הקריירה של טל בן-חיים עברה לא מעט טלטלות: אליפויות במכבי ת"א, מעבר יוקרתי לספרטה פראג, קרע ברצועה הצולבת ושנתיים ללא כדורגל, קאמבק לעונה נוספת במדים הצהובים. והנה, אחרי שסגר מעגל וחזר למועדון שבו פרץ וירד ללאומית, בן-חיים שוב בקדמת הבמה – ליגת העל.
"אם לא מכבי פ"ת, האופציה לשחק בלאומית לא הייתה על השולחן, וזה לא עניין של כסף או חוזה כזה או אחר", הוא מספר בראיון ל"ידיעות אחרונות". "היו לי הצעות אחרות, אבל שום דבר שאיתגר אותי. מכבי פ"ת זה מועדון שנתן לי המון בשנים הקריטיות. עשיתי צעד מאוד קיצוני – ממכבי ת"א ללאומית".
כשבן-חיים יצא לצ'כיה הוא היה בשיא הקריירה שלו, אחרי שתי אליפויות, כולל טרבל במכבי ת"א. הוא חתם על חוזה לארבע שנים בספרטה פראג, ששילמה עבורו 2.9 מיליון יורו – במה שהייתה אז ההעברה היקרה ביותר בהיסטוריה של הכדורגל הצ'כי. אך אז הכל התחיל להסתבך. בן-חיים הוצא מההרכב, וסיים את עונת 2017/18 ללא שערים. עונה לאחר מכן הגיע הסיוט שכמעט גמר לו את הקריירה: הוא קרע את הרצועה ועבר שיקום שכלל שני ניתוחים. בסוף הוא התיר את החוזה שלו בקבוצה וחזר לישראל.
בדיעבד זו הייתה טעות לצאת לחו"ל?
"ההעברה הייתה עסקה רעה לשני הצדדים, אני הייתי בפיק והגעתי למצב שלא שיחקתי שנתיים. ומהצד שלהם לא עמדתי בציפיות ולא סיפקתי את הסחורה. זה חלק מהכדורגל, קרה לשחקנים יותר גדולים ממני. אני לא מתחרט על כלום, אי־אפשר להיות בטופ כל הזמן".
עברת תקופה ארוכה ללא כדורגל. מה עבר לך בראש באותו זמן?
"אין יותר קשה מלהיות שחקן פצוע, לראות את כולם באימון ואני בניתוחים ושיקום. זה סיוט אחד גדול. משהו בי מת מבפנים. ככה הרגשתי כל התקופה".
חשבת על פרישה?
"אחרי הניתוח השני לא הצלחתי להתאמן והרופאים אמרו לי חד־משמעית שהם לא רואים אותי חוזר. אבל זה לא עצר אותי, האמנתי בעצמי. התקופה הזאת חיזקה אותי, כי עד הרגע של הפציעה לא חוויתי משבר גדול בחיים".
אמרו שהשתנית, שהתבגרת כשחזרת לישראל.
"הכדורגל והחיים בכלל ביגרו אותי. התחתנתי, הפכתי לאבא, קיבלתי פרספקטיבות ותובנות מהחיים. אולי האוהדים רואים אותי יותר בוגר, אני רואה תהליך טבעי של אדם שלא דורך במקום".
"תמיד אוהב את מכבי ת"א"
כשחזר לישראל בן־חיים התעקש שזה יהיה למכבי ת"א, למרות הצעות אחרות. אבל גם שם הדברים לא עברו חלק. "רציתי לחזור הביתה, מקום שהיה לי בו טוב. היו אופציות אחרות הרבה יותר טובות, אבל תמיד בקריירה הלכתי עם הלב", הוא מספר. "לא היה מו"מ. הם אמרו כמה הם רוצים לשלם ואני אמרתי 'אוקיי'. ככה נחתם החוזה".
הדברים תחת יורגוס דוניס פחות עבדו. איך זה היה מצד שלך?
"ברגע ששחקן מגיע אחרי שנתיים ללא כדורגל, קצת הזוי לבקש לשחק. היה לי קשה להיכנס לעניינים. אין לי טענות לדוניס, הוא לא החזיק ממני באותה תקופה ואני מבין אותו. אני אדם ריאלי ופרקטי, לא מסתכל על דברים מזווית של אכלו לי שתו לי. אי־אפשר להגיד כל הזמן שהמאמן לא בסדר, זה לא האופי שלי".
הקאמבק של בן־חיים הגיע תחת פטריק ואן לוון. הוא סוף-סוף התחיל לראות דשא וחזר לחייך עצמו אחרי שלוש שנים קשות. אלא שכעבור עונה דרכם של מכבי ת"א והחלוץ נפרדו באקורד צורם, כשהודיעו לו שהוא לא בתוכניות של ולדימיר איביץ'. וכך, אחרי שש שנים, שתי אליפויות ושני גביעי מדינה, בן-חיים יצא לדרך חדשה.
עדיין כועס?
"כשעזבתי את מכבי אמרתי הכל בלי פילטרים. השארתי הכל מאחור. נכון, הייתי שמח לפרוש במכבי ת"א, אבל ברגע שהדברים לא הסתדרו אשמח לעשות את זה במכבי פ"ת. תמיד אזכור לטובה את המועדון, תמיד אוהב אותו".
"דור אחר לגמרי"
בן־חיים הפך מיד למנהיג של הקבוצה, וחזר ליהנות מכדורגל עם 12 שערים בכל המסגרות. "אם המועדון יצליח ונהיה קבוצה טובה בליגת העל, אני מאמין שיותר אוהדים יגיעו", הוא אומר על מיעוט הקהל.
אתה חושב שתשתלבו בליגת העל או שתהפכו מראש למועמדים לירידה?
"המטרה שלנו היא להיות קבוצת מרכז טבלה ומעלה, ושענייני ההישארות לא יהיו על הפרק. אבל אם לא נהיה בפלייאוף העליון זה לא יהיה כישלון, כי הולכת להיות לנו קבוצה חדשה בעונה הבאה".
מניסיונך הרב, התדמית החדשה של הכדורגלן הישראלי עושה לו טוב?
"הכדורגלן הישראלי השתנה לטובה, היום יש הרבה יותר מודעות, שחקנים שומרים על הגוף שלהם. כשעליתי לבוגרים זה היה דור אחר לגמרי. עכשיו יש אצלנו ילדים שעובדים קשה עם רגליים על הקרקע. הגישה כלפי הכדורגלן הישראלי היא שלילית מהנוער דרך ליגת העל ועד לנבחרת, זה לא הכי מוצדק, אבל אי־אפשר להילחם בזה".
לסיום, חזרת לבמה המרכזית, מה הלאה? מדברים על תפקיד במחלקת הנוער.
"אני רוצה להאמין שיש לי עוד שנה־שנתיים לשחק. אם לא אצליח להציג את הכדורגל שאני זוכר מעצמי ושאנשים זוכרים ממני, לא איאחז בקרנות המזבח ואדע מתי לשים את המפתחות ולהמשיך לפרק ב'".
