שחקנים יהודים וערבים עושים ביחד קידוש במחנה האימונים של הפועל אום אל פאחם במולדובה
(צילום: דוברות אום אל פאחם)
שלושה חודשים אחרי שהיה חתום על עלייתה של עירוני טבריה מליגה א' ללאומית, שמעון הדרי כבר ממוקד באתגר הבא. למרות לחצים כבדים שהפעיל עליו בעלי הקבוצה מעיר הכנרת, החליט המנהל המקצועי לעשות קאמבק בהפועל אום אל־פאחם.
לפני ארבע שנים הוא עבר שם עונה מדהימה, כשהוביל את המועדון לליגה השנייה, מה שהביא לחיזורים אחריו עם סיום העונה החולפת. מי שמכיר את הדרי יודע כי דבר אחד עיקרי מניע אותו בדרך להחלטה היכן לחתום: הוא מחפש מקום עם שאיפות, לא רק של צמרת אלא של עליית ליגה.
3 צפייה בגלריה
"המושכות בידיים שלך, כל מה שצריך יעמוד לרשותך", אמרו להדרי. שחקני אום אל פאחם עם שביט
(צילום: אלעד גרשגורן)
"אני לא חושב שהצהרות מלחיצות, ממש לא", אומר המנהל המקצועי. "הבאנו השנה לאום אל־פאחם שחקנים איכותיים, שחקנים בעלי ניסיון גם בליגת העל, שלא צריכים לחשוש מקרבות צמרת. מי שרוצה לשחק בקבוצה שמטרתה לעלות לליגה הראשונה, חייב לדעת שהראש חייב להיות ממוקד מטרה".
הדרי הביא את אלדד שביט שיעמוד על הקווים. הוא עצמו לחלוטין לא רוצה להיות מאמן, אך מעורב, כמובן, בבניית הקבוצה וביצירת האווירה בחדר ההלבשה ומסביב. על הנייר, התלכיד שחיברו השניים נראה מאוזן מאוד - הגנה קשוחה, קישור מהטובים בליגה והתקפה מרשימה.
השחקן הכי לוהט בעונה שעברה, ריף מסיקה, מי שהיה שותף מרכזי בעליית בני־ריינה לליגת העל, חזר לאום אל־פאחם לבקשת הדרי. אליו הצטרפו סולומון דניאל, קובי מור, ניב סרדל, מיקו ממן והשוער טל בומשטיין. בסגל נכללים גם המקומיים אנס מחמיד, בהג'ת עודה ומוחמד אבו־שאקר, וזרים איכותיים - הבלם המנוסה מרקוס דיניז, החלוץ מרשל אודה והקשר הקולומביאני סבסטיאן ולאסקס.
הר הגעש באדום
בנוסף דאג הדרי למינוי צוות מקצועי רחב. לצד שביט ישמשו העוזרים כילאני מחאג'נה ובר כהן, מאמן הכושר וואסים רבאח, מאמן השוערים איתן חמואל והפיזיולוג אלעד שביט. לראשונה באום אל־פאחם, הוכנסה לשימוש גם מערכת ג'י־פי־אס, למעקב אחר עבודת השחקנים על הדשא.
"המושכות בידיים שלך, כל מה שצריך יעמוד לרשותך", אמרו להדרי ראשי הקבוצה, וואסים מחאג'נה ואחמד אבו־אלעם. גם ראש העירייה, ד"ר סמיר מחאמיד, פעל באופן אישי כדי שהדרי יחתום בקבוצה העירונית.
על מטרתה היחידה של הפועל אום אל־פאחם העונה ניתן ללמוד גם מהחוזים של כל השחקנים. לאיש מהם לא מובטח בונוס עבור העפלה לפלייאוף העליון. זה, מבחינת המנהל המקצועי, ברור מאליו. סעיף המענק היחיד שמופיע שם בנוגע לדירוג הקבוצה, מתייחס רק לעליית ליגה.
הדרי: "פה לא ייכנסו פוליטיקה ומלחמות בין ערבים ליהודים. הקונוטציה היחידה למילה 'כיבוש' תהיה כדור ברשת"
ארבע פעמים בקריירה הדרי "עשה עלייה"; פעמיים עם הפועל קריית־שמונה, שם פיספס עלייה שלישית לליגת העל בגלל הפרש שערים, פעם עם אום אל־פאחם, ולאחרונה בטבריה. גם בעונות בהן לא הצליח להעפיל, קבוצותיו היו פקטור משמעותי בצמרת.
את הקהל של אום אל־פאחם מכירות היטב כל יריבותיה. לפני ארבע שנים, בעונת העלייה עם הדרי, הקבוצה משכה לכל משחק בית כ־10,000 אדומים נלהבים. בעוד כחודש וחצי היא צפויה לחזור לאצטדיונה הביתי, ששודרג והותאם לליגת העל, מה שאמור לסייע לה להגשים את שאיפותיה.
"יש לי זכרונות נהדרים מהמקום הזה. האווירה בחדר ההלבשה ובעיר כולה גרמו לי, בין היתר, לחזור לכאן לאתגר נוסף", אומר הדרי.
בין הפיגוע בחדרה לג'נין
בשנה האחרונה ידעה העיר טלטלה של ממש. שני מחבלים שיצאו מאום אל־פאחם לחדרה רצחו שני שוטרי מג"ב, והמתיחות בין השחקנים היהודים לערבים בקבוצה הורגשה היטב, במיוחד לאחר שהיו"ר (שהודח) מוחמד אבו־שלמה, דרש מהשחקנים היהודים לגנות את צה"ל על חיסול המחבלים המרצחים בפעולה בג'נין.
הדרי, שמכיר היטב את המגזר, לקח על עצמו את האחריות ליצור סביבה משפחתית עבור כולם. "פה לא ייכנסו פוליטיקה ומלחמות בין ערבים ליהודים", הוא אומר. "אנחנו משפחה אחת, ערבים, נוצרים ויהודים. התגבשנו כולנו למטרה אחת ספורטיבית – עליית ליגה. אני רוצה שהקונוטציה היחידה למילה 'כיבוש' שאשמע פה, תהיה כדור ברשת של היריבה".
מי שרוצה להבין על איזו משפחה הוא מדבר, הרי שבערב שבת האחרון במחנה האימונים של הקבוצה במולדובה, הדרי החזיק בידו כוס יין וקידש כשסביב השולחן עמדו יהודים, נוצרים ומוסלמים, ובסיום הקידוש כולם ביחד ענו: "אמן".
