תגובות ממשחק העלייה של הפועל פתח תקווה
(צילום: באדיבות ONE)
כמה פעמים שמעו אוהדי הפועל פ"ת בשמונה השנים האחרונות שהמקום הטבעי שלהם הוא בליגת העל. והעונה, ככל שנקפו המחזורים, התדירות של המנטרה גדלה והלכה והווליום התעצם. הרי מי צריך את הפועל חדרה, סקציה נס ציונה ואפילו את מ.ס אשדוד, כשיש את התפאורה של הכחולה ואלפי האוהדים שלה במרחק ליגה אחת בלבד.
והחיבוק הזה מחמם לב. מאז מרוץ האליפות המשולש מול מכבי חיפה והפועל ת"א ב-1999/00, אוהדי הפועל פ"ת לא חשו כל-כך סימפטיים ונחשקים. אבל שמונה שנים זה המון זמן. אפילו טרנר-טוטו לא היה קיים בפעם האחרונה שהפועל פ"ת הייתה חוטפת רביעיות בבלומפילד, או גונבת גול ב"סמי עופר" החדש (מרגליו של חסן אבו זיאד) רק כדי להתרסק עם שלישיה במחצית השנייה. גם אותה עונה, האחרונה (2014/15), הייתה בעצם הבלחה קצרה בת עשרה חודשים, אחרי רצף בן שנתיים בלאומית.
אז יכול להיות שמתישהו בעבר הרחוק ליגת העל הייתה המקום הטבעי של הפועל פ"ת אבל זאת כבר לא אותה ליגה ובטח שלא אותה הפועל פ"ת. הקבוצה שאיישה את הליגה הבכירה במהלך שנות התשעים ותחילת המילניום, וניפקה לכדורגל הישראלי שמות אגדיים כמו ניר לוין, מוטי קקון, מנור חסן וטוטו תמוז, נקלעה לתרדמת ספורטיבית בת כ-20 שנה, והלכה מזמן לעולמה.
היום בו לקחה עמותת הכחולה את הבעלות על הקבוצה, לפני ארבע שנים, הייתה לידה מחודשת. אומנם עם אותו שם ואותו הסמל, אבל בניגוד גמור לכל מה שהיה קודם לכן - האוהדים החליטו לקחת את העניינים לידיים בעקבות התלות הלא מוצלחת במכערים מזדמנים שצצו מאז שהקבוצה עזבה את ידי ההסתדרות. ברקע, כמובן, צצו צקצקנים, שהטילו ספק האם זה בכלל יחזיק מעמד.
3 צפייה בגלריה
טלטלות מקצועיות ורגשיות איימו בכל רגע להוציא את הרוח מהמפרשים - זה לא קרה
(צילום: יאיר שגיא)
בשלה יותר, מוכנה יותר
גם בעונה הנוכחית, טלטלות מקצועיות ורגשיות איימו בכל רגע להוציא את הרוח מהמפרשים של "הכחולה". הפועל פ"ת ניצבה שוב על פי תהום אבל הדבקות של המנכ"ל אבי יחיאל במאמן עופר טסלפפה כשהקבוצה דשדשה בין מקומות 7-8, התבררה כנס גלוי שהביא איתו את הגאולה ואת הכרטיס לליגת העל. ואולי בכלל קוראים לזה עקומת למידה.
בניגוד לקלישאה השחוקה, אי אפשר באמת לבנות מחדש מועדון במהלך שנה אחת בליגת המשנה. במקרה הטוב אפשר לגבש תלכיד שחקנים סביר שיעלה ליגה למרות היסודות הניהוליים הרעים שהובילו את המועדון למטה (כפי שקרה בשתי העליות האחרונות של הפועל פ"ת). שינוי עומק עושים רק כשמתבשלים בתחתית קרוב לעשור, ואז, כשהכל מתגבש, מתחבר, פשוט צפים למעלה כי הכל מוכן.
ועכשיו הפועל פ"ת החדשה עומדת בשלה יותר ומוכנה יותר לקראת פרק חדש בשכונה חדשה, עם עוצמות לא מוכרות ומחזורים כספיים שעמותת האוהדים טרם ראתה.
למרות הגעגוע שהביעו בתקשורת וביציעים לקבוצה ש"חזרה למקומה הטבעי", מספיק משבר משמעותי אחד כדי שיתחילו להטיל ספק האם יש מקום לפרויקט הזה בליגה של הגדולים באמת (למרות המקרה הבודד של הפועל ירושלים). לא פחות משהפועל פ"ת תצטרך "לפגוע" בבחירת הזרים שלה, היא תהיה חייבת לגייס את הסבלנות ואורך הרוח שליוו אותה מאז ההחלטה לחלום מחדש כי ההתרסקות למטה, לרוב, הרבה יותר קצרה מהדרך המפוארת למעלה.
