הספורט הישראלי התברך במספר זנים של בעלי קבוצות. יש את הסולידיים כמו יעקב שחר, מיץ' גולדהאר, אלונה ברקת והחבורה שמנהלת את מכבי ת"א בכדורסל. הם מזרימים לקבוצות שלהם כספים, מי יותר ומי פחות - כל אחד לפי יכולתו - ובעיקר נותנים להן שקט כלכלי וניהולי ואת ההרגשה שיש על מי לסמוך. יש את האוהדים כמו אייל סגל והאחים ניסנוב, שנחלצו לעזרת הקבוצות האהובות שלהם כשהן היו במצוקה ונתנו להן עזרה ראשונה, אבל בהמשך נדבקו כמו פלסטר קשה להסרה. יש את הקריזיונרים, כמו ארקדי גאידמק, משה חוגג וגומא אגיאר, שצצו לפתע, הזרימו מיליונים ובהמשך נעלמו כלעומת שבאו בנסיבות כאלה ואחרות. יש את המתנדנדים כמו אלי טביב, שעוברים מקבוצה לקבוצה בחיפוש אחר אור הזרקורים.
אז לאיזו קטגוריה שייך ברק אברמוב, גיבור 48 השעות האחרונות, שהצליח להחתים בבית"ר ירושלים את עומר אצילי מתחת לאף של מכבי חיפה? קשה להגיד. הוא נכנס כבר לרוב המגירות האלה, אבל ברור באיזו מהן הוא רוצה למצוא מגורי קבע. הוא התחיל במגירת המתנדנדים. אברמוב הוא אוהד בית"ר, שלא מצא את מקומו בשדרה הניהולית שם ולכן החליט לתמוך בבני יהודה ובהמשך לרכוש אותה. התקופה שלו בשכונת התקווה לא הייתה רגועה, ולצד שני גביעי מדינה בארון, הקבוצה גם ירדה ליגה ופיטרה לא מעט מאמנים - עד שהוא עצמו עזב כדי לעלות לירושלים.
בהמשך הוא עבר לגזרת האוהדים. כאשר חוגג הסתבך בצרות ובית"ר ירושלים נקלעה לאיום קיומי ממשי, אברמוב נזכר בימיו כאוהד הקבוצה מהבירה. כמו האחים ניסנוב, גם הוא לקח את הקבוצה בבית המשפט, אבל טרח מיד להצהיר שאין לו מספיק הון כדי להצעיד את הקבוצה לצמרת הכדורגל הישראלי. כולם זוכרים את הדד ליין אחרי הדד ליין, את זה שהקבוצה כמעט ירדה לליגה א', כשאברמוב מתעקש שהעירייה וכל העולם יסייעו לו להציל את המועדון. אבל זה קרה כבר לפני שנתיים וחצי ומאז אברמוב שינה פאזה.
שתי העונות הראשונות שלו בבית"ר היו, איך לומר בעדינות, לא משהו - והקבוצה אפילו לא הגיעה לפלייאוף העליון. בקיץ האחרון החליט אברמוב שהוא רוצה לעלות לליגה של הגדולים, שהקבוצה תחזור לצמרת של הכדורגל הישראלי והוא עצמו ייכנס לקטגוריה של הבעלים הסולידיים, אלה שאפשר לסמוך עליהם. לא להיכנס למגירה של גאידמק ודומיו, שבאו לעשות סיבוב ולהיעלם.
הצעד הראשון היה מינוי מנהל מקצועי, לא אחד כזה על הנייר, אלא מישהו שבאמת ינהל את הצד המקצועי. אבל הצעד המשמעותי, זה שאמור לעשות את המפץ הגדול, הוא ההחתמה של אצילי. לא בטוח שזה השחקן שהכי חסר כרגע בסגל של אלמוג כהן וברק יצחקי - הרי הבעיה הגדולה של בית"ר היא בהגנה - אבל זו הצהרת כוונות. אברמוב אומר בפעם הראשונה בפה מלא שהוא מוכן לפתוח את הכיס לרווחה ולהוציא ממנו סכום משמעותי כדי ללכת צעד קדימה. לא עוד שחקנים מושאלים ממכבי חיפה ומכבי ת"א, לא עוד מציאות כאלה ואחרות בחו"ל, אלא שחקן ישראלי מוכח והכי חשוב - אחד כזה שגם מכבי חיפה והפועל באר-שבע רצו, אבל הוא הקדים אותן. אצילי בחר בו.
2 צפייה בגלריה
ההחתמה שלו היא הצעד המשמעותי ביותר של אברמוב מאז שהגיע לבית"ר. אצילי
(צילום: עוז מועלם)
וזה פותר לאברמוב עוד בעיה. בעלים של קבוצות גדולות לא אוהבים שהמאמנים מתבכיינים שהסגל שלהם לא מספיק טוב. אף פעם לא תשמעו מאמן במכבי ת"א אומר דבר כזה. וכאשר מאמנים של מכבי חיפה (מסאי דגו) ובאר-שבע (אליניב ברדה) רמזו שזה המצב, הם מצאו את עצמם בחוץ. יצחקי לא אמר את זה בפירוש, אבל בכל פעם שבית"ר שיחקה פחות טוב, כולל השבוע נגד עירוני טבריה, הוא מיהר להוריד את רף הציפיות ולהצהיר שהקבוצה לא רצה לשום מקום. אז עכשיו אין תירוצים, אחרי שקיבל את אצילי (למרות שזה כנראה לא היה הרעיון שלו) הוא כבר יהיה חייב לרוץ.
אז אחרי שעבר את קטגוריות הבעלים המתנדנדים והאוהדים, והוא רוצה להיכנס לזו של הסולידיים, בבית"ר צריכים לקוות שזה לא יגיע גם למגירת הקריזיונרים.
