שום דבר לא בא בקלות ליוסי אבוקסיס. הוא התרגל לקשיים, להיות האנדרדוג הנצחי של הכדורגל הישראלי, חי עם זה בשלום ולמה לא בעצם? הרי כמעט תמיד זה נגמר בנחיתה על שתי רגליים יציבות וחיוך של "לא תנצחו אותי".
כשקיבל בפעם השנייה את הפועל ת"א, אחרי ההצלחות בסכנין ובני־יהודה, הוא מצא קבוצה מפורקת כלכלית. כשסלל את דרכו למועדון גדול כמו הפועל באר־שבע הגיעו משבר הקורונה והעזיבה של הבעלים אלונה ברקת. בסוף הוא הניח את המפתחות כי חש שלא העריכו אותו, אבל לא לפני שהביא גביע וקמפיין אירופי.
לבית"ר ירושלים הוא הגיע בשיא השפל של הקבוצה (וגם שלו אישית אחרי הירידה עם בני־יהודה) והצליח להשאיר אותה בליגה. בהמשך, כשהיא פירפרה בין חיים לירידה לליגות הנמוכות, הוא נלחם כדי לשמור על מעט השפיות שנותרה בבית וגן. הטלנובלה נמשכה עם זכייה שלישית בגביע, אבל גם באותה פארסה בטקס ההנפה שלא היה. במקום לדבר על עוד "וי" ענק של אבוקסיס, כולם התעסקו בפריצת האוהדים לדשא (ועוד קודם שלו).
גם כשכבר יש בעלים יציב, אבוקסיס לא מקבל רגע של שקט. בעונה הקרובה הוא ייאלץ להסתדר ללא שני החלוצים שכבשו יחד 30 שערים: דנילו אספרייה שעבר לצסק"א סופיה ויון ניקולאסקו שלא רוצה להמשיך. גם עתידו של ירדן שועה לא ברור. ואם זה לא מספיק, הוא פותח את העונה עם מינוס ארבע נקודות. אה, וכל הבלגן הזה קורה רגע לפני משחק אלוף האלופים בשבת (20.30, בסמי עופר) נגד מכבי חיפה. מסקנדל לפסטיבל, כך נראית הקריירה של מי שנחשב לאחד מהמאמנים הבכירים בכדורגל הישראלי.
"אני לא מתעסק בדירוגים, רק יודע שאני צריך להישאר עם הרגליים על הקרקע", אומר אבוקסיס בראיון מיוחד ל"ידיעות אחרונות" ול־ynet. "אני מתמודד עם מאמנים שיש להם תקציבים של מאה מיליון שקל".
מתנגד למינוי מאמנים זרים
בטח היית רוצה להגיע למועדון עם תקציבים כאלה.
"זה מה שחשבתי שיהיה לי בבאר־שבע. התקציב קוצץ בגלל הקורונה ולא יכולנו לבנות קבוצה לאליפות, אבל זכינו בגביע ונכנסנו לשלב הבתים באירופה. אגב, העזיבה הייתה הטעות הכי גדולה בקריירה שלי ועשיתי מלא טעויות".
ויש קבוצה אחת שלא תוכל להגיע אליה ככל הנראה, מכבי ת"א.
"אף פעם לא היה בינינו סיפור אהבה. משהו ביני לבין הקהל שם לא עובד. יש להם את השירים הקבועים נגדי, אבל חבר אמר לי פעם שברגע שיפסיקו לקלל אותי אני צריך לדאוג".
5 צפייה בגלריה
"פרץ של שיגעון - לא ראו תואר 14 שנה". אוהדי בית"ר על הדשא בגמר הגביע
(צילום: עוז מועלם)
איך אתה רואה את המדיניות של מכבי ת"א ללכת רק על מאמנים זרים?
"לא אוהב את זה. יש מאמנים ישראלים טובים, ראינו את ההצלחה של ברק בכר ואליניב ברדה. רוב הזרים שמגיעים לפה הם לא מהטופ של אירופה, ונותנים להם יותר כבוד מלישראלים, מיסטר וקואוץ' בראיונות".
מה אתה חושב על המינוי של מסאי דגו?
"מברך על המהלך של מכבי חיפה, הם מאמינים במאמן צעיר שמגיע מתוך המערכת".
נוצרה לך תדמית של מאמן הגנתי, אבל דווקא הייתה לך את אחת ההתקפות הכי פוריות בליגה.
"זה לא מבאס אותי. בעונה האחרונה למדתי שאם יש התקפה טובה, אז בוא נשתמש בה, למרות שזה פגע בי בספיגות שערים. אחרי העונה שעברה כבר לא ידברו עליי כמאמן הגנתי. גם אם ידברו, אצליח להירדם בלילה. הכי חשוב זה להיות אמיתי, להבין את הנפש של כל אחד מהשחקנים. הייתי שחקן, אני יודע מה הם מרגישים וזה עוזר לי כמאמן".
מסביר מה מחזיק אותו בבית"ר
היית המועמד המוביל לנבחרת על טיקט של מאמן מאני־טיים. למה זה לא קרה בסוף?
"הייתי באמת במומנטום לקבל את התפקיד, אבל אנשים מסוימים טירפדו לי את המינוי מבפנים. ככה זה כשאתה לא מקורב ומקושר בכדורגל הישראלי".
גם ההגעה שלך לבית"ר לא הייתה קלה. לא שכחו לך את העזיבה כשחקן להפועל ת"א.
"זה לא היה פשוט. האוהדים לא קיבלו אותי בהתחלה, אבל ככל שהתקדמה העונה וראו את השיפור, זה השתנה. כשאתה מצליח בבית"ר אתה עף. הקבוצה החזירה לי את החיוך, עברנו שנה קשה מאוד עם המפרק. הקהל של בית"ר דוחף אותך כל הזמן, שחקנים רצים קדימה בלי לשים לב, משתגעים מהאווירה. אני לא מהאנשים שאחרי הצלחה ישר ארוץ ואכריז שהמטרה הבאה היא אליפות. צריך להיות עם הרגליים על הקרקע".
"זו הייתה התפרצות של שנה שלמה אחרי כל מה שעברנו. אני מאוד אמוציונלי, חי את המשחק. שחקנים מעדיפים לראות מאמן שרץ בטירוף מאשר כזה שיושב ומשלב ידיים"
למה התפרצת למגרש ככה בגמר הגביע, אתה מבין שאתה נותן דוגמה רעה לאוהדים?
"זו הייתה התפרצות של שנה שלמה אחרי כל מה שעברנו. אני מאוד אמוציונלי, חי את המשחק. שחקנים מעדיפים לראות מאמן שרץ בטירוף מאשר כזה שיושב ומשלב ידיים. אין קשר בין התפרצות הרגשות הרגעית שלי לבין מה שקרה עם הקהל בטקס ההנפה, אלו שטויות. נכון, זה לא בסדר שאוהדי בית"ר נכנסו למגרש, אבל זה היה פרץ של שמחה. אוהדים שלא ראו תואר 14 שנה והיו בשיגעון".
מהי הפילוסופיה שלך כמאמן?
"תכלס. לשחק בכלים שלך, בהתאם למי שעומד מולך, לזהות חולשות. לדעת לשלב בין חתול רחוב לדברים טקטיים. אני רוצה שתהיה קבוצה שיותר לוחצת, מאוזנת הגנתית. לא מאמין בכל החרטות של החזקת כדור, 30:70 וכאלה, ואז אתה מפסיד ולא נרדם כל השבת".
מספר מה הוא מתכנן לדור מיכה
כאמור, אחרי שכל האסים שלו מהעונה שעברה עזבו או בדרך לעזוב, אבוקסיס כבר לא יוכל כנראה לבנות את קבוצת חלומותיו, אבל יש שחקן אחד שהוא בונה עליו במיוחד, דור מיכה שהגיע מהפועל באר־שבע. "מדובר באחד השחקנים הכי מוכשרים שהיו פה", אומר המאמן. "צריך סביבו שחקנים שמתאימים למשחק שלו כי הוא אחד המוסרים האיכותיים שהיו לנו".
"ברור שאם כולם היו נשארים אז היינו אחת הקבוצות החזקות בליגה. אספרייה וניקולאסקו אחראים על 70 אחוז מהשערים שלנו, אבל אי־אפשר להשאיר שחקן בכוח"
אחת ההצלחות הגדולות שלך הייתה פרויקט השיקום של שועה, שבכלל אולי עוזב.
"גם לברק אברמוב יש חלק בזה. ירדן לא היה בעניינים וברק אמר שאם הוא רוצה שילך הביתה. ירדן קיבל את הבומבה לפנים. היו הרבה פעמים שירדתי עליו, אבל זה חלק מהעבודה שלי, לדעת לנהל את הראש שלו. בסופו של דבר הוא עשה שינוי, אני יכול לעזור למי שרוצה לעזור לעצמו".
הפאזל ההתקפי המוצלח מתפרק לך.
"ברור שאם כולם היו נשארים ועל הסגל הזה היו מלבישים שניים־שלושה שחקנים, אז היינו אחת הקבוצות החזקות בליגה. אספרייה וניקולאסקו אחראים על 70 אחוז מהשערים שלנו, אבל אי אפשר להשאיר שחקן בכוח. קשה להביא שחקנים עם מספרים כאלה בסכומים שיש לנו".
בשבוע הבא פאוק סלוניקי במוקדמות הקונפרנס ליג. חתיכת אתגר.
"קבוצה עם רמות תקציב מטורפות. בשני משחקים אתה צריך להתעלות ולתפוס את היריבה ביום לא טוב. ננסה לעשות תוצאה טובה במשחק הראשון, הכל אפשרי".
