על הנייר, זה היה קרב חסר סיכוי. אף אחד - לא הקהל, בטח לא סוכנויות ההימורים - לא ספר את הלוחם הצעיר האלמוני נגד הר האדם שהתייצב מולו, אבל כולנו יודעים איך זה נגמר: דוד 1 - גוליית 0. נוקאאוט בעמק האלה.
גם ההיסטוריה המודרנית שלנו מלאה בסיפורי גבורה ספורטיביים. לא מעט גולייתים נפלו שדודים לרגלינו ב-75 שנות המדינה - מיוגוסלביה שחטפה מנבחרת כדורגל ישראלית קטנטנה בבלגרד ב-1960, דרך צסק"א שאכלה אותה ב-1977 ועד לאחיות אברינה שראו את לינוי אשרם לוקחת זהב על הראש שלהן ושל פוטין בטוקיו 2021.
30 צפייה בגלריה
הדהימו את ישראל - ואת העולם: הזכייה של מכבי ת"א, ברקוביץ' וגינצבורג חוגגים, אשרם ומדליית הזהב, ושלמה גליקשטיין
(צילומים: יוסי רוט, רויטרס ו-AFP)
מחר (שבת, 20:30) יחכה לנו גוליית חדש: נבחרת ברזיל עד גיל 20, ברבע גמר המונדיאליטו. מצד אחד נבחרת שכבשה 14 שערים בארבעת משחקיה בטורניר, מצד שני נבחרת שירקה דם, פתחה עם הפסד ותיקו וניצחה פעמיים בתוספת הזמן; מצד אחד אומת הכדורגל הגדולה בעולם, שהצמיחה כמה מהשחקנים הטובים בהיסטוריה ומייצאת אלפי כישרונות לרחבי תבל בכל שנה, מצד שני נבחרת עם שחקנים שמחממים ספסלים בליגת העל.
המסע המופלא של נבחרת הנוער - כתבות נוספות
רגע לפני שנבחרת הנוער תנסה להמשיך את מסע הקסם, חזרנו לכמה מהספורטאים בכחול-לבן שחוללו את ההפתעות הכי גדולות, נגד כל הסיכויים, כדי שיספרו איך הם עשו את זה ועל הדרך ייתנו כמה טיפים לשחקנים הצעירים של אופיר חיים.
"המאמן אמר לנו: 'אין מה להתרגש, אתם 11 מול 11'"
1960: נבחרת הכדורגל מפתיעה את יוגוסלביה בבלגרד
פעם, בזמנו של טיטו, יוגוסלביה לא הייתה רק מאוחדת, אלא גם מעצמת כדורגל ענקית שנחשבה למועמדת לזכייה בזהב בטורניר האולימפי ברומא. היא רק הייתה צריכה לעבור את יוון וישראל בשלב המוקדמות. למרות שישראל הקטנה הצליחה לסיים ב-2:2 עם היוגוסלבים (צמד של נחום סטלמך) באצטדיון ר"ג, כשהגיעה למפגש בבלגרד לפני ליל הסדר היא נחשבה לבשר תותחים, מועמדת לתבוסה.
55 אלף צופים מילאו את האצטדיון בבלגרד. "קול ישראל" חסר האמצעים (מי חשב אז על טלוויזיה) שידר רק את המחצית השנייה מטעמי חיסכון. כשקולו של השדר נסים קויתי נשמע לראשונה במקלטי העץ הישנים של האוהדים בבתיהם, כבר נרשמו שני שערים. רפי לוי העלה את ישראל ליתרון בדקה השנייה, מוחמד מואיץ' השווה אחרי חצי שעה, אבל בדקה ה-67 השוער יעקב חודורוב בעט כדור שעשה את כל הדרך ללוי, שהמשיך פנימה והשלים צמד - 1:2 סנסציוני.
זה היה הניצחון המשמעותי הראשון של הנבחרת מאז קום המדינה. כשנחתה בנתב"ג בנוסח הישן שלו, נמל התעופה היה צר מלהכיל את הרבים שבאו בעשר בלילה לקבל את פני הגיבורים בערב החג. למרות הכל, היא לא עלתה לאולימפיאדה ברומא. ומי זכתה במדליית הזהב? יוגוסלביה, אלא מה.
(צפו: הניצחון של נבחרת ישראל בכדורגל ביוגוסלביה)
שלמה נהרי, היום בן 88 ואז בהפועל פ"ת, שיחק כקיצוני ימני במשחק ההוא. הוא זוכר היטב את הזלזול של הקהל היוגוסלבי ואת הניצחון המזהיר בסיום. "האווירה הקבוצתית הייתה אז מדהימה, היינו מחוברים חברתית", הוא מספר. "ידענו שאנחנו משחקים מול קבוצה חזקה מאוד, שהייתה שם דבר באותה תקופה. המאמן גיולה מנדי אמר לנו: 'אין מה להתרגש. אתם 11 מול 11. הרוח שלנו חזקה יותר. תשקיעו כל אחד בתפקיד שלו – וננצח'.
"הקהל צחק עלינו. הצביע בידיים, תקבלו 5 או 6, אבל על הדשא הכל השתנה. שיחקנו בנחישות ובהקרבה. לא היינו סופרמנים על המגרש, אבל ההגנה הייתה מצוינת, ידענו לשמור ולהתקיף, וזה סוד ההצלחה שלנו. כשחזרנו לישראל, זה היה ליל הסדר. מי לא קיבל אותנו בשדה התעופה, כולם באו לחגוג איתנו, ויתרו על הסדר. מרוב החגיגה יצאנו מהשדה בלי להחתים דרכונים. זו הייתה הילולה גדולה".
אז איך נבחרת הנוער יכולה ללכת בעקבות נהרי וחבריו? "אני לא טקטיקן ולא איש תיאוריה, אני מאמין בחבר'ה הצעירים שלנו שעשו שני ניצחונות אחרי הדקה ה-90. הרוח שלהם תנצח", הוא אומר. "לא צריך מערכים מסוימים, לא צריך לחשוש, אלא לשחק את הכדורגל שהם יודעים. עם המאמן הנפלא אופיר חיים הנבחרת המוכשרת שלנו יכולה לנצח כל נבחרת. ברזיל זה שם יפה וגדול, אבל גם גדולים יכולים להפסיד".
קריאה נוספת: אגדה שהייתה באמת: פרידה מרפי לוי ז"ל
"ככל שהמשחק התקדם ראינו שהשד לא נורא כל כך"
1977: מכבי ת"א מפרקת את צסק"א מוסקבה בווירטון
אם יש אירוע מכונן אחד בדברי הימים של הספורט הישראלי, דוד מול גוליית במלוא מובן המילה, זה וירטון 1977. משחק אחד שהראה שגם ישראל הקטנה יכולה לנצח את האימפריה הסובייטית, וטבע משפטים שנכנסו לפנתיאון שלנו, כמו "אנחנו על המפה" ו"הוא הא מה קרה, צסק"א אכלה אותה".
מוטי ארואסטי היה אחד מכוכבי הניצחון הגדול של מכבי ת"א על צסק"א בפברואר 1977. בהיעדר יחסים דיפלומטיים בין המדינות, המשחק נערך בעיירה הבלגית וירטון, והאולם הקטן היה מפוצץ באוהדים ישראלים ויהודים מהאזור, שבאו לדחוף את הצהובים. צסק"א נחשבה באותה ימים לבלתי מנוצחת כמעט. כשירדה מובכת מהפרקט, כשלוח התוצאות הראה 79:91 לקבוצה הישראלית הצנועה, מדינה שלמה שישבה מול מסך הטלוויזיה קפצה באוויר. חודש וחצי אחר כך, הצהובים כבר כבשו את אירופה והניפו גביע היסטורי.
"חשבנו שרוב הסיכויים שאנחנו מפסידים", מספר ארואסטי, שהיה אז שחקן בן 22, צעיר במעט משותפו הנצחי מיקי ברקוביץ' שחגג יום הולדת 23 בדיוק באותו יום. "צסק"א הייתה הקבוצה של הצבא האדום, אבל היא הייתה כמו נבחרת של ברית המועצות. באנו לתת פייט, וככל שהמשחק התקדם ראינו שהשד לא נורא כל כך. שאפשר להתחרות איתם, לשחק שווה בשווה. הובלנו כמעט כל המשחק. בכדורסל אף פעם אי אפשר לדעת לאן המשחק יתפתח. יכול להיות שהם יותר טובים, אבל יש כל מיני גורמים שיכולים לעזור, כמו להביא את הנשמה, שכל המדינה מאחוריך.
"אני זוכר את ההרגשה אחרי המשחק. היינו באדרנלין, דופק 200, אופוריה מטורפת, כי עשינו משהו שאף אחד לא ציפה שנעשה. אני אפילו לא יכול לתאר את המעמד הזה. עברו כמה שבועות עד שהצלחנו לרדת לקרקע".
(צפו: הניצחון של מכבי ת"א על צסק"א מוסקבה בווירטון)
גם ארואסטי התרגש מההישגים של נבחרת הנוער במונדיאליטו, ומקווה שתמשיך במסע הקסם שלה בארגנטינה הרחוקה - גם מול המעצמה הברזילאית. "העובדה שהנבחרת הבוגרת של ברזיל כל כך טובה לא בהכרח מעידה על הנוער שלהם", הוא אומר. "תראו איך זה אצלנו: נבחרת הנוער שלנו מגיעה להישגים, והנבחרת הבוגרת לא עושה כלום. עד עכשיו הם עשו את המקסימום, מעל ומעבר, ואם יצליחו לנצח גם הפעם כנראה שהם קורצו מחומר אחר, נותנים את הנשמה שלהם ורוצים להצליח. הכל יכול להיות".
קריאה נוספת: יום ההולדת שמיקי ברקוביץ' לא ישכח / עושה היסטוריה
"ידענו שאם נהיה ביחד, נוכל לעשות את זה"
1979: נבחרת ישראל בכדורסל מדהימה את אלופת העולם
מה הסיכוי שנבחרת ישראלית צנועה תנצח את אלופת העולם בכדורסל, שהיא גם אלופת אירופה המכהנת שלוש פעמים ברציפות? איזה יחס היו נותנות סוכנויות ההימורים אז לאפשרות שהמושבניק מנהלל בועז ינאי, העולה החדש מברוקלין סטיב קפלן והצעיר התל-אביבי מיקי ברקוביץ' ידהימו את נפילי הכדורסל היוגוסלבי דליפאגיץ', דליבאשיץ', קושיץ', סלאבניץ' ועוד הרבה איצ'ים גבוהים ומעוררי אימה?
זה לא היה סתם משחק באליפות אירופה באיטליה. ישראל הגיעה אליו כשרק ניצחון על המפלצת היוגוסלבית ישלח אותה לשלב הבא, שש הגדולות, ולא למשחקי הדירוג 12-7. נשמע חסר סיכוי? הנבחרת הישראלית הסתכלה לאלופת העולם בלבן של העיניים, נשארה צמודה לכל אורך המשחק, ועשר שניות לסיום ברקוביץ' – מי אם לא הוא – קלע את סל הניצחון שהעניק לישראל 76:77 מסחרר. אולי העובדה שחלק משחקני הנבחרת, כולל המאמן רלף קליין, היו בוגרי סנסציית וירטון שנתיים קודם לכן, עזרה להם להבין שאפשר להתמודד גם עם השד היוגוסלבי.
הניצחון המזהיר העלה את ישראל לשלב הבא, שם היא המשיכה לחולל קסמים, כולל ניצחון בהארכה על צ'כוסלובקיה החזקה, על איטליה וספרד. היא הגיעה עד לגמר, שם נכנעה למכונת הכדורסל של ברית המועצות וחזרה עם מדליית הכסף. עד היום זהו כנראה ההישג הקבוצתי הגדול ביותר של נבחרת ישראלית כלשהי.
30 צפייה בגלריה
"אמרו לנו שאם אנחנו מנצחים אותם, נזכור את זה לעולמים". מיקי ברקוביץ'
(צילום: יובל חן)
(צפו: הניצחון ההיסטורי של נבחרת ישראל בכדורסל על אלופת העולם יוגוסלביה)
"הניצחון הזה חרוך בראשי ובליבי. לנצח את יוגוסלביה זה משהו של פעם בחיים", אומר מיקי ברקוביץ', שקלע כאמור את סל הניצחון. "יוגוסלביה הייתה נבחרת ששיחקו בה כל השחקנים הכי מוכשרים. היא הייתה מודל לחיקוי, בית ספר בשבילנו ללמוד מהם. לנצח אותם זה משהו יוצא דופן, אבל עשינו את זה - אז גם אנחנו טובים".
איך הם עשו את זה? "הגענו עם הרבה התלהבות והרבה מאוד מוטיבציה, אבל בלי עבודה קשה לא משיגים את המטרה", הוא מסביר. "האמנו בעצמנו. היינו חבר'ה מלוכדים. ידענו שאם נהיה ביחד, נוכל לעשות את זה. אמרו לנו שאם אנחנו מנצחים אותם, נזכור את זה לעולמים. ואני באמת זוכר את זה בכל פעם מחדש - ההיסטוריה היפה, הכבוד הגדול שהבאנו למדינת ישראל. לא ישנתי בלילה שלפני המשחק וגם לא בזה שאחריו".
ואיזו עצה הוא נותן לנבחרת הנוער? "החבר'ה בכדורגל מאוד צעירים, בתחילת הקריירה, ואני מאחל להם שזה יהיה רק חלק אחד מספר החיים שלהם, שמתחיל להתמלא עכשיו. הם חייבים להבין שהם צריכים להיות חבורה מלוכדת, שמשחקת אחד בשביל השני, שאחד מפרגן לשני כל הזמן. רק ככה התוצאה תהיה חיובית".
קריאה נוספת: כמו חלום רחוק: ההישג הגדול מכולם
"כל יריב, גדול ככל שיהיה, הוא בסופו של דבר בנאדם"
1983: הטניסאי שלמה גליקשטיין עושה נסים מול המדורג 1 בעולם
שלמה גליקשטיין, מגדולי הטניסאים של ישראל בכל הזמנים, יודע דבר או שניים על סנסציות. כשעלה במרץ 1983 לסיבוב הראשון באצטדיון במונטה קרלו, מהעבר השני של הרשת המתין לו הטניסאי הטוב והקטלני בעולם באותם ימים. גליקשטיין כבר היה שחקן לגיטימי בסבב, ודורג במקום ה-42 בעולם (חצי שנה לפני כן הגיע לשיאו - מקום 22), אבל לנצח את איבן לנדל הצ'כי זה סיפור אחר לגמרי. גליקשטיין היה אנדרדוג מובהק, בטח כשמדובר היה במשטח החימר שעליו לנדל התמחה. שבועות ספורים לפני כן לנדל בדיוק טיפס לראשונה בקריירה לפסגת הדירוג העולמי. הוא בוודאי לא ציפה לעוף בסיבוב הראשון מול טניסאי שלא אמור להקשות עליו יותר מדי, אבל זה נגמר 2:6, 6:3, 5:7 לגליקשטיין.
"אחרי הניצחון ההרגשה הייתה מדהימה", הוא מספר, 40 שנה אחרי. "תמיד היו לי פרופורציות לניצחונות גדולים ולהפסדים כואבים, אבל זו באמת הייתה פסגת הניצחונות. לנצח את השחקן מספר אחת בעולם, שהיה מאוד דומיננטי, בטורניר שהוא במה גדולה מאוד בטניס - זה היה מדהים, סיפוק אדיר, נחת ותוספת לביטחון העצמי".
30 צפייה בגלריה
"לא לפחד משום דבר, לא לוותר על שום דבר", מסביר גליקשטיין איך ניצח את איבן לנדל (בתמונה)
(צילום: Steve Powell/Getty Images)
אז איך הוא עשה את זה? "תמיד האמנתי מגיל צעיר, וזה התחדד מאוד שהתחלתי לשחק טניס מקצועני, שבספורט הכל אפשרי, במיוחד בספורט יחידני", הוא מסביר. "גדלתי על זה שיש ספורטאים טובים יותר וטובים פחות, אבל אין דבר בלתי אפשרי. אם אתה מאמין שכל יריב, גדול ככל שיהיה, הוא בסופו של דבר בנאדם, אז כשמגיעים המשחקים הגדולים מול שחקנים מהצמרת העולמית – באמת הכל אפשרי ביום נתון. אני לא אומר את זה כקלישאה. קשה להתכונן לזה מנטלית. זו יותר הבנה שעולים לשחק ונותנים הכל. צריך לדעת לא לפחד משום דבר, לא לוותר על שום דבר, להוציא את המיטב של המיטב ולהיות שם עד הנקודה האחרונה".
זו לא ההפתעה העצומה היחידה שגליקשטיין היה שותף לה. ארבע שנים מאוחר יותר הוא ועמוס מנסדורף חוללו סנסציה נוספת, כשנבחרת ישראל הדהימה בחוץ את צ'כוסלובקיה במשחקה הראשון אי פעם בבית העליון בגביע דייויס.
טיפים לנבחרת הנוער? "בכדורגל אנחנו מדברים על שחקנים בני 20, זה עולם אחר לגמרי. אפשר להגיד שהנבחרת הבוגרת של ברזיל היא בכמה רמות מעל ישראל, אבל בגילי הנוער והנערים הכל פתוח לדעתי. קטונתי מלתת טיפים בכדורגל, אבל לפחות בקטע החברי - לעלות לשחק אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד. לתת את הנשמה, לא לוותר ולהאמין בזה. אני מכיר את בוני גינצבורג מצוין, ואני חושב שזה מה שהם מנסים להנחיל ולהשריש שם: שאנחנו לא פחות טובים מכל אחד אחר, חריצות ומשמעת עצמית".
"אף אחד לא האמין שננצח במשחק הזה, כולל אנחנו השחקנים"
1993: נבחרת ישראל בכדורגל מחוללת סנסציה בצרפת
אלו הימים הראשונים של ישראל בכדורגל האירופי. הנבחרת סיימה את הגלות במשחקים מול אוסטרליה, ניו זילנד ופיג'י, וגילתה במהרה כמה הפערים מהיבשת גדולים. תבוסה במשחק הראשונה באוסטריה, שלישיות ביתיות מול שבדיה ופינלנד ועוד כמה תוצאות לא נעימות בקמפיין מוקדמות מונדיאל 1994 הבהירו כמה הכדורגל הישראלי צריך עוד להתקדם.
וכשאלה יחסי הכוחות, מה כבר אפשר היה לצפות מביקור באצטדיון פארק דה פראנס בפריז, למשחק מול צרפת, מאריות הכדורגל האירופי? המשחק הראשון ביניהן, באצטדיון ר"ג, נגמר ב-0:4 מהדהד לצרפתים, נבחרת עם כוכבי-על כמו אריק קאנטונה, דויד ז'ינולה, ז'אן פייר פאפן, לורן בלאן, מרסל דסאיי, דידייה דשאן - רשימה חלקית. צרפת הייתה צריכה ניצחון ביתי, שהיה אמור להיות קליל במיוחד, כדי להבטיח את העלייה למונדיאל. אפילו לשרף עצמו היה ברור מה תהיה התוצאה. "אנחנו כמו כלה ביום כלולותיה. היא יודעת שהיא הולכת לקבל, אבל היא לא יודעת כמה", אמר בלשונו הלא עדינה (שהיום בוודאי לא הייתה מתקבלת) לפני המשחק. מה שקרה אחר כך, על הדשא, לא בדיוק התנהל לפני התוכניות, אבל אפשר לסכם אותו בשתי מלים: "מאיר, תירגע".
30 צפייה בגלריה
בוני גינצבורג ואיל ברקוביץ' חוגגים את הניצחון בפארק דה פראנס
(צילום: VINCENT AMALVY/AFP)
גם כשרונן חרזי העלה את ישראל ליתרון מפתיע בדקה ה-21, אף אחד לא חשב על כל אפשרות אחרת חוץ מניצחון צרפתי, ועד שנשמעה השריקה לסיום המחצית הראשונים המארחים כבר הפכו את התוצאה ל-1:2 משערים של פרנק סוזה (28) ובעיטה מרהיבה של ז'ינולה (39). היה נראה כאילו ככה ייגמר המשחק, הפסד מכובד בפריז, מה רע? אבל לאיל ברקוביץ' וראובן עטר היו תוכניות אחרות. ברקוביץ' הדהים עם שער שוויון בדקה ה-83, ואז עטר הגיח מאחור אחרי פריצה קטלנית משמאל של רוני רוזנטל – וכבש בדקה ה-93 את שער הניצחון שייזכר לנצח בספרי ההיסטוריה של הספורט הישראלי. "שער! שעעעער! 2:3 לישראל!", השתנק מאיר איינשטיין. מי היה מאמין.
"אף אחד לא האמין שננצח במשחק הזה, כולל אנחנו – השחקנים, האוהדים והצוות המקצועי", מתוודה אלון חזן, אז קשר הנבחרת והיום המאמן שלה. "צרפת הייתה הנבחרת הכי חזקה בבית, עם רגל וחצי במונדיאל. אנחנו היינו בתחילת הצעדים שלנו באירופה, ואף אחד לא נתן לנו סיכוי. באנו כדי לא להיות מושפלים. רצינו לעשות הכל כדי ליהנות. לא היו שום הכנות מיוחדות, הייתה אווירה של נינוחות. כולם אמרו שצרפת אמורה לפרק אותנו, שבאנו כתפאורה, וזה היה נינוח. בלי ציפיות.
"בזמן המשחק היה מבול, מזג אוויר לא אופייני לכדורגל הישראלי. היינו בפיגור 2:1 ונראה היה שהמשחק בורח לנו, אבל יש ימים שבהם דברים מתחברים לך ואין הסבר למה. זה פשוט קרה. גילינו אופי, כל השחקנים הגיעו לשיא היכולת באותו ערב, ניצלנו את ההזדמנויות שלנו כמו שצריך. תיקו הספיק לצרפת, אבל האגו שלה לא איפשר לה לקבל תוצאה כזו נגדנו, וזה עלה לה בשער השלישי".
30 צפייה בגלריה
"כולם אמרו שצרפת אמורה לפרק אותנו, שבאנו כתפאורה", אומר אלון חזן. אבי נימני מנסה לעצור את אריק קאנטונה
(צילום: AP)
(צפו: הניצחון של נבחרת ישראל בכדורגל על צרפת בפארק דה פראנס)
כיום, מכיסאו כמאמן הלאומי שאולי גם ייהנה בעתיד מחלק משחקני נבחרת הנוער, חזן נותן כמה טיפים: "ההבדלים בין הנבחרת שלנו לזו של ברזיל לא גדולים כמו אלו שהיו לנו ב-1993 מול הצרפתים. ברזיל פייבוריטית ברורה, אבל אף פייבוריטית לא מנצחת לפני המשחק, אלא רק על הדשא. אין יותר מדי ציפיות, צריך להוריד את הלחץ. ככל שהמשחק יתקדם ולא תהיה הכרעה, ברזיל תהיה בפאניקה. הנבחרת צריכה ליהנות מהרגע, זה יכול להיות הדבר הכי טוב עבורה".
ברמה הספורטיבית, המשחק הזה לא נתן לנו כלום, חוץ מלהרוס לצרפת את העלייה למונדיאל. אבל ברמה ההיסטורית הוא הוכיח שגם בכדורגל ישראל מסוגלת להתעלות – רק חבל שזה קורה לעתים כל כך רחוקות. מזל שיש את נבחרת הנוער.
קריאה נוספת: מאיר, תירגע: הניצחון הענק של ישראל על צרפת
"אתה צריך שהכל יילך לך, והאמת - הלך לנו והסתדר לנו"
2002: הפועל ת"א מנצחת את מילאן בגביע אופ"א
מסע הקסם של הפועל ת"א בגביע אופ"א הוא סנסציה אחת ממושכת. הקבוצה של דרור קשטן עברה את צ'לסי הגדולה, הדיחה את לוקומוטיב מוסקבה, העיפה את פארמה החזקה – וסחפה אחריה מדינה שלמה. רבע גמר גביע אופ"א היה הישג בלתי נתפס, אבל מפגש מול מילאן כבר היה אמור להיות לא רק מחסום שאי אפשר לעבור, אלא כזה שאפילו אי אפשר לחלום על לעבור אותו.
הימים ימי האינתיפאדה השנייה, ובמשחק הראשון מבין שניים הפועל ת"א נאלצה לארח את האימפריה האיטלקית באצטדיון GSP בניקוסיה שבקפריסין. 4,000 אוהדים אדומים עושים את הדרך לאי השכן כדי לצפות במחזה שעל פניו נשמע מופרך: הפועל ת"א מנסה להעיף את מילאן ולעלות לחצי גמר גביע אופ"א. מילאן של אותם ימים כללה שחקנים כמו דמטריו אלברטיני, אלסנדרו קוסטקורטה, אנדראה פירלו ורוי קוסטה. קל לדמיין איך רעד האצטדיון הצנוע בניקוסיה כשסרגיי קלשצ'נקו כבש בדקה ה-32 והעלה את הקבוצה של דרור קשטן ליתרון, שהחזיק מעמד עד לסיום.
30 צפייה בגלריה
למרות הניצחון ההרואי במשחק הראשון, זה נגמר בהדחה. אוהדי הפועל ת"א בסן סירו
(צילום: יוסי רוט)
"באנו בטירוף", משחזר יוסי אבוקסיס, אז ממנהיגי הקבוצה וכיום מאמן בית"ר ירושלים. "לא אשכח איך היינו דרוכים, ממש בטירוף על המשחק הזה. גם היה לנו לא מעט מזל. זה מסוג המשחקים שאתה צריך שהכל יילך לך, והאמת - הלך לנו והסתדר לנו. גם לכבוש שער מהאוויר כמו שעשה קלשצ'נקו, גם שמילאן תחמיץ, גם שההגנה תהיה טובה. אחרי שריקת הסיום היה טירוף של אושר, שמחה שקשה להסביר. אף אחד לא האמין שניצחנו קבוצה בסדר הגודל הזה, וזה הרגיש וואו. דיברו על הניצחון הזה ימים קדימה".
ומה הוא חושב על הסיכוי של נבחרת הנוער לחולל סנסציה דומה מול הברזילאים? "משחקים כאלה תלויים יותר ביריבה והאם ואיך תצליח לסגור את השחקנים החזקים שלה, אבל הנבחרת שלנו עושה כל כך הרבה דברים יפים, ניצחונות אדירים, יוצאת ממצבים קשים - שאין לי ספק שהיא יכולה לעשות את זה. צריך להריע להם ולמחוא להם כפיים על מה שעשו עד עכשיו, על דברים שהכדורגל הישראלי בעבר לא ידע לצאת מהם, כמו לחזור מפיגור בעשרה שחקנים. במשחק אחד זה אפשרי, בטח ב-90 דקות, ובטח נבחרת הנוער הזו, שהוכיחה שהיא נבחרת של ווינרים. הצעירים האלה מוכנים לכל סיטואציה, וזה מה שיפה בנבחרת הזו. צריך קצת מזל, הרבה אמונה ואופי של השחקנים, והם צריכים להישמע לאופיר חיים. השמיים הם הגבול".
כן, בגומלין באצטדיון סן סירו הפועל ת"א הפסידה 2:0 והודחה, אבל תמיד יהיה לה היום הזה בקפריסין שבו קטלה ענקית.
"הכל התחבר למשחק קבוצתי מושלם"
2002: מכבי חיפה מרסקת את מנצ'סטר יונייטד בליגת האלופות
"מכבי חיפה? אני מכיר אותם טוב. הם התקדמו מאוד מהשנה שעברה, שבה ניצחו את מילאן, פארמה וצ'לסי". עד כדי כך מכבי חיפה נחשבה לזבוב קטן על הקיר בעיניו של המנג'ר האגדי אלכס פרגוסון, שהוא לא ממש הבין מול מי הוא משחק, וחשב שבכלל מדובר בהפועל ת"א (כן, ההיא מהקטע הקודם). אולי זה היה זלזול, אבל מצד שני מנצ'סטר יונייטד באמת הייתה מהקבוצות הטובות בעולם באותם ימים, ועבור מכבי חיפה אלו היו צעדים ראשונים – אך היסטוריים לחלוטין – בשלב הבתים בליגת האלופות. אף קבוצה ישראלית לפניה לא הגיעה למעמד הזה. מים לא מוכרים.
כמו הפועל ת"א לפניה, חיפה אירחה את משחקי באצטדיון בניקוסיה. המפגש הראשון עם יונייטד באולד טראפורד הסתיים ב-2:5 קליל לאנגלים (למרות שער יתרון מוקדם שכבש יניב קטן בדקה ה-8), ולא הייתה סיבה לחשוב שהתוצאה תהיה שונה באופן ניכר במפגש השני. אלא שזו הייתה מכבי חיפה מיוחדת, ואולי עם מעט זלזול של פרגוסון שהעלה הרכב משני (השאיר בחוץ את הכוכבים דייויד בקהאם, ראיין גיגס ורוד ואן ניסטלרוי), היא פירקה את "השדים האדומים" 0:3, עם שער נפלא של קטן (40), טיל קרקע-אוויר של ריימונדאס ז'וטאוטאס (56) ופנדל של יעקובו איגביני (77).
30 צפייה בגלריה
יניב קטן והחברים חוגגים ניצחון מהאגדות. "אי אפשר לדבר רק על אמונה", אומר דודו אוואט
(Action Images / Andrew Budd)
30 צפייה בגלריה
חיפה חוגגת, השחקנים של מנצ'סטר יונייטד לא מבינים איך זה קרה להם
(Mike Egerton / PA Images via Reuters)
30 צפייה בגלריה
לראות ולא להאמין. לוח התוצאות באצטדיון GSP בניקוסיה
(Mike Egerton / PA Images via Reuters)
"אי אפשר לדבר רק על אמונה", אומר דודו אוואט, שעמד אז בשער של הירוקים. "נכון, היו לנו טירוף ואמונה, אבל עשינו קמפיין מצוין ואי אפשר להגיע לניצחונות האלה בלי לשחק כדורגל איכותי. כל אחד מאיתנו הביא את היכולת האישית שלו לרמה גבוהה מאוד, והכל התחבר למשחק קבוצתי מושלם. כשהכל מסתדר לך, המוטיבציה מהמעמד של ליגת האלופות, מהמשחק נגד מנצ׳סטר יונייטד, יכולה להוציא ממך ביום נתון יכולת עילאית".
איך מתמודדים עם יריבה שהיא כוח עולמי ברמה הגבוהה ביותר? "צריך הכנה יוצאת דופן", מסביר אוואט. "הכנה זה האל"ף-בי"ת שעשינו מול מנצ'סטר יונייטד. תוך כדי משחק דברים משתנים, אבל כל שחקן צריך לדעת מי היריב ומול מי הוא מתמודד, גם כשהוא סופרסטאר עולמי".
30 צפייה בגלריה
אחרי המשחק, כבר לא התבלבל בין מכבי חיפה להפועל ת"א. הפנים של אלכס פרגוסון אומרות הכל
(Mike Egerton / PA Images via Reuters)
אוואט מפרגן לנבחרת הנוער, וטוען שעושים לה עוול מסוים כשמתמקדים רק בהיבטים המנטליים של ההישג שלה. "לוקחים את הנבחרת הזו כמגובשת, כנבחרת עם נשמה, אבל אתה לא מגיע לרבע גמר אליפות העולם עם אמונה בלבד. מנסים לקחת את זה לכיוון הזה, לאמונה, אבל בלי כדורגל, הנעת כדור, לעשות הגנה - זה לא היה קורה. יש לנבחרת שלנו שחקנים סופר-איכותיים, עם השילוב של אופיר חיים שמכוון אותם. אין פה מקריות".
"לא ציפינו לזהב, לא חלמנו על זה"
2021: לינוי אשרם מתעלה על הרוסיות באולימפיאדת טוקיו
אם יש ענף ספורט אחד באולימפיאדה שרשום בטאבו על שמה מדינה אחת – אלה ההתעמלות האמנותית ורוסיה. שני שמות שהולכים יד ביד, סרט בסרט, חישוק בחישוק - כל הדרך לפודיום אחרי פודיום אחרי פודיום. עד שהגיעה לינוי אשרם מראשל"צ, והשאירה אבק לתאומות דינה וארינה אברינה. עד כדי כך ההלם הרוסי מאובדן הזהב היה גדול, שעד היום משוכנעים שם שהייתה בטוקיו שערוריית שיפוט שגזלה מהם את המדליה. האברינות לא חגגו, תיאוריות הקונספירציה כן: שישראלית תיקח את מה ששייך לנו?! זה לא יכול להיות. התרעומת הגיעה עד לקרמלין, ואפילו פוטין הביע מחאה.
אשרם הגיעה לטוקיו כמועמדת ברורה למדליה, אבל זהב ממש לא היה בתוכניות. מקסימום מדליית כסף מכובדת. אבל היא התעלתה על עצמה ועשתה את זה בחן ובאלגנטיות, בנחישות ובעוצמה שקטה. והשאר היסטוריה, עד כדי כך שהעיתון "ניו-יורק טיימס" בחר בניצחון של אשרם כאחד משבעת הרגעים הבולטים בטוקיו.
30 צפייה בגלריה
לינוי אשרם עם מדליית הזהב ההיסטורית. "הגענו מוכנות", אומרת המאמנת איילת זוסמן
(צילום: רויטרס)
30 צפייה בגלריה
אשרם ודינה אברינה (משמאל) על הפודיום. "אם היינו מגיעות רק כדי לנצח את הרוסיות, אולי לא היינו מצליחות", מסבירה זוסמן
(צילום: רויטרס)
30 צפייה בגלריה
דינה אברינה, המועמדת הברורה לזהב, בהלם מההפסד לאשרם. הרוסים עדיין שקועים בתיאוריות קונספירציה, ואפילו פוטין הביע מחאה
(צילום: AFP)
״הגענו מוכנות", מספרת איילת זוסמן, המאמנת של אשרם. "לאורך כל השנתיים שלפני המשחקים ידעתי שלינוי ממוקמת בשלישייה הראשונה. הגענו מוכנות לטוקיו, אבל השאלה הייתה אם היא תבצע את זה ומה האחרות יעשו. המטרה הייתה שהיא רק תעשה את מה שעבדנו עליו כל כך קשה, ואז בטוח יש מדליה. לא ציפינו לזהב, לא חלמנו על זה. אם היינו מגיעות רק כדי לנצח את הרוסיות, אולי לא היינו מצליחות. כל הציפיות היו עליהן. עשינו את מה שאנחנו יודעות בצניעות, בלי יותר מדי רעש".
זוסמן משחזרת גם השניות והרגעים שאחרי: "אני אפילו לא יכולה להסביר. לא הרגשנו שניצחנו את רוסיה, אלא שהכל השתלם. העבודה הקשה השתלמה, הרצון להיות תמיד טובה, שיתוף הפעולה בינינו. הייתה אופוריה. גם עכשיו, כשאני נזכרת בזה, יש לי צמרמורת. זה היה פשוט לא ייאמן. כשאת חולמת על משהו ואז מגשימה אותו - ההרגשה בהתאם. אבל כשאת לא חולמת ומקבלת את זה - זה בלתי נתפס. היה אושר גדול וטירוף".
30 צפייה בגלריה
"הייתה אופוריה. גם עכשיו, כשאני נזכרת בזה, יש לי צמרמורת". זוסמן עם אשרם
(צילום: רויטרס)
התעמלות אמנותית כל כך שונה מכדורגל, זה ספורט אישי ולא קבוצתי, אבל לזוסמן יש הרבה מה לומר לנבחרת הנוער שעומדת להתמודד עם משוכה גבוהה במיוחד: "הטיפ שלי לשחקנים הוא לעבוד קשה, לא לוותר, להאמין בעצמך. צריך להתמסר למה שאתה עושה ב-100 אחוז. כמובן שאי אפשר להיות 100 אחוז בהכל, אבל אם הצבת לעצמך מטרה - תעשה הכל כדי להשיג אותה, וזה באמת משתלם. הרוב מוותרים לקושי, לכאבים. החוכמה היא לא לוותר. פשוט ללכת על כל הקופה ולא להסתכל על היריב, רק על עצמך. על היריב טוב להסתכל רק כדי ללמוד אותו, את הטקטיקות שלו, אבל לבוא לעשות את הכי טוב שלך, ואז גם יותר קל לעבוד עם הראש".
פורסם לראשונה: 11:06, 02.06.23
