אחרי גביית עדויות וראיות פורנזיות מצד משטרות ישראל והולנד, לצד איסוף סרטונים שליקטו גורמי הביטחון השונים ויירוט הודעות של מארגני הפוגרום נגד אוהדי מכבי ת"א באמסטרדם - עולה מהחומרים שבפני החוקרים כי מדובר באירוע שתוכנן מראש, ולא ספונטני או מתגלגל. בנוסף עולה כי לא מדובר בתגובה להתגרות מצד אוהדי מכבי ת"א, כפי שניסו לצייר בתקשורת ההולנדית.
לפי העדויות שנגבו מאוהדי מכבי ת"א, אחרי שעזבו את האצטדיון בתום המשחק מול איאקס, הם לוו על-ידי שוטרים רק עד תחנת הרכבת, אך ברגע שעלו עליה והגיעו לתחנה המרכזית בעיר, אף אחד כבר לא הגן עליהם. כשיצאו מהתחנה חיכו להם עשרות הפורעים, במקומות שונים ברחבי העיר, כשהם מצוידים מראש בכלים קרים כמו אגרופנים, סכינים, אלות, יחד עם רימוני עשן וחזיזים. על-פי העדויות, נהגי מוניות ואוברים היו שותפים פעילים בפוגרום, ודיווחו על מיקום של ישראלים.
המסר הברור שהועבר לכל אחד מאותם פורעים היה ברור: "לתקוף כל מי שמדבר עברית, לובש סממנים יהודים או מגיע עם חולצה צהובה-כחולה". ההתרעות שהעבירו אנשי משרד התפוצות בסמוך להפגנה הפרו-פלסטינית שנקבעה מראש מחוץ ליוהאן קרויף ארנה, הגיעה למשטרת הולנד. אחד הכשלים, מעבר להיערכות הלקויה של משטרת אמסטרדם, היא שכוחות הביטחון לא מסרו לאוהדים הישראלים על הסכנה שמחכה להם, שהייתה מובילה אותם לנקוט זהירות יתר.
עוד מתברר כי הפורעים לא דקרו אף אחד מבין האוהדים הישראלים, אלא בעיקר רצו להכות אותם ללא רחם כהזדהות עם הנעשה בעזה. התקיפות כללה גם שימוש במצלמות, שנועד להשפיל את הקורבנות.
מנותקי הקשר שהוגדרו היו בעיקר אוהדים שהתחבאו, כאלו שהגיעו מאוחר לבתי המלון שלהם ונרדמו אחרי לילה קשה, או אחדים שנגמרה להם הסוללה בטלפון. בשעות הראשונות השב"כ הציע לשלוח יחידה מיוחדת למצוא אותם, אך בסופו של דבר הוחלט שאין צורך בכך.