"אם מאי הייתה בחיים, היא הייתה מגיעה למשחק שלנו ביום שישי, מנשקת אותי, מעודדת, שמחה בשמחתי, וחוזרת הביתה לחכות לי".
מאי נעים ז"ל לא הייתה שם לחכות לו, וכבר לא תעודד את אחיה טל נעים, קשר הפועל כפר-סבא. ב-7 באוקטובר מאי בת ה-24 נרצחה במסיבת נובה לצד חברה הטוב ממושב גן חיים, לוטן אביר ז"ל. במשך מספר ימים המשפחות לא ידעו מה עלה בגורלם, עד שגופותיהם המחובקות של השניים נמצאו במיגונית ליד קיבוץ בארי, לשם נמלטו מהמסיבה.
5 צפייה בגלריה
טל נעים לצד תמונת מאי ז"ל. "ברור שאם וכאשר אבקיע את השער הראשון בבוגרים, אקדיש אותו לה"
(צילום: דנה קופל)
השבועות האחרונים מהווים את הפריצה שטל בן ה-20, נכדו של שלמה שרף ואחיינו של יובל נעים, חיכה לה זמן רב. איציק ברוך נותן לו קרדיט במרכז השדה של כפר-סבא, ונעים מסייע לקבוצה במסע ההיחלצות מהירידה, כשביום שישי גם בישל את השער הראשון של ארי כהן ב-0:2 על אום אל-פאחם. אבל החיים שלו ושל משפחתו לעולם לא יחזרו להיות אותו הדבר. "דם זה לא מים", זה המשפט שמופיע בקעקועים הזהים שעשו טל ומאי, שחייה הקצרים נקטעו במתקפת הטרור. "ברור שאם וכאשר אבקיע את השער הראשון בבוגרים, אקדיש אותו למאי", אומר האח בכאב.
"אין מבקר שהוא יותר אמין מסבא"
"אני מבקש שלא תגדיל אותי בריאיון, כי עוד לא עשיתי כלום", מבקש נעים בצניעות. "בסך הכל עברתי 11 משחקים בקבוצה, מתוכם רק שלושה בהרכב. אני גאה לשחק בהפועל כפר-סבא, מועדון מקודש עבורי, כי סבא שיחק ואימן בו והביא הצלחות ואת הגביע הראשון. אפשר לומר שאני רק בהתחלת הדרך וחייב להוכיח את עצמי".
כאמור, זה מתחיל לקרות. בשנה שעברה, כחריג גיל בקבוצת הנוער, הוא הוביל אותה חזרה לליגת העל תחת המאמן גל ברשאן. כאשר ברשאן קודם הקיץ לתפקיד מאמן הבוגרים, בכפר-סבא דיברו על קידום צעירים ונראה היה שנעים יקבל קרדיט, אך התוצאות החלשות הובילו לפרידה מהירה מברשאן (מונה לאחרונה לתפקיד מאמן הנוער של הפועל באר-שבע) ונעים כמעט לא זכה להזדמנויות.
המאמן הבא, עידן שום, מנכ"ל המועדון ובנו של הבעלים יצחק שום, העניק לו פה ושם דקות כמחליף, אבל לא יותר מכך. נעים המשיך לחכות בסבלנות: "לעולם לא אבקש שירכיבו אותי בזכות זה שאני הנכד של שלמה שרף", הוא אומר. "אני לא כועס על עידן, שכנראה חשב שהוותיקים והמנוסים עדיפים במצב שלנו בטבלה".
"בכלל לא ידעתי שמאי נסעה למסיבה. גם הסיבה שהיא החליטה מצמררת: היא חשבה לנסוע, קנתה כרטיס אבל החליטה למכור אותו בגלל שהשתתפה במסיבה דומה לא הרבה לפני נובה. התברר שהכניסה שמית, ולכן הבחורה שקנתה את הכרטיס לא רצתה לנסוע שם מחשש שלא יכניסו אותה. ברגע האחרון מאי החליטה לנסוע עם שני חברים, אחד מהמושב. בשבת בבוקר התעוררתי מהצרחות בבית"
כאשר הקבוצה שקעה למקום האחרון, בדרך הבטוחה לליגה א', עידן זז הצידה ויחד עם אביו מינה את ברוך, שיחד עם המהפכה בסגל בחלון ההעברות שינה את הכיוון של הקבוצה. כפר-סבא לא הפסידה כבר שבעה משחקים ברציפות, ברחה מהקו האדום, ונעים ניצל היטב את המצב החדש. הנקודה המשמעותית עבורו הגיעה במשחק הגביע המטורף מול מכבי חיפה, בו כפר-סבא הפסידה 6:3 בהארכה: נעים נכנס אחרי ההפסקה ותפס את העין בתור קשר גבוה (1.87 מטר) עם טאץ' איכותי במסירות. הוא קיבל במהרה את המקום בהרכב, ומצדיק את עצמו בקביעות.
טל, בנם של ענת ועופר, עומד מאז שהתחיל לשחק בפני ביקורת קבועה של מאמן מחמיר. אחרי כל משחק, ולא משנה מה הייתה יכולתו, סבא שלמה בטוח שהנכד לא נתן אפילו חצי ממה שהוא מסוגל. "זה נמשך מהילדים", מודה טל. "לפעמים קצת כעסתי על החריפות, אבל אין מבקר שהוא יותר אמין מסבא. אם הוא יכול לבקר שחקנים בינלאומיים, אז בוודאי שאני יכול לקבל את זה, ומכניס את הביקורת לראש. בילדים ובנוער סבא נסע למשחקים שלי. לאחרונה הוא העדיף להישאר בבית ולצפות בטלוויזיה, תלוי אם יש לו זמן. עכשיו הוא הרבה יותר שמח, אבל מצידי, אני בטוח שלא נתתי עדיין מספיק". הסבא מסכים לומר רק שהוא "אוהב מאמנים שנותנים צ'אנס לצעירים ולא פוחדים להעלות אותם לבוגרים".
קשה לחמוק מנושא הקשה המשפחתי לאור העובדה שנכדו של שום, טום שלח, עמד במוקד הסכסוך בין הסבא למאמן מסאי דגו שלא נתן לו מקום בהרכב. שרף, שעושה הכל מאהבה, מאמין מאוד בטל, והבהיר שלעולם לא יתערב בהחלטות של מאמניו.
חלומות? "לשחק בחו"ל", עונה טל, "עם הרצון שלי אני מאמין שאעשה את זה. יש לי כבר סוכן, ג'קי דהן. בעתיד ארצה ללמוד באוניברסיטה, בינתיים לא ברור מה. יש לי תעודת בגרות טובה במגמת מדעי הספורט וגיאוגרפיה".
"בשבת בבוקר התעוררתי מהצרחות בבית"
טל מספר שעדיין אין לו אומץ להיכנס לחדרה של מאי, שנותר כביום מותה. "הזיכרונות מציפים אותי בכל מקום. היינו החברים הכי טובים. היא ידעה את כל הסודות שלי, ואני את שלה. מאי הייתה אחות מדהימה ואדם מדהים. אין יום שאני לא חושב עליה".
"מרוב עצבים, נתתי מכה לקיר וסדקתי את היד, הייתי צריך לשים גבס. זה היה יום נורא והחיים התהפכו", אומר טל. "בהתחלה, כשהכל היה מעורפל, התחלתי לחשוב על פרישה מכדורגל, המקצוע שאני כל כך אוהב, אבל בהמשך הבנתי שאין מה לעשות, החיים צריכים להימשך"
טל לא ישכח לעולם את המפגש המשפחתי השמח האחרון, ב-5 באוקטובר, יומיים לפני הטבח. "הלכנו לחגוג את יום ההולדת שלי עם כל המשפחה במסעדה. כשחזרנו הביתה, מצאתי בערך 30 חברים מחכים לי על הדשא. אגב, אחד מהם הוא ניב אליאסי, השוער של הפועל באר-שבע. עשינו קריוקי ועל האש. שרתי כמה שירים, שאחד האחרונים מהם היה "להתראות אהובתי" של איל גולן, והקדשתי אותו למאי. המילים הן: 'וכמה זה כואב, הלוואי שמישהו יתקן לי את הלב. נראה לי שהוא לא עובד, הוא מקולקל או מקולל? בלילה געגוע מתגנב עד למיטה שלי, כבר אין יותר דמעות ואין יפה שלי, תגידי איך אפשר להיות שלך, כשאין אותך, אין אותך יותר'. כשסיימתי הדבקתי לה נשיקה מצלצלת".
טל מספר על אותה שבת ארורה: "בכלל לא ידעתי שהיא נסעה למסיבה. גם הסיבה שהיא החליטה מצמררת: היא חשבה לנסוע, קנתה כרטיס אבל החליטה למכור אותו בגלל שהשתתפה במסיבה דומה לא הרבה לפני נובה. התברר שהכניסה שמית, ולכן הבחורה שקנתה את הכרטיס לא רצתה לנסוע שם מחשש שלא יכניסו אותה. ברגע האחרון מאי החליטה לנסוע עם שני חברים, אחד מהמושב. בשבת בבוקר התעוררתי מהצרחות בבית".
כאמור, רק כעבור מספר ימים נמצאה הגופה והמשפחה קיבלה את הבשורה הקשה מכל. "מרוב עצבים, נתתי מכה לקיר וסדקתי את היד, הייתי צריך לשים גבס. זה היה יום נורא והחיים התהפכו", אומר טל. "בהתחלה, כשהכל היה מעורפל, התחלתי לחשוב על פרישה מכדורגל, המקצוע שאני כל כך אוהב, אבל בהמשך הבנתי שאין מה לעשות, החיים צריכים להימשך".
ב-1964, כעיתונאי בתחילת דרכו, כותב שורות אלה ערך את הריאיון הראשון בקריירה של השחקן הצעיר שלמה שרף. "הטבח שמבשל לשייע גלזר", מדקלם הסבא הגאה את הכותרת ההיא מעיתון "חדשות הספורט". 60 שנה מאוחר יותר, אנחנו נפגשים בראיון הבכורה עם נכדו. מרגש, אבל הלוואי, הלוואי שהוא היה מגיע בנסיבות אחרות.
