איל ברקוביץ' הוא ללא ספק אחד הכדורגלנים הישראלים הכי גדולים אי פעם. ברקוביץ', שמגיש כיום את תוכנית האקטואליה "אופירה וברקו" יחד עם אופירה אסייג, הגיע לוועידת "האנשים של המדינה" של ynet ו"ידיעות אחרונות" לריאיון מרתק.
מה הבעיה המרכזית של הכדורגל הישראלי היום? למה אנחנו לא מגיעים למונדיאל?
"לפי דעתי הבעיה המרכזית היא שאנחנו מלמדים את הילדים שלנו איך לנצח ולא מלמדים אותם את הדרך. אם אנחנו היינו לוקחים ילד בכיתה א' ומלמדים אותו ישר למבחני בגרות, לא היינו מגיעים איתו לשום מקום. ילד צריך דרך. ופה בישראל אין לנו זמן לדרך, אין לנו סבלנות, למאמנים ולבעלי הקבוצות, רוצים מגיל 8 לנצח. לא לימדו אותם לעצור את הכדור, לא לימדו אותם לתת פס, להרים ראש, לשחק מרגל לרגל. אז כשאנחנו מגיעים לבוגרים, האירופאים, שלמדו כל השנים האלה, נותנים לנו בראש, כי אותנו עניין רק תוצאות ולא דרך".
אתה אבא לבן כדורגלן, ליאור. אתה יכול להגיד שאתה כן התוות לו את הדרך הזאת? דחפת אותו?
"כן. אני הראיתי לו את הדרך. אם הוא הגיע או לא הגיע זה לא משנה, אבל את הדרך הוא למד".
איך זה להיות הבן של איל ברקוביץ? האם נהנים מזה? זה יתרון או חסרון השם ברקוביץ'?
"יתרון בחיים, חיסרון בכדורגל".
למה?
"כי כשהוא עולה למגרש אומרים שהוא לא כמו איל ברקוביץ. אז הוא מסכן, אתה מבין? כמה יש כמו איל ברקוביץ או כמו בניון או כמו רביבו? מעט מאוד, אחד בדורו".
אתה חושב שהתנכלו לו?
"לא, אני לא רוצה להגיד את המילה התנכלו כי זה לא פייר להגיד התנכלו, אבל מסתכלים עליו בעין לא מקצועית".
אתה הכדורגלן הכי גדול בישראל אי פעם?
"אתם בחרתם בי, 'ידיעות אחרונות' ו-ynet בחרו בי".
אני שואל אותך. איל ברקוביץ' הוא הכדורגלן הישראלי הכי טוב אי פעם?
"התשובה היא כן, אבל על טעם וריח אי אפשר להתווכח. יש כאלה שיגידו לא".
אתה לא רוצה להיות מאמן נבחרת ישראל?
"לא אמרתי שאני לא רוצה, אמרתי שזה כבר לא חלום שלי. לפני עשר שנים זה היה החלום שלי, היום זה כבר לא החלום שלי. אני, בניגוד לביבי, אם לא רוצים אותי אני הולך הצידה. ראיתי שלא רוצים לתת לי, זזתי הצידה. לא רוצה את זה יותר. ירצו אותי, אני אבוא".