אומרים שאין מקום לטעויות במשחקים גדולים, אבל המשחק בין מכבי חיפה להפועל באר־שבע הוכיח שזה לא נכון. בדקה ה-89 רותם חטואל רשם החמצה ענקית אחרי טעות קשה בהגנת המארחת, ואולי שינה את כל העונה של הירוקים והאדומים. דין דוד, חלוץ מוכח שלא תמיד זוכה לקרדיט שמגיע לו משום מה, עשה את ההבדל הקטן. סיומת דרמטית שלא הגיעה למכבי חיפה – הגיע לה לנצח במשחק הזה יותר מ־0:1 בדקה ה-93. זה לא הפסד אכזרי עבור באר-שבע, הגיע לה להפסיד. זה שהשער נכבש בתוספת הזמן ולא בדקה ה-60 לא אומר שהיה כאן משחק צמוד.
אחרי כמה משחקים רעים באירופה, הקבוצה של מסאי דגו הרגישה יותר בנוח ושלטה כמו בימים הטובים של ברק בכר. אבל אנחנו כבר לא בימים הטובים בהם מכבי חיפה הייתה מנצחת במשחקים כאלה בקלילות בזכות יכולת. אחרי שלוש אליפויות הכל הולך קשה יותר, משחקים קלים הופכים לטיפוס מפרך על הר.
דגו:"ניצחון מתוק"
(ONE)
כששני מחליפים שלך אחראים על השער (ליאור רפאלוב ודוד), אף אחד לא יכול להגיד שום דבר על ניהול המשחק שלך. דגו הוכיח שוב, כמו שהוא עושה מתחילת העונה, שלא חסר לו אומץ. אין לו בעיה לעשות חילופים התקפיים מאוד ולהסתכן בהפסד. בסופו של דבר זה השתלם לו וטוב שכך - כי 0:0 לא היה עושה צדק במשחק הזה.
למרות הרשת הנקייה, החלק ההגנתי צריך להדאיג את מכבי חיפה. עבדולאי סק לא היה מרוכז, ולא בפעם הראשונה העונה. אבל בסך הכל, ניצחון טוב עם הרבה דברים חיוביים להמשך הדרך. רק שמכבי חיפה לא תשכח את זה גם מול ויאריאל. אולי יתאפשר לה להציל את העונה האירופית, ניצחון על באר-שבע זה לא סתם ניצחון, זה בהחלט משהו שאפשר לבנות עליו דברים חדשים.
אין חדש אצל הצהובים
אצל מכבי ת"א אין שום דבר חדש, וזה דבר טוב דווקא. ההגנה שלה שווה גול במשחק? ההתקפה תיתן שניים בכל מקרה. ערן זהבי תמיד מופיע, אבל כמו שראינו בעונה שעברה – זה לא מספיק לאליפות. העונה יש לו הרבה מאוד עזרה: פליסיו מילסון, דור תורג'מן או אושר דוידה – זהבי רק צריך לבחור עם מי לשתף פעולה.
גם דן ביטון התחיל את העונה חד מאוד, ויוריס ואן אובריים עושה מה שהוא רוצה במרכז המגרש. לראות אותו מנפנף מעליו את השומר שלו ומוציא התקפה זה אחד הדברים היפים בליגה. הוא מוסיף למכבי ת"א יצירתיות שלא הייתה שם בעונות הקודמות, הימים בהם הקשרים העיפו כדורים לערן זהבי וג'ורג'ה יובאנוביץ' וקיוו שהם יעשו משהו נראים רחוקים מאוד. אין קשר בין הקבוצה של אייטור קראנקה לזאת של רובי קין.
