"הרשות לבקרת תקציבים לא השיגה את היעד שלשמו הוקמה - לשמור על יציבותן הפיננסית של קבוצות הכדורגל המקצועניות בישראל". מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, חושף בדוח השנתי שלו, שפורסם היום (שלישי) כי מאז עונת 1999/2000 ועד זו הקודמת הגירעון המצטבר (במונחים ריאליים) של קבוצות הליגות המקצועניות (ליגת העל ולאומית) בישראל גדל ב-18.5% - מ-237 מיליון ל-281 מיליון שקל.
כמו כן, 19 מתוך 28 קבוצות בליגות המקצועניות בכדורגל הן בעלות הון עצמי שלילי שמסתכם בכ-326 מיליון שקל. המבקר מצא כי 7 מתוך 14 קבוצות ליגת העל סיימו את העונה החולפת (2022/23) בהפסד כספי מצטבר של 49 מיליון ש"ח שקל. 10 קבוצות מהליגה הלאומית סיימו את אותה עונה בהפסד כספי, לעומת ארבע בלבד ב-2019/20. על-פי דוח המבקר, "מגמה זו הפוכה מהמגמה המצופה, שכן הרשות הוקמה כאמור על רקע מצבן הכלכלי הקשה של קבוצות הכדורגל בישראל ועל מנת לשמור על יציבותן הפיננסית".
כמו כן, בביקורת עלה כי אף שבעונת 2021/22 אחת מן הקבוצות הגיעה לחדלות פירעון ועוד ארבע קבוצות נקלעו לקשיים פיננסיים משמעותיים, ההתאחדות לכדורגל לא ביצעה הפקת לקחים ממקרים אלו ולא קבעה שיטות פעולה שיאפשרו להתריע על מקרים מסוג זה מבעוד מועד ולמנוע אותם.
עיכוב בתשלומי השכר לשחקנים
קצת רקע: לנוכח מצבן הכלכלי של קבוצות הכדורגל בישראל, ועל מנת לשמור על יציבותן הפיננסית, הקימה ההתאחדות לכדורגל את הרשות לבקרת תקציבים בשנת 1992. לפי תקנון בקרת תקציבים שמכוחו פועלת הרשות, קבוצה אשר הרשות או מליאת הרשות לא אישרה את תקציבה לא מורשית לשחק בליגה שאליה נרשמה ונושרת לליגה נמוכה יותר.
מבקר המדינה העלה עוד בדוח הקודם משנת 2001 כי בסוף שנת 1999 היה ההון העצמי המצרפי של 36 הקבוצות בליגות המקצועניות שלילי והסתכם בכ-162 מיליון ש"ח (במונחים ריאליים נכון למאי 2023 כ-237 מיליון ש"ח). בביקורת הנוכחית עלה כי בהסתכלות על כ-22 שנים שחלפו מעונת 1999/2000, הגירעון בהון המצרפי של הקבוצות בשתי הליגות המקצועניות לא קטן, אלא אף גדל.
3 צפייה בגלריה
שכר היסוד השנתי של 46% מהשחקנים בליגת העל ולאומית בעונה שעברה היה עד 100 אלף שקל
(צילום: שאטרסטוק)
מהדוח העלה עוד כי שכר היסוד השנתי של 46% מהשחקנים בליגת העל ולאומית בעונה שעברה היה עד 100 אלף שקל (שכר עבור עשרה חודשי עבודה). בחישוב של 12 חודשי עבודה בשנה, הממוצע החודשי היה כ-37,000 שקל בליגת העל ו-10,300 שקל בליגה הלאומית. לפי התקנון, הרשות עצמה לא נדרשת לבצע בקרה יזומה על תשלומי השכר של הקבוצות לעובדיהן. לטענת איגוד שחקניות ושחקני הכדורגל, במהלך עונת המשחקים 2022/23 בשבע מתוך 16 קבוצות הכדורגל בליגה הלאומית חל עיכוב של שבוע ומעלה בתשלומי השכר לשחקנים, ולעיתים העיכוב נמשך כמה חודשים.
הרשות מקבלת מן הקבוצות מידע פיננסי רב ובכלל זה מידע על חוזי העסקה של השחקנים אותם היא נדרשת לאשר. מידע זה יכול לשמש לזיהוי תופעות שליליות של תשלום שכר החורג מהחוזה שאושר ע"י הרשות, למשל הסכם נוסף על תשלום מזומן או שווה כסף - "חוזה כפול". עם זאת, בביקורת עלה כי הרשות אינה פועלת באופן יזום לאיתור חוזים כפולים בהתבסס על המידע הנמצא ברשותה.
שלושה יו"רים בלבד ב-21 שנה
אחת המטרות של ההתאחדות לכדורגל היא פיתוח ענף הכדורגל בישראל, ולכן ההשקעה של הקבוצות במחלקות הנוער שלהן חשובה ביותר. מניתוח הדוחות הכספיים לעונה 2022/23 של תשע קבוצות מליגת העל ותשע קבוצות מהליגה הלאומית (קבוצות שמהדוחות הכספיים שלהן ניתן ללמוד על הוצאות מחלקת הנוער) עלה כי שש קבוצות הסיטו תקציבים של מחלקת הנוער לצורך פעילות הקבוצה הבוגרת ובכך עלולה להיפגע פעילותה של מחלקת הנוער.
3 צפייה בגלריה
מהדוח עולה כי שש קבוצות הסיטו תקציבים של מחלקת הנוער לצורך פעילות הקבוצה הבוגרת
(צילום: Matthias Kern/Bongarts/Getty Images)
התקנון מחייב את הקבוצות להמציא לרשות בטוחות להבטחת ביצוע התקציב, ולכן הבטוחות נדרשות להיות זמינות למימוש מיידי. עם זאת, בביקורת נמצא כי ההגדרה של הרשות עבור "בטוחה" היא כללית ומאפשרת להמציא כבטוחה גם נכסים שאינם נזילים למימוש מיידי, שקשה לממשם, והשווי של נכסים כמו, נדל"ן, חפצי אומנות ומטבעות דיגיטליים, עשוי להיות תנודתי. בכך, קיים סיכון שהרשות לא תוכל לממש את הבטוחות באופן מידי ובשווי נמוך מהשווי המקורי בהן הן הופקדו כך שהן ימלאו את ייעודן.
המבקר אף מצא כי ההתאחדות לא קצבה את תקופת המינוי של יו"ר הרשות, וזאת להבדיל מנושאי משרות בכירות אחרות בהתאחדות. בפועל מאז הקמת הרשות בשנת 1992 עד שנת 2023 כיהנו בתפקיד שלושה יושבי ראש בלבד: הראשון כיהן כ-18 שנה, משנת 1992 עד אמצע 2009; השני כיהן כעשר שנים, ממאי 2009 עד מאי 2019; והשלישית, שמונתה ביוני 2019, מכהנת מאז בתפקיד.
המבקר ממליץ להתאחדות לבחון דרכים נוספות שיתמרצו את הקבוצות לשפר את איתנותן הפיננסית, ולשקול ברוח כללי אופ"א להתנות את ההשתתפות של הקבוצות בליגה בצמצום הגירעון בהונן העצמי או בשיפור יחסים פיננסיים שייקבעו מראש, כגון יחס שוטף.
מההתאחדות לכדורגל נמסר בתגובה: "הדוח נשלח אלינו למתן תגובה עד לחודש ספטמבר 2024. נקרא ונבחן את הממצאים בעיון מתוך הערכה גדולה למוסד מבקר המדינה ונפעל בנושא".
