פרנצדי פיירו הוא אחד מסימני השאלה הגדולים של ליגת העל העונה. כבר אחרי כמה משחקים רבים סימנו אותו כפלופ, אלא שאז הגיע קמפיין ליגת האלופות החלומי, בו חלוץ נבחרת האיטי הוביל את מכבי חיפה לשלב הבתים עם חמישה שערים ובכך כיסה את ההשקעה האדירה בו – שלושה מיליון יורו – הרכש היקר בתולדות המועדון. אבל דווקא בליגה הישראלית, שבה הוא היה אמור היה להיות נשק שובר שוויון, פיירו לא מוצא את עצמו ואת הרשת, וברק בכר אובד עצות לגביו. אם בחודשיים האחרונים חיפה הסתדרה למרות היכולת החלשה שלו, בתבוסה 3:0 שלשום למכבי ת"א זה כבר נראה מטריד מבחינת האלופה.
כשמביטים על הקריירה של פיירו עד כה מוצאים רזומה לא נוצץ במיוחד. הוא שיחק במכללות בארה"ב, במקביל לקבוצה מליגה שולית, והיה רק הבחירה ה־27 בדראפט של הליגה המקצוענית. אחרי תקופה קצרה במוסקרון הבלגית הוא עבר לגנגאן מהליגה הצרפתית, שם עונה אחת טובה הספיקה לו כדי לסלול את דרכו לכסף הגדול של יעקב שחר. הבוס הירוק חיכך את ידיו בהנאה כשראה מהיציע איך הרכש הנוצץ שלו לוקח אותו לטופ של אירופה ומסדר לו צ'ק שמן של כמה עשרות מיליוני יורו. ביציעים כבר הדביקו לו את הכינוי המחייב "יעקובו ג'וניור", בזכות הממדים הפיזיים וסגנון המשחק שהזכיר את אגדת המועדון, איגביני, אלא שכל זה נראה עכשיו כמו זיכרון רחוק.
אז לאן נעלמה מכונת השערים שהרעידה את סמי עופר במוקדמות ליגת האלופות? חמישה שערים בלבד ואפס בישולים עד כה בליגה זה מעט מאוד עבור חלוץ עוצמתי בסדר הגודל הזה, ובמועדון לא מבינים איך הוא נכנע שוב שוב להגנות החלשות של ליגת העל – בטח בהשוואה לביצועים שלו בבמה הגדולה של היבשת.
"לא שורקים לו כלום"
בזמן שלמכבי ת"א יש ערן זהבי ואת ג'ורג'ה יובאנוביץ' שכובשים בלי הפסקה ונמצאים במגמת עלייה, במיוחד מאז פגרת המונדיאל, כשלבאר־שבע יש את רותם חטואל ולבית"ר ירושלים את יון ניקולסקו ודנילו אספרייה – לאלופה יש חלוץ מרכזי שהוא בעיקר בחזקת נוכח־נפקד. עומר אצילי שכלל אינו חלוץ ודין דוד שהוא יותר שחקן כנף אמנם מספקים את הסחורה בגדול מבחינת הבקעות, אבל לאורך זמן יהיה לאלופה קשה בלי הצלע השלישית בחלק הקדמי – בטח כשמכבי ת"א נושפת בעורפה עם התקפה קטלנית ומפחידה. ראינו את זה שלשום.
בינתיים פיירו מקבל קרדיט וגיבוי מהצוות המקצועי, אך השאלה היא כמה סבלנות עוד תהיה להם כלפיו, ומתי האשראי ייגמר. החלוץ מהאיטי ממעט ליצור למצבים, וגם כשהוא כבר מגיע להזדמנויות לכבוש הוא מחמיץ ברשלנות. זה קרה לו מול באר־שבע וגם נגד מכבי ת"א. זה לא חדש שהיכולת הטכנית שלו מוגבלת, הרי לא הביאו אותו כדי לעשות דריבלים, אבל הדבר היחיד שהוא תורם כרגע היא נוכחות ברחבה – מעין פיבוט שמושך אליו את ההגנה ומפנה שחקני התקפה אחרים. הציפייה ממנו היא גם להתחיל לתת מספרים, ואולי שער־שניים יחזירו לו את הביטחון ויוציאו אותו לדרך חדשה. הבעיה היא שגם כשהוא כבר מתחנן לבעוט פנדל כדי לשבור את הנאחס כשהקבוצה מובילה בבטחה, מעדיפים שאצילי יבצע את המשימה – עדות נוספת לחוסר האמון בחלוץ.
"פיירו לא חד כרגע ולא נמצא בשיאו, אבל יש תקופות כאלה אצל חלוץ", הסביר גורם בחיפה. "זה רק עניין של ביטחון, ברגע שהשער יגיע הכל ישתחרר. צריכים לזכור שבלי דניאל סונדגרן ופייר קורנו, שיודעים לעשות קרוסים, ובלי דולב חזיזה, לא היה מי שייתן לו כדור לגול. לא היה מי שירים לו. יש בעיה אבל בקרוב היא תיפתר. ההבדל בין היכולת שהוא הפגין בארץ לאירופה ברור – פה מפרקים אותו במכות, עוצרים אותו עם הידיים והשופטים לא שורקים לו כלום. אי־אפשר לעצור אותו בלי לפרק אותו, זו עובדה".
"הסטירה תעורר אותנו"
בינתיים במכבי חיפה מנסים לאסוף את השברים אחרי התבוסה שהחזירה את הצהובים למרוץ האליפות. במועדון לא האשימו את השופט אוראל גרינפלד שהרחיק את מוחמד אבו־פאני. "קיבלנו את הסטירה בזמן הנכון, אסור לנו לבוא בטענות, לא לשופט ולא לאף אחד, אלא רק לעצמנו", אמר שחקן בקבוצה. "הביקורות המוצדקות והמשחק החלש יגרמו לנו להתעורר בזמן הנכון. רק רצוי לזכור שאנחנו עדיין במקום הראשון ובעמדה נהדרת לזכות באליפות שלישית ברציפות".
