הוא הכי רומנטי, הוא הכי מרגש, הוא הכי דרמטי, והוא הכי אכזרי. אין שום דבר שמשתווה לגמר גביע המדינה, לא באנרגיות, לא בטירוף על הדשא או ביציעים ולא בחגיגות בסיום.
כשמוסיפים לכל העניין הזה גם דרבי תל-אביבי עם 30 אלף אוהדים בבלומפילד, שלא מפסיקים לעודד מהרגע הראשון ועד לשריקת הסיום, מקבלים את הדבר הכי טוב שיש לכדורגל שלנו להציע.
8 צפייה בגלריה
שער "ידיעות אחרונות" במהלך הדרבים השונים בגמר הגביע
(צילום: מתוך ארכיון "ידיעות אחרונות")
הערב (רביעי, 20:30) ייכתב פרק נוסף, חמישי במספר, בסאגת הדרבים בגמר הגביע. ורגע לפני, חזרנו אל ארבעת הפרקים הקודמים ואל הגיבורים שעשו את אותם גמרים לכל כך בלתי נשכחים.
1966/7: מכבי ת"א - הפועל ת"א 1:2
הדרבי הראשון במעמד גמר הגביע מאז קום המדינה התקיים בתקופה שבה הצהובים חיפשו דרכם בחזרה למאבק האליפויות. היה זה לאחר שהפועל פ"ת, ובעקבותיה הפועל ר"ג והכח ר"ג זכו בכתר.
יחד עם זאת, למכבי קם באותה התקופה דור צעיר חדש נהדר, קבוצת נוער עם שחקנים שכיכבו בהמשך בנבחרת הלאומית. צביקה רוזן, גיורא שפיגל ומיקו בלו היו בדרך להחזרת העטרה ליושנה. היה זה באמצע עונת הליגה הארוכה והמשונה ביותר, שנמשכה שנתיים בין 1966 ל-1968, במהלכה התחוללה מלחמת "ששת הימים".
במהלך התקופה, אחרי המלחמה, התקיימו משחקי גביע המדינה. הפועל ומכבי ת"א העפילו לגמר שהתקייים בנובמבר 1967. משרק הגמר נערך באצטדיון בלומפילד דחוס לעיני 22 אלף צופים וניהל אותו השופט הבינלאומי וקצין המשטרה הירושלמי אוטו פריד.
מכבי עלתה ראשונה ליתרון בדקה ה-28 מרגלי הקשר המבריק אורי קדמי, עוד יוצא קבוצת הנוער המפוארת. מכבי, שמאמנה היה אז ישראל (חלואלה) חליבנר, נאלצה להתגונן בפתיחת המחצית השנייה. ג'ורג' בורבה הבינלאומי האדום פרץ מחסומים והשווה ל-1:1 בדקה ה-62.
השוויון החזיק מעמד רק ארבע דקות. רחמים טלבי האימתני, קיבוצניק מכפר-המכבי ושחקן נבחרת ישראל, קבע בדקה ה-66 את תוצאת המשחק, 1:2. בסיום העניק נשיא המדינה זלמן שזר את הגביע לקפטן מכבי משה עסיס.
מנחם (מיקו) בלו, לימים שיאן ההופעות של מכבי תל אביב בכל הזמנים (498), סיפר השבוע: "המשחק היה חשוב מאוד לא רק יוקרתית, אלא גם בזכות המאמצים להחזיר את מכבי לגדולתה בשנים הבאות. עובדה שזכינו גם באליפות של אותן שנתיים. ניצחון מרגש על יריבה קשה. היינו מאושרים".
מכבי תל אביב: חיים לוין: עמוס זולוטולוב, מיכאל גרשוביץ, דוד קרקו, מיקו בלו; נסים בכר, משה עסיס, אורי קדמי; רחמים טלבי, גיורא שפיגל, אלי סנדלר.
הפועל תל אביב: דני אלקיים: שמעון בן-יהונתן, אמציה לבקוביץ', יעקב רחמינוביץ', נחמן קסטרו; מנחם רוזנשטרייך, יחיאל לוי, אבי פוזנרסון; חיים נוריאלי, שייע פייגנבוים, ג'ורג בורבה.
1982/3: הפועל ת"א - מכבי ת"א 2:3
הגמר הזכור בהיסטוריה בגלל שער הניצחון שכבש גילי לנדאו בעזרת ידו. הוא עשה זאת שלוש שנים לפני שדייגו מראדונה כבש שער דומה במשחק בין ארגנטינה לאנגליה ברבע גמר מונדיאל 1986. לנדאו ניתר לכדור עם בלם מכבי תל אביב אבי כהן ז"ל, שהיה גבוה ממנו, ושלח את הכדור בעזרת ידו לרשת.
יעקב ("ינקה") אקהויז העלה את הפועל (אימן אותה דווקא המכביסט האולטימטיבי צביקה רוזן) ל-0:1 בדקה ה-25. תשע דקות לאחר מכן הכפיל משה סיני את היתרון של האדומים ישירות מבעיטת קרן. בדקה ה-40 מסר יעקב (שוקו) נומדר למשה (מושיק) שווייצר (בנו של דוד שווייצר ז"ל שאימן אותו אז במכבי), שצימק ל-2:1. אברהם לוי השווה (59) ל-2:2, לפני שלנדאו כבש (66) את השער שנכנס להיסטוריה.
מדוע הוא הבקיע ביד ולמה לא הודה בגניבה הספורטיבית? לנדאו העדיף השבוע לשלוח את גרסתו למשחק באמצעות הודעת ווטסאפ מנוסחת בסגנון הספרותי האופייני לו: "שער היד שלי שיקף את האופי של הקבוצה שהייתה עיקשת, נחושה ובלתי מתפשרת. צריך להבין, שהיה זה גמר שלישי ברציפות שאליו העפלנו. בפעמים הקודמות מעדנו מול בני-יהודה והפועל יהוד. למשחק הזה הגענו עם הסיסמה 'לא חוזרים הביתה בלי הגביע, ויהי מה!'. זה התחיל טוב ובישר טובות, אבל אחרי שהם השוו התחושה באוויר הייתה שאנחנו הולכים לאבד את זה בפעם נוספת".
"ואז, חישבתי מסלול מחדש! סיני שלח כדור ארוך לשטח פנוי, 'הדלקתי מבער אחורי והגעתי לעימות ראשון מול השוער מרכוס שניסה להרחיק. גוננתי בשתי ידיי על גופי והכדור ניתז לעבר השער כשד משחת. 'תקתקתי' 3 צעדים קטנים על כל צעד גדול של אבי כהן שחזר מליברפול הגדולה. תוך כדי תנועה 'חתכתי' ברגע האחרון משמאל לימין, התרוממתי לנגיחה ו...'ביד חזקה ובזרוע נטויה', ושלחתי את הקפטן משה סיני למפגש עם הנשיא! 2:3, עובדיה בן-יצחק השופט וקווניו לא ראו".
היית ידוע כשחקן הוגן. לא היו לך רגשי אשמה על הגניבה?
"בין אם התחושות היו נוחות, או לא נוחות, המטרה קידשה את האמצעים".
הפועל ת"א: אריה בז'רנו: רמי ארמה, יעקב אקהויז, יוסי זאנה, משה פיזנטי; שבתאי יחבס, אלי (קוקוס) כהן, משה סיני, מוריס ז'אנו, דב רמלר. גילי לנדאו. שבתאי לוי וג'ימי טורק נעדרו בגלל פציעות.
מכבי ת"א: משה מרכוס; יפתח הלוי, אבי כהן, מנשה שמעונוב, יעקב כהן; יהודה קצב, מוטי איוניר, אברהם לוי, משה שווייצר; בני טבק, יעקב נומדר. שפט: עובדיה בן-יצחק, 25 אלף צופים.
1987/8: מכבי ת"א - הפועל ת"א 1:2
הפועל תל אביב התייצבה למשחק לאחר שכבר הבטיחה את זכייתה באליפות בהדרכת מאמנה יצחק שניאור, עבורו היה זה משחק הפרידה לפני המעבר לאימון נבחרת ישראל.
(צפו בגמר גביע המדינה 1988)
מהצד השני, מכבי התייצבה למשחק כשברקע מהדהד ההפסד הגדול ביותר שלה בכל הזמנים, 10:0 למכבי חיפה בקריית-אליעזר. איך קמים על הרגליים ממפלה כזו? המאמן, דרור בר-נור, שעבד אז בקבוצה עם המנהל המקצועי גיורא שפיגל, מספר: "חשבנו איך יוצאים מהמפלה בחיפה והחלטנו שהיא דווקא יכולה למנף. להחזיר את כבוד המועדון אחרי האכזבה ההיא".
העשירייה השפיעה גם על כמות הקהל. רק 20 אלף הגיעו לאצטדיון ברמת גן, מעט בהשוואה ליריבות ההיסטורית הגדולה ולכמות הקהל שהייתה מקובלת באותם ימים.
בדקות הראשונות זה נראה בדרך לדאבל של הפועל. מיקי בן-שיטרית הבקיע שער בנגיחה בדקה ה-25 ומכבי נראתה על הקרשים. מהעבר השני, מיקי כהן (אביו של יונתן כהן) השווה בדקה ה-39 בשער נפלא כשפרץ באגף השמאלי ושיגר כדור חזק ומדויק לפינה הרחוקה.
מיקי כהן טוען כי הוא לא נוהג להתראיין ומעדיף להשאיר את התקשורת ליונתן. הפעם הוא הסכים להתייחס לסגירת המעגל של בנו: "נכון שהשער שלי וכמה מהשערים היפים של יונתן היו דומים. ההבדל הוא שהוא עשה את זה ברגל שמאל ואני בימין".
10 דקות מפתיחת המחצית השנייה השלים בני טבק מהפך וקבע 1:2 למכבי תל אביב. בר-נור: "זה לא השכיח את האכזבה בחיפה, אבל לפחות המתיק את הגלולה".
מכבי תל אביב: משה מרכוס; שאול כהן, חיים גולדברג, מנשה שמעונוב, מיקי כהן; משה גריאני (שחר בראל), ארז לולו, מוטי איוניר, בני טבק, אלי דריקס (ג'קי צרפתי)
הפועל תל אביב: יום טוב טליאס; יהודה עמר, יוסי זאנה (רפי שמואל), קובי סגל, דוד הרשליקוביץ'; יעקב אקהויז, רמי ארמה, אלי כהן, משה סיני; מיקי בן-שיטרית, שבתאי לוי. שפט: יעקב שיינר.
1994: מכבי ת"א - הפועל ת"א 0:2
מכבי תל אביב הגיעה לגמר אחרי שני מפגשים עם מכבי חיפה. בראשון, במסגרת הליגה, היא הובסה 5:0 בקריית אליעזר, תוצאה שסללה את הדרך לזכייה של הירוקים באליפות על חשבון הצהובים. מאוחר יותר השיגו הצהובים נקמה כשניצחו 1:2 את חיפה בגביע.
(צפו בגמר גביע המדינה ב-1994)
מכבי המשיכה לגמר ופגשה בו את הפועל במפגש גמר הגביע האחרון עד היום. "היינו בעונה ההיא הרבה יותר טובים מהפועל", נזכר אבי נימני. "אם מכבי חיפה לא הייתה נותנת את אחת העונות הגדולות שלה היינו זוכים גם באליפות. הגענו במחצית הראשונה להזדמנויות, אבל ניצלנו אותן רק בשנייה".
איציק זוהר (49) וניר קלינגר (71) הבקיעו באצטדיון ר"ג במשחק בו שפט חיים ליפקוביץ לעיני 30 אלף צופים. אכן, מאמן הפועל תל אביב הנוכחי הוא זה שכבש את השער האחרון בגמרים בין שתי הקבוצות, כאשר לבש צהוב.
מכבי תל אביב: שורה אובארוב; אבי כהן, סאשה פולוקארוב, גדי ברומר, יעקב הילל: אלון ברומר, נועם שוהם, ניר קלינגר, אבי נמני, איציק זוהר (ניר סביליה), אלי דריקס (מאיר מליקה).
הפועל תל אביב: ירוסלב באקו; גל הרשליקוביץ', דמיאן לוקאשיק, רואי חדד, אייל בן עמי; אלון אופיר (תומר אליהו) טל אוסובסקי, יוסי מדר (שגיב אליהו); חיים רביבו, קונסטנטין מרקו, חזי שירזי.
