ספיר ברמן מדברת במסיבת העיתונאים
(צילום: שחר גולדשטיין)
אחד הדברים הכי חינניים אצל ספיר ברמן הוא הטבעיות שבה היא מתנהלת. רציתם פסטיבל? חיפשתם קרקס? היא בהחלט מודעת לעניין שהסיפור שלה מייצר (כן, יש פה צוותי צילום שמחפשים מרואיינים שיודעים להגיד היסטוריה באנגלית), אבל לא עושה מזה עניין.
גם במסיבת העיתונאים שבה נחשפה לראשונה, וגם במשחק אתמול, ברמן שידרה נינוחות מחויכת שמוציאה מהפאתוס ההיסטורי וההיסטרי את כל האוויר. אם הקהילה הטרנסג'נדרית מחפשת דמות שתנרמל את המאבק שלה ותעביר אותו מאזור הכותרות והסטריאוטיפים לעיסוק בחיים עצמם – ספיר ברמן נראית כמו יופי של מודל.
דבר האוהדים
שעה קלה לפני המשחק אני מחפש אוהדים שיגידו מילה על משחק פלייאוף תחתון, גארבג'-טיים לתפארת, שעתיד להפוך לרגע היסטורי בתולדות הכדורגל הישראלי, ובעצם העולמי. סקר אקראי לא מייצג מגלה פתיחות מלאה ופרגון לספיר ברמן.
שני אוהדי בית"ר, גיא וגל, בני זוג שהגיעו למשחק מראש העין, מנתחים בצורה מפוכחת. גיא: "לא חושב שיהיה פה משהו דרמטי, באנו לראות כדורגל וליהנות, לא באנו לראות אם השופט טרנסג'נדר או שופט רגיל. גם בחו"ל יש שופטות בליגות הבכירות, זה לא משהו שנוצר בישראל. זה שספיר שינתה את המין שלה, זה החיים שלה. אנחנו באנו בשביל כדורגל. תמיד מחכים לקהל של בית"ר בפינה, יציירו אותו כקהל הבעייתי, אנחנו נקלל? לא נקלל? לא חסר קהל בעייתי במכבי חיפה, במכבי ת"א או בהפועל ת"א. בכל הקבוצות הגדולות יש קיצונים".
גל מחזקת: "זה לגמרי החיים שלה ושתעשה מה שהיא רוצה".
אוהדי הפועל חיפה ממשיכים באותו טון. ברוך רז, אוהד אדום כבן 60: "האמת להגיד לך? הכל בסדר. אם היא תשפוט טוב, יפרגנו. אם היא תעשה טעויות - היא תחטוף. רק בגלל שזה משהו מיוחד יהיו לה היום יותר פריבילגיות, אבל זה למשחק או שניים, לא מעבר. אני דווקא בעדה. לדעתי היא תשפוט היום מצוין. היא תראה לכולם".
אוהד אחר, אייל זיו, הוסיף: "בסופו של דבר היא תישפט על המקצועיות שלה. זה שיש פה סיפור יוצא דופן, זה מוסיף פלפל ותבלינים, בסוף היא תישפט על היכולת שלה. הקהל של הפועל חיפה הוא קהל נאור, ויקבל אותה אפילו במחיאות כפיים בתחילת המשחק".
התרגיל של תירוש
גם הדיבורים על הבעייתיות בשיבוץ של ברמן למשחק מול הקהל של בית"ר ירושלים לא עשו עליה רושם מיוחד. ברור שבאיגוד השופטים מתאמצים למנף את האירוע בכל דרך אפשרית. אפילו יו"ר איגוד השופטים, רונית תירוש, אישה שמבינה תקשורת וכותרות ונהנית להיות במרכזן, הצהירה בחגיגיות שהייתה כוונה "לשים אותה בפוקוס, בצנטרום של הפיילוט". התנסחות בעייתית שמתאימה יותר למפיקה ששה אלי דרמה מאשר אישה רגישה שחשוב לה לקדם תהליכים.
גם אם ספיר חשבה שזרקו אותה לזירת קרב, כאילו היא בסוג של פיילוט לריאליטי נטול רחמים שבו חשוב רק הרייטינג, השופטת לא שידרה זאת לרגע. ספיר עלתה לדשא בצעדים גדולים, הודתה לקהל שבחר למחוא לה כפיים ונראתה כמי שנהנית מתשומת הלב המיוחדת שנחתה עליה במרכזו של המקום שיכול להיות הבמה הכי מרגשת שיש ולחלופין גם גיהינום עלי אדמות - מגרש כדורגל.
"סופר וומן, אמיצה"
כן, אי אפשר היה לפספס את תשומת הלב. נדמה היה כאילו כולם מבינים שהגיעו למסיבה שבה ספיר היא כלת השמחה, ורוצים לשמח אותה. פה החלקת כיפים עם אנשי מינהלה של האצטדיון, שם שלטים של אוהדי הפועל חיפה שמכריזים "ספיר ברמן, סופר וומן, מדהימה, אמיצה", "כולנו איתך, אין מחיר לחופש".
לפני שריקת הפתיחה נשמעו קריאות גם מיציע בית"ר וחדי השמיעה טענו שהפזמון כלל את המילים "ספיר ברמן היידה, בהצלחה". כשהכרוז החיפאי יצא מגדרו ושלא בהתאם לפרוטוקול היבש שאג: "ספיר ברמן, אנחנו מאחלים לך בהצלחה", אי אפשר היה לפספס את שריקות הבוז שעלו מיציע אוהדי בית"ר. כמו רוצים לומר: אנחנו נפרגן בזמן ובדרך שלנו. כשהפרגון הוא ממסדי ומגיע מהרמקולים – תשכחו מזה, אנחנו לא במשחק.
מי שכן במשחק הזה הוא קפטן בית"ר ירושלים, עידן ורד, שהולך והופך בשנה האחרונה לאחד השחקנים שהכי קל לסמפט. בהטלת המטבע לפני השריקה הוא שובר את הקרח וגם דיסטנס מול השופטת ומבקש לבחון מקרוב את הלק שמרחה על ציפורניה. גוון תכלת, בדיוק כמו המדים של הקבוצה שלו אתמול. השניים נראים מחויכים וטבעיים.
הקללות העתיקות
המשחק מתחיל וכל מי שארב לאיזושהי התנהלות בוטה של אוהדי בית"ר ירושלים נגד השופטת הטרנסג'נדרית הראשונה בישראל, נאלץ להסתפק בצפייה במשחק כדורגל בינוני למדי, עם אותם מהלכים שבלוניים ואותן קללות עתיקות. בכלל עושה רושם שאוהדי בית"ר ירושלים עסוקים יותר בלקלל את משה חוגג (ריטואל שחוזר בכל רבע שעה), מאשר להביע מחאה כלשהי בנושאי מגדר, שינוי מין או צבע הלק של שופטות כדורגל.
הפועל חיפה חזרה מפיגור והשחילה שלישייה, בית"ר הפסידה ובדקה ה-57 קיבלנו את המקהלה העליזה הכי קולנית נגד ספיר ברמן. ולא, לתחושתי היא לא הייתה קשורה לזהות המינית שלה. שנייה אחרי שהשופטת לא שרקה לפנדל שלטענתם הגיע לבית"ר פצחו האוהדים הצהובים בטריבונה בשירה אולי הכי עתיקה בספר: "זו עם הצהוב ז....".
ספיר ברמן כבר ספגה בעבר כגבר קללות "על כל הספקטרום" כהגדרתה. עכשיו היא ספגה אותן כטרנסג'נדרית. היא כבר יודעת שבסטנדרט של מגרשי כדורגל זה הכי נורמלי שיש. והיא, בטבעיות החיננית שלה, באה לפה בדיוק בשביל זה. בשביל הנורמליות.
