מכבי חיפה לא יכולה להרשות לעצמה לסרב לברק בכר. נכון שבכדורגל יש תהליכים, אבל בסופו של דבר זה ענף שחי את היום ולא אוהב להסתכל קדימה. ענף שדברים משתנים בו מרגע לרגע. ברגע שהמאמן הכי טוב בכדורגל הישראלי פנוי ומחכה להצעה, ברור שהקאמבק למכבי חיפה היה בלתי נמנע.
על פניו מסאי דגו לא נכשל העונה. הוא הגיע למכבי חיפה אחרי שלוש אליפויות רצופות, אף אלופה בעידן המודרני לא הצליח לזכות בארבע אליפויות רצופות - וכנראה שיש לכך סיבה. ועדיין, במועדון כמו מכבי חיפה אי אפשר להשלים עם אובדן אליפות כבר בתחילת חודש אפריל. אין מנהל אחד בעולם הכדורגל שלא היה מחתים את בכר במצב הזה, כי אי אפשר לעמוד בפיתוי וכי יש כאן פוטנציאל לחרטה גדולה בעתיד.
בכר: חיפה לא עוד מועדון, גדלתי ביציע ג'
(ONE)
עדיף להיכשל עם בכר, מאשר להיכשל בלעדיו ואז להתייסר בשאלה "מי היה קורה אם היינו מחתימים אותו?". הייתה גם את הסכנה שהוא יאמן בעונה הבאה במכבי ת"א, מה שבוודאי זירז את החתימה. מכבי חיפה לא הייתה יכולה להרשות לעצמה תסריט כזה. גם להתחיל את העונה הבאה בלי התואר, וגם כשאחד המאמנים הכי מצליחים בתולדותיה נמצא אצל היריבה השנואה, שהיא גם האלופה.
לא צריך לחפור בארכיון כדי למצוא קאמבק דומה שנכשל. בעונה שעברה מכבי ת"א החזירה את ולדימיר איביץ' שהביא לה שתי אליפויות רצופות, אבל במקום שהוא יחזיר לה את התואר - הדברים לא התחברו והוא עזב אחרי חצי עונה לקרסנודאר הרוסית. זה לא אומר שלבכר יקרה אותו דבר, כי מה שחשוב בכדורגל זה ההווה, והוא בלבד. והשאלה היחידה שצריכה להישאל היא האם זאת ההחלטה הנכונה כרגע, וברור שהתשובה היא כן.
כי למרות הכישלון בכוכב האדום בלגרד, בכר שלט בליגת העל עם שש אליפויות בשמונה שנים. הוא הביא למכבי חיפה אליפות אחרי עשור והפך אותה לקבוצה הכי דומיננטית בכדורגל הישראלי. מכבי חיפה של בכר הייתה קבוצה שלא יכולה להפסיד, שהגיעה לשיא אחרי שיא בלי תקלות בדרך. שלוש אליפויות ברציפות והופעה בלתי נשכחת בשלב הבתים ליגת האלופות. אין לה זיכרונות רעים מברק בכר.
היו לברק בכר כישלונות בקריירה, אבל בזכות האישיות והתוצאות אף אחד לא זוכר אותם ולא מדבר עליהם. העונה הרביעית בהפועל באר-שבע הייתה גרועה במיוחד - היא סיימה במקום השלישי במרחק 34 נקודות מהאלופה מכבי ת"א.
לא זוכרים לו את העונה הרביעית הגרועה ותחילת העונה החמישית בהפועל באר-שבע (שבמהלכה התפטר מתפקידו), וגם הכישלון בכוכב האדום בלגרד לא דבק בו. לא ידברו עליו בזילזול, כמו שמדברים על כדורגלן ישראלי כלשהו שחוזר לחיים הנוחים בארץ אחרי שחימם את הספסל בקבוצה אירופית - למרות שאי אפשר שלא לשים לב לדמיון הרב. הוא גם סירב לאתגר בנבחרת ישראל כדי לחזור למקום שאותו הוא מכיר הכי טוב - ובו הוא יקבל יחס של מלך.
אבל למרות שבכר חוזר הביתה, הוא עלול לגלות את מה שמסאי דגו גילה העונה: לאף אחד לא אכפת מהעבר אם אין תוצאות בהווה. מספר ימי החסד שיהיו לבכר בתפקיד הוא אפס, כל דבר שהוא לא זכייה באליפות ייתפס ככישלון - והפעם הוא לא יוכל להתחמק מההשלכות.
