לליגה הלאומית יש תדמית של ליגה מרתקת, לא צפויה, ברמה לא הכי גבוהה בלשון המעטה, שמשוחקת מול יציעים ריקים. הכל נכון, אבל זה כנראה סוד הקסם שלה. לא צריך להיות ליגת האלופות, שבסיומה הקבוצה עם הכי הרבה כסף לוקחת את כל הקופה, כדי למשוך התעניינות – גם אם זה רק על מסך הטלוויזיה. אז בואו ניתן סימנים בליגה השנייה הכי טובה בישראל, שיוצאת היום לדרך.
1. המועמדות: היורדות מליגת העל הן בדרך כלל החשודות המיידיות, וזה לא שונה העונה. קריית־שמונה שרדה עוד קריאת "אני הולך" של איזי שרצקי, שבנה קבוצה חזקה אשר אמורה להבטיח את העלייה הרבה לפני סיום העונה. גם נס־ציונה לא תוותר על הניסיון לחזור במהירות לבמה המרכזית, אבל לה יהיה יותר קשה. מי שאמורה לתת פייט חזק היא בני־יהודה, שהתחזקה כמו שצריך, והשאלה היא אם חדר ההלבשה לא יפרק אותה שוב כמו לפני שנתיים. עירוני טבריה ואום אל־פאחם, שרצו בעונה שעברה בצמרת, יעשו זאת כנראה שוב, בתקווה לא לקרוס ברגע האמת.
2 צפייה בגלריה
חודדה, שרצקי וגיל יצחק
חודדה, שרצקי וגיל יצחק
חודדה, שרצקי ויצחק
(צילום: עוז מועלם ואלעד גרשגורן)
2. השחקנים: הסגלים מורכבים מתערובת של שועלי לאומית ותיקים שמחליפים קבוצות כל עונה (רועי זיקרי, גיל יצחק, דודו ביטון, אלי אלבז, שחר הירש ושות') כמה וטרנים שיורדים לליגה השנייה כדי לעשות קופה לפני הפרישה (אלירן עטר, עומרי בן־הרוש ועוד) וצעירים לפני פריצה (עליהם נשמע בעתיד). המתכונת של הכאילו קבוצות־בת הצליחה חלקית. היא עזרה לקבוצות האם להכשיר שחקנים, אבל לא היטיבה עם הבנות. בית"ר ת"א/בת־ים הידרדרה לליגה ב' והפועל עפולה לא מצליחה אפילו להגיע לפלייאוף העליון.
3. המאמנים: הם כמו חמישייה במשחק כדורסל, לא משנה מי פותח את העונה אלא מי מסיים אותה ואיפה. שבעה מ־16 מאמני הלאומית מונו בקיץ האחרון, שישה ממשיכים בקבוצות שלהם אחרי שהגיעו במהלך העונה שעברה כדי להציל אותן, ורק שלושה מתחילים עונה שנייה ברציפות אחרי שפתחו גם את הקודמת (אלירן חודדה, אלון זיו ואלעד בראון). את היציבות חפשו בבקשה במקום אחר.
2 צפייה בגלריה
הפועל אום אל פאחם מכבי חיפה
הפועל אום אל פאחם מכבי חיפה
התחדשו במגרש חדש. אוהדי אום אל-פאחם
(צילום: עוז מועלם)
4. האוהדים: העלייה של הפועל פ"ת לליגת העל הקטינה משמעותית את מספר הקבוצות בלאומית, שיש להן קהל אוהדים אמיתי. כזה שמגיע בהמוניו ונותן לשחקנים שלו הרגשה ביתית. יש את בני־יהודה שהאוהדים שלה נבלעים ביציעי בלומפילד, הפועל ר"ג שהולכת לאיבוד באצטדיון הסובייטי הענק ליד קניון איילון ונשארנו רק עם אום אל־פאחם, שהתחדשה במגרש משלה ויש לה פוטנציאל למלא אותו. כפר־סבא איבדה את האוהדים המורדים שלה, והיתר מקוששות כמה מאות לכל היותר כשהן מחברות שני ניצחונות ברציפות. בנוסף, חמש קבוצות נאלצות לנדוד לאצטדיונים חלופיים, אז מה הפלא שאין כמעט מבצרים ביתיים. קבוצות הלאומית השיגו בעונה שעברה 56.6 אחוז בלבד מהנקודות שלהן במשחק הבית, וזה לא הולך להשתנות גם העונה.
המשחקים הערב (19.30): מכבי יפו – הפועל עפולה (נס־ציונה), בני־שפרעם – הפועל ראשל"צ (עכו), כפר־קאסם – הפועל רמה"ש (פ"ת), קריית־שמונה – הפועל עכו, עירוני טבריה – נס־ציונה (עפולה).