לפני קצת פחות מחודש, במסגרת המחזור התשיעי בליגת העל, חזרה הפועל ירושלים מאצטדיון הי"א כשהיא מנוצחת, 2:0 נגד מ.ס אשדוד, ובעיקר כשהיא נושאת על גבה את כל הליגה, בעקבות מאזן בלהות של 2 נקודות מתוך 27 אפשריות. האדומים של זיו אריה כבר סומנו כיורדים הבטוחים לליגה הלאומית, והעונה שעברה, אותה סיימה הקבוצה במקום הרביעי, קוטלגה באותה נשימה כהבלחה מקרית של קבוצה מרוסקת.
בעקבות המספרים ההם, החלו אוהדים ומקורבים להנהלה להפעיל לחץ על המנכ"ל אורי שרצקי והמנהל המקצועי שי אהרון להיפרד מזיו אריה, כוכב העונה שעברה. בנקודת הזמן ההיא, הדבר היחידי שעוד הזכיר את המאמן המצליח של עונת 2022/23 היו הראיונות בסיום המשחקים שהפכו ליותר ויותר ביזאריים. אבל שרצקי ואהרון שוב הוכיחו שהם לא מסוג המנהלים שהתרגלנו להכיר בכדורגל הישראלי, והיום כבר אפשר לומר, שהסבלנות שוב השתלמה לאדומים מהבירה.
בששת המחזורים מאז אותו הפסד באשדוד צברה הפועל ירושלים 13 נקודות, שהזניקו אותה מהמקום האחרון אל המקום העשירי, כשמי שעצרה את הריצה המרשימה שלה השבוע הייתה לא אחרת מאשר האלופה מכבי חיפה (1:2), מתאוששת גדולה בזכות עצמה, שפתחה שלושה ימים לאחר מכן את מאבק האליפות מחדש בזכות 0:1 על מכבי ת"א במשחק העונה.
כשמזכירים את הקרדיט לו זכה אריה בימים הפחות טובים, יש לציין כי במהלך הזמן הזה איבדו שני מאמנים אחרים את מקומם על הקווים בליגת העל – רן קוז'וך פוטר ממכבי נתניה ואז החליף את בני לם שעזב את מכבי פ"ת. בקבוצה יודעים לספר שאריה ואהרון אפילו לא העלו על דעתם להראות לאריה את הדלת החוצה. מבחינתם, המאמן, שסופר כבר עונה חמישית בקבוצה, היה גם האיש הנכון והמתאים ביותר להוציא את הפועל ירושלים מהבוץ.
מהיכן הביטחון של שני הקברניטים? חשוב להזכיר שגם בעונת 2021/22 האדומים היו רחוקים מלקק דבש בליגת העל, ולצד יכולת לא משכנעת על הדשא אריה עצמו הצליח להביך את המועדון כששיתף שישה זרים בדרבי הירושלמי וסידר לקבוצה שלו הפסד טכני (על המגרש המשחק הסתיים ב-1:1). כבר אז טענו המנכ"ל והמנהל המקצועי שטעות אחת, גדולה ככל שתהיה, לא מייצגת את מה שאריה מביא איתו: שליטה מוחלטת בחדר ההלבשה שלו, קבוצה טקטית וקידום שחקנים צעירים. כל אלה הגיעו לצד תוצאות נאות, שקשה להתווכח איתן.
כאמור, מאז המשחק באשדוד הצליחה הפועל ירושלים לגבור על הפועל ת"א, הפועל חדרה והפועל פ"ת, לסחוט תיקו מבני ריינה, ובעיקר להרוויח הרבה אוויר לנשימה, כששוב הפלייאוף העליון נמצא בהישג יד – מרחק חמש נקודות בלבד. אז מה קרה כאן בעצם, מעבר לסבלנות ראויה להערכה?
הפועל ירושלים הייתה עדיפה על יריבותיה גם במשחקים אותם הפסידה עד המחזור התשיעי, וכמאמר הקלישאה, הייתה חסרה לה הרגל המסיימת מול השער. זה קרה לה בדרבי בו נעקצה על ידי ירדן שועה וגם מול הפועל חיפה כשאיבוד כדור מיותר שהכריע את ההתמודדות לטובת הקבוצה של רוני לוי.
בנוסף, סבלה הקבוצה ממכת פציעות שכללה את הבלם והקפטן הצ'כי אונדז'י באצ'ו (שלא שיחק העונה ושוחרר היום), אופק ביטון, מקס גרצ'קין ואופק נדיר. כמו כן, חלה ירידה תלולה ברמתו של אילוז' יאו, שמאז שקיבל הצעה מהפועל באר-שבע בספטמבר, מתקשה להציג את היכולת שהיו רגילים לקבל ממנו.
בשל הנסיבות זרק אריה למים העמוקים שני שחקנים צעירים ומוכשרים מקבוצת הנוער, ליאור קאסה וכארם זועבי, קיבל בחזרה את נועם מלמוד שחזר לכר הדשא אחרי שמונה חודשי היעדרות, והתוצאה – הפועל ירושלים התקפית יותר ונעימה יותר לעין, בניגוד לקרב החפירות שכה אפיין אותה בעונה שעברה. בשורה התחתונה, גם הקהל מרוצה יותר, ומה אתם יודעים, מתברר שיותר גולים זאת דרך מהנה יותר להביא נקודות.
הערב (שבת, 18:00) בטדי תקווה הפועל ירושלים להמשיך את התקופה הטובה גם נגד בני סכנין, שמדורגת במקום השמיני (19 נקודות) וסיימה במחזור ב-0:0 משמים נגד הפועל פ"ת. הפועל ירושלים מגיעה למשחק מהמקום העשירי, כשהדברים שאמר אריה כשהקבוצה עוד הייתה במקום האחרון ממשיכים להדהד: "אנחנו קבוצה טובה וזה יתהפך. אנחנו שווים הרבה יותר נקודות ממה שהשגנו עד עכשיו". כנראה שאף אחד כבר לא מתווכח איתו.
