התקציר באדיבות תאגיד כאן 11
העיר לה-פלאטה, שמרוחקת כ-60 ק"מ מבואנוס-איירס, ואשר עשויה להיכנס בימים הקרובים להיכל התהילה של הספורט הישראלי עם הפיינל-פור ההיסטורי של הנבחרת עד גיל 20, מלאה בדיוקנאות של דייגו ארמנדו מראדונה על כל בניין אפשרי. אלא שארגנטינה, שזכתה לפני מספר חודשים בגביע העולמי, עסוקה כרגע בתחנה הבאה של היורש שלו, לאו מסי, שעובר למיאמי.
מסע הקסם במונדיאליטו - כתבות נוספות
הכניסה ללה-פלאטה, עיר של 600 אלף תושבים, אפורה למדי בניגוד לאבק הכוכבים שינצנץ בה היום החל משעות הצהריים, אבל ככל שמתקרבים לאצטדיון על שם מראדונה, ההתרגשות גדלה. בכל זאת, הוא כבר סולד אאוט עם 53 אלף צופים. כרטיסים עם ערך נקוב של חמישה דולרים נמכרו בשוק השחור ב-150 דולר.
גם נבחרת אורוגוואי, שתשחק הערב (20:30) נגד ישראל בחצי הגמר הראשון, הכניסה מדינה שלמה לטירוף, אבל ההבדל הוא ש-15 אלף האורוגוואים שיגיעו למשחק צריכים רק לשוט שעתיים במעבורת, לעומת אלפי הקילומטרים שמפרידים בין ארגנטינה לישראל. ובכל זאת, בימים האחרונים יצאה לשם רכבת אווירית, שמורכבת בעיקר מבני משפחה של השחקנים והמאמן אופיר חיים, שקיבל חיזוק של ילדיו, גל ושי.
נכון שמדובר "רק" במונדיאל לנוער, אבל חובה להזכיר שלשלב חצי הגמר הגיעו שתי אימפריות כדורגל, שזכו באליפויות עולם לבוגרים, אורוגוואי ואיטליה, שתתמודד במשחק השני (חצות שעון ישראל) עם דרום-קוריאה. וחוץ מזה, זו משימה כמעט בלתי אפשרית למצוא כרטיס למשחקי חצי הגמר והגמר, שייערך ביום ראשון. עשרות חברי הקהילה היהודית, טיילים ואפילו הורים של שחקנים, כולל חיים רביבו שהפתיע את בנו רוי עם הגעתו לארגנטינה, מתקשים לשים יד על המצרך המבוקש. יו"ר ההתאחדות שינו זוארץ, שנחת גם הוא אתמול, מנסה לעזור להם.
ההכנות בצד הישראלי
אתמול במסיבת העיתונאים באצטדיון המאמנים פירגנו זה לזה, וחיים העביר מסר: "אורוגוואי מעצמת כדורגל שמייצרת כל שנה שחקנים ויהיה לנו משחק קשה, אבל לא נרים ידיים. אנחנו מאמינים בעצמנו ונעשה הכל כדי להיות בגמר. סגנון המשחק שלנו זה החזקת כדור והנעה. ציפינו למגרש יותר טוב, אבל זה לא תירוץ. שתי הנבחרות יגיעו עם רצון אדיר, ואני לא מוכן להפסיד ברצון ובנחישות. אם נפסיד לנבחרת טובה יותר, אין בעיה. יש לנו גב של מדינה שלמה, נעשה הכל לגרום לכמה רגעי אושר".
מיד אחרי מסיבת העיתונאים הגיעו למקום שחקני הנבחרת, בליווי הסירנות של ניידות המשטרה, כך שכל העיר המנומנמת ידעה שהם פה. מתחם האימונים צנוע ולא נראה מתאים לגודל המעמד, בטח במדינת כדורגל כמו ארגנטינה, אבל האנרגיות הן הסיפור הגדול של הנבחרת הישראלית. זו שחששה לחזור בתוך שבוע הביתה עם הזנב בין הרגליים ומצאה את עצמה בתחילת השבוע החמישי למסע. בינתיים, לפני תחילת האימון, רוי רביבו מתמסר עם אבא חיים והשחקנים כבר בטירוף. אותם שחקנים שכבר נגעו בתהילה עם הניצחון המזהיר על ברזיל ונמצאים עכשיו במרחק 180 דקות מהגביע.
"אנחנו הסכר של השחקנים האלה", אומר המנהל המקצועי בוני גינצבורג בזמן שהממטרות נפתחות לבקשתו של חיים כדי לתרגל הנעת כדור מהירה מאחר שצפוי לרדת היום גשם במהלך המשחק. "הכי חשובה זו ההתאוששות, אנחנו משחקים מול אורוגוואי שהיא מעצמה, אבל לא בכדי הגענו דרך הבית הכי קשה עד לחצי הגמר".
אחד השחקנים שבנבחרת ממתינים להתפוצצות שלו הוא תאי עבד, הלגיונר היחיד בנבחרת, שהוביל את הנוער של איינדהובן לאליפות הולנד כמלך השערים והבישולים והיה אחד הברגים המשמעותיים ביורו האחרון. החשיבות שלו גדלה לנוכח ההיעדרות הצפויה של אריאל לוגסי הפצוע, וחיים מתלבט מי יחליפו בהרכב: עומר סניור או חמזה שיבלי. סקאוטים רבים צופים במשחקים, והם מודעים לסעיפי היציאה הנמוכים יחסית של השחקנים הישראלים, שהיו אלמונים לפני הטורניר.
מה צריך לדעת על היריבה הערב?
אורוגוואי הגיעה פעמיים לגמר הטורניר - ב-1997 וב-2013, אך בשני המקרים הפסידה וב-2017 סיימה במקום הרביעי. עם זאת, מדינות מעטות מתייחסות לטורניר באותה רצינות כמוה, או הפיקו ממנו יותר תועלת. ואכן, ישנו קשר ישיר בין ההצלחות הרבות של הנבחרת הבוגרת של אורוגוואי במאה ה-21 להשקעה הרבה בנבחרות הצעירות.
אלא שיש לה כמה בעיות לקראת המשחק נגד ישראל. הכוכב הגדול שלה, לוסיאנו רודריגס, שמשחק בליברפול מונטבידאו, הורחק מול גמביה לשני משחקים והמגן הימני מטאו פונטה פצוע. אורוגוואי אפילו ביקשה לרשום את השוער השלישי שלה כשחקן שדה, מאחר שיש לה רק 14 כאלה כשירים, כלומר שלושה חילופים אפשריים בלבד.
את הטורניר הנוכחי היא פתחה טוב עם 0:4 קליל על עיראק, אך הפסד 3:2 לאנגליה סיבך אותה. במשחק המכריע של שלב הבתים היא ניצחה את טוניסיה 0:1 בזכות פנדל בדקה ה-93 שהבטיח עלייה לשמינית הגמר. בסיבוב הבא אורוגוואי התקשתה במשחק עצבני מול גמביה עם כרטיס אדום לכל צד, אולם שער ניצחון של החלוץ בן ה-19 אנדרסון דוארטה, במשחקו הראשון בהרכב, העניק לנבחרת הדרום אמריקאית את הכרטיס לרבע הגמר, שבו ניצחה 0:2 את ארה"ב החזקה.
נבחרת הנוער הנוכחית של אורוגוואי דומה מאוד לנבחרת שבפברואר הייתה במרחק דקות ספורות בלבד מזכייה בקופה אמריקה (אליפות דרום אמריקה, בה זכתה לבסוף ברזיל, אותה כידוע ישראל הדיחה). אבל החדשות הטובות עבור ישראל הן שאורוגוואי כנראה חלשה במעט ממה שהייתה אז, למרות שהפעם היא הדרום אמריקאית שכבר כעת הגיעה הכי רחוק. הסיבה: ריאל מדריד החליטה לא לשחרר לטורניר את החלוץ ומי שהיה אמור להיות הכוכב ההתקפי אלבארו רודריגס, ומי שהיה אמור להחליפו, אנדרס פרארי, נפצע.
בהיעדרם, מי שהיה אמור להיות השם החם בהתקפה הוא לוסיאנו רודריגס, אך כאמור הוא מורחק ולא ישחק הערב. גם בלעדיו, אורוגוואי מציגה המון כישרון - שהספיק לה על מנת להיות הנבחרת הראשונה שמנצחת את ארה"ב (או בכלל כובשת שער מולה).
מלבד דוארטה, שני הקשרים פרנקו גונסאלס בן ה-18 ומטיאס אבאלדו בן ה-19 הם הבולטים בנבחרת התכולה עם שני שערים ובישול לכל אחד. הבלם בן ה-19 סבסטיאן בוסלי הוא השחקן המרכזי בהגנה ששמרה על רשת נקייה בארבעה משחקים.
הכישרון הגדול והקפטן הוא פבריסיו דיאס, הקשר האחורי בן ה-20 של ליברפול מונטבידאו ששווה 5 מיליון אירו לפי האתר "טרנספרמקט" - הסכום הגבוה ביותר מבין שחקני הנבחרת, ובפער. הוא לא היה במיטבו במונדיאליטו, אם כי, ואלו חדשות רעות עבור ישראל, המשחקים בשלב הנוקאאוט היו הטובים ביותר שלו. לסגור את דיאס ולמנוע ממנו לנהל את המשחק עם המסירות הנהדרות שלו תהיה המשימה המרכזית של ישראל.
כמו ישראל, אורוגוואי היא קודם כל נבחרת. ממושמעת, מסודרת, שחקניה מבינים היטב אחד את השני. היא הפייבוריטית במפגש הקרוב, אך לא כמו שברזיל הייתה לפני רבע הגמר, כך שהמשימה של חיים ושחקניו היא לגמרי אפשרית.
זכייה בתואר במדינה כמו ארגנטינה, שמצב הרוח הלאומי שלה מושפע מכדורגל, כשבכל פינת רחוב מופיע פרצוף מאויר של מראדונה או מסי, ומרגישה כמו טווס מאז הזכייה בתואר העולמי – יוקרתית הרבה יותר מבאינדונזיה למשל, שהאירוח שלה נפסל בגלל ישראל. "אלה יכולים להיות הימים הכי גדולים שלכם בקריירה, משהו שתיקחו איתכם לכל מקום", אמר חיים לשחקנים לקראת האימון. "אורוגוואי עם מסורת ונבחרת מצוינת, אנחנו לא פחות".