למקומונים הנתנייתים יצורף בסוף השבוע פוסטר של מרקו בלבול. אפשר למסגר. יש מלך חדש בעיר וקוראים לו מרקו. כולה משחק אחד, בקושי העביר אימון, וכבר מלך? עזבו אותנו האוהדים מטיעונים הגיוניים, זה לא מעניין אף אחד. מה שקרה אתמול בסמי עופר לא משתבץ בשום צורה בדבר הזה שנקרא היגיון. רק לפני יומיים מכבי נתניה נראתה מפורקת, שבורה, קבוצה שההגנה שלה שימשה סחבה לכל מי שרצתה לנגב ולהבריק את הפרש השערים שלה, והנה היא דופקת שלישייה למכבי חיפה שחייבת להציל את העונה. סמי עופר מוטרף, פיגור בדקה קריטית, עשרה שחקנים מדקה 50 והערב נגמר באיתמר שבירו עושה קפיצת ראש ליציע הפינתי המבעבע של אוהדי נתניה. נראה את החבר'ה מהטכניון מוצאים לזה היגיון מתמטי כלשהו.
ואם כבר פוסטר, הוא בטח יהיה באפור לבן. כי ככה זה מרקו בלבול, קצת אפרפר, רציני, ענייני, בלי גימיקים - אבל יודע את העבודה. ואולי זה בדיוק מה שמכבי נתניה צריכה עכשיו, איש מקצוע יבשושי וקר רוח. בקבוצה שנוטה לרומנטיקה ודרמות, עם אוהדים מבוגרים מצועפי מבט שמדקלמים מהלכים של מכנס ולביא וצעירים ששואגים "האימפריה עוד תחזור" בעיצומם של מאבקי תחתית, בעיר תאבת חיים עם מדרחוב שרובו סגור בשבת, ושהיא מספיק מטורללת כדי להרקיד מדינה שלמה עם להיט על חביתה – יש משהו מרגיע בטון הענייני הזה של מרקו בלבול.
סוף סוף אגרסיבית
מכבי נתניה לא שיחקה אתמול, היא נלחמה כדורגל. שרטה, נשכה, פירקה. בלבול לא שינה יותר מדי אבל הוא שלח לדשא חבורה של גרזנים שלא פוחדים להרביץ וגם לא עושים יותר מדי כבוד לאלופה. הם באו להילחם על הכבוד של עצמם. כארם ג'אבר, נפתלי בלאי, ג'ואל אבו חנא, בוריס אינו ואחרים ירדו לגליצ'ים חסרי רחמים והפגינו סוף סוף את האגרסיביות הנדרשת מקבוצת תחתית (בשונה, אגב, ממשחק לחץ פרוע וחסר תיאום). הם שיחקו ברבע גמר גביע אבל היו במוד של קרב הישרדות בליגה. אם בלבול יידע לשמר את זה במשחק הקריטי הקרוב מול מ.ס אשדוד, הוא כבר עשה חצי מהעבודה.
אבל זה לא הולך להיות קל. כבר אמרנו, מכבי נתניה שבויה ברומנטיקה של עצמה ויותר מדי פעמים השחקנים שלה שוכחים להסתכל בטבלה ובטוחים שהם הקבוצה הטכנית המגניבה שכולם אוהבים לאהוב ורק תיקון קטן, דריבל אחד לפה, דריבל לשם, ואנחנו מתמודדים על כרטיס לאירופה. הנה, ניצחנו את מכבי חיפה, בסמי עופר, בעשרה שחקנים! למה מי זאת אשדוד?
מרקו, תסביר להם.
חלק מתהליך הריפוי
עבור הרבה אוהדי נתניה סמי עופר זה פצע. מקום מקולל, זירת פשע, יציע דמעות. נכון, בעונה שעברה העפנו שם את מכבי חיפה מהגביע באותו שלב (המשחק הגדול של העונה), אבל שני הפסדים כואבים בגמר בהפרש של ארבע שנים, ובצורה שהם קרו, צילקו את האוהדים. העננה הזו, אגב, ליוותה את רן קוז'וך מאז חודש מאי 2023 והשפיעה משמעותית על הקדנציה שהסתיימה מוקדם מהמתוכנן ונחתכה בתום המחזור העשירי.
רבים מהמצולקים ויתרו על הנסיעה אתמול לחיפה. בשביל מה זה טוב, למה לחטט בפצע, למה להכאיב? תוסיפו את שני הפסדי הליגה המביכים להפועל חדרה ולבית"ר ירושלים פלוס הידיעה שמכבי חיפה חיה פצועה והיא באה להסתער על הגביע ותבינו למה אנשים חששו ממפלה שתהיה מעל ליכולתם הנפשית.
3 צפייה בגלריה
כל אוהד נתניה שראה את זה מקרוב הוא הוא אדם שמח ובריא יותר. שבירו רץ לאוהדים
(צילום: גיל נחושתן)
מי שכן נסע זכה לחוויה מתקנת ולרגעים שייחקקו אצלו לעד בזיכרון. זה לא תיקון מלא – עד שלא מביאים גביע לכיכר העצמאות וקופצים למזרקה, אין תיקון מלא – אבל זה חלק מתהליך הריפוי.
כל אוהד נתניה שראה מקרוב את מקסים פלקושצ'נקו מפתיע בימין, איתי בן שבת עושה צעד וחצי א-לה דויד לביא ונוגח פנימה ואז את איתמר שבירו שועט, בועט ונעלם בתוך ים האוהדים הצהובים – הוא אדם שמח ובריא יותר.
