאחדות לתמוך בספיר ברמן בתהליך המורכב שהיא עברה לא מובנת מאליה. הם יכלו "להחביא" אותה, לשלוח אותה לשפוט רק במשחקי ילדים או בכלל להגיד לה "תודה, אבל לא תודה". אבל הם נתנו לה את כל התמיכה האפשרית, והלכו לקראתה בתקופה הקשה שבין ההחלטה לתת פומבי למעבר שלה מגבר לאישה ועד שזה קרה בפועל. אבל זה לא נשאר בצמרת האיגוד, אלא חילחל למטה עד לאחרון השופטים שנתנו לה את כל הכבוד הראוי, כפי שספיר בעצמה מעידה. את קולם של הספורטאים, והכדורגלנים בפרט, עדיין לא שמענו – אבל דווקא המוסדות שנחשבים מיושנים ומקובעים מגלים רגישות ופתיחות.
זה לא מובן מאליו, כי מספיק לראות מה קרה בפעם האחרונה שהכדורגל הישראלי נדרש לגלות פתיחות כלפי מיעוטים – והכוונה למינוי של ביברס נאתכו לקפטן הנבחרת. הצעד הזה התקבל בצורה חיובית אצל רוב הציבור, אבל עד היום יש אנשים, כולל פרשן מסוים שרצה להיות מאמן הנבחרת, שטוענים כי שחקן לא־יהודי לא יכול להיות קפטן משום שהוא לא שר את התקווה, כולל המילים "נפש יהודי הומייה". הפעם זה לא קרה, והתמיכה כללית וגורפת. ברמן שימשה בשבת כשופטת רביעית במשחק בין הפועל כפר־סבא למכבי נתניה, והמאמנים משני הצדדים קראו לה כבר ספיר ולא שגיא. כן, אותם מאמנים שכאשר הם רצו לשבח את השחקנים שלהם אמרו שהם "שיחקו כמו גברים".
בספורט, בניגוד לתחומי חיים אחרים, יש הפרדה מובנית בין גברים לנשים מטעמים פיזיולוגיים – והכדורגל נחשב ברוב העולם לענף של גברים. מבחינת שיפוט לא אמורה להיות הפרדה, אבל עדיין לא ראינו כמעט שופטות בליגת העל שלנו וגם בעולם זה כמעט לא קיים. המבחן המעשי הראשון של הכדורגל הישראלי יהיה ביום ראשון, כשספיר ברמן תנהל את המשחק בין הפועל חיפה לבית"ר ירושלים בסמי עופר. ספיר עושה רושם של אישה חזקה שיודעת לעמוד בלחצים, גם המאמנים והשחקנים בטח יעשו כבוד, ועכשיו נשאר לראות כיצד יקבל אותה הקהל. רוב האוהדים בוודאי יריעו לה, אבל תמיד יש פינות חשוכות גם במקום המואר ביותר. בינתיים זו שעתו היפה של הכדורגל הישראלי.
ריאיון עם חברתה השופטת מיתר שמש ויו"ר איגוד השופטים
(צילום: ירון ברנר)
באיגוד השופטים יכלו "להחביא" את ספיר, אבל הם נתנו לה את כל התמיכה האפשרית. דווקא המוסדות שנחשבים מיושנים ומקובעים מגלים רגישות ופתיחות. גם המאמנים והשחקנים בטח יעשו כבוד, ועכשיו נשאר לראות כיצד יקבל אותה הקהל.
