קולולולולו.
תנו בתופי הטם טם, מוללו קונפטי. קבלו בטונות אהבה והדרת כבוד את כלת שמחה: הפועל ת"א יקרה, מברוק על החזרה המרגשת לליגת העל. איך התגעגענו. הלב התקשה לעמוד בהמתנה.
חלילה וחס, לא בא לנחס. כן, ברור, רק הערב האדומים פותחים עונה. ובכל זאת צריך להודות: הפועל גדולה על הלאומית (ועל מרבית קבוצות ליגת העל) - כמו שלא זכור עוד מועדון בשנים האחרונות שהיה גדול ככה על הליגה השנייה. אולי, אולי מכבי נתניה של ערן לוי מלפני עשור; זו שעלתה בהפרש 20 נקודות מהמקום השלישי.
אין כמעט אספקט שהפועל לא נותנת בו גז לכל מי שסביבה. אצטדיון, קהל, שחקנים, בעיקר בעלים. אפילו מוכרי הטרופיות, אפשר להמר, ברמה אחרת.
כמעט כל אצטדיוני הליגה השנייה, מלבד בלומפילד ואולי-אולי פתח-תקווה, יתקשו לאכלס את הקהל באדום; משאריות הסגל של הפועל אפשר להרכיב עוד קבוצה שתתמודד על ליגת העל, ועוד אחת שתיקח את ליגת החופים ואת גולסטאר.
לעלות ליגה בתנאים הללו, כשסביבך כאלו שבאות עם חולצה ספוגת זיעה מקרבות הקיץ מול הבקרה התקציבית, וצ'ק שמן שמוכן להישלף בעת הצורך, זו באמת לא חוכמה גדולה.
הערך המוסף האמיתי הוא ביצירת עונה חוויתית, ביצירת מסע של החזרת אמון לעשרות אלפי האוהדים - ובעיקר בבנייה של מועדון לטווח ארוך.
כי מתי להפועל תהיה עוד הזדמנות לחשל על רטוב את דור העתיד שלה? וכן, יש לה מאגר כישרונות צעיר ששווה שיהמרו עליו.
בגלל זה, מודה, קצת מוזר היה לשמוע על הרכש האחרון של הפועל. כלומר, ברור, אין ויכוח, בן שהר הוא בן שהר. גולר, קבלות, בטופ 5 של הכובשים הפעילים. מיותר להכביר.
רק שסהר בן 35. ובהחתמה שלו אין ערך מוסף של בנייה. ההפך. הוא הגיע על חשבון ליעד רמות, מחלוצי העתיד של המועדון, שמיד הושאל למכבי יפו.
מסאי דגו הוא האחרון שאפשר לומר עליו שלא מאמין בקידום שחקני נוער. את המשרה אולי הבכירה ביותר בכדורגל הישראלי הוא הפסיד בגלל זה. גם אי-אפשר לומר שהסגל של הפועל לא צופה אל פני עתיד.
ועדיין, גם בלי בן שהר הפועל הייתה עולה בהליכה ועם מגבת על הכתף לליגת העל. כלומר עלתה. מברוק, הפועל.
פורסם לראשונה: 01:30, 26.08.24