מאבק האליפות מסתמן כאחד הצמודים והלוהטים בשנים האחרונות, אבל במקום לדבר על המרוץ המסחרר בין מכבי ת"א ומכבי חיפה, הכדורגל הישראלי עסוק כולו בסערת העונשים החדשה. הקבוצות, שהיו נחושות לבטל את גזירות הרדיוסים והמשחקים ללא קהל, והובילו יחד עם ההתאחדות שינוי מרחיק לכת בתקנון הענישה – מתמודדות כיום עם השלכות שמתפוצצות להן בפרצוף.
בית"ר ירושלים כבר איבדה חמש נקודות בגלל התנהגות אוהדיה, למכבי חיפה הופחתו שתי נקודות שעלו לה באובדן המקום הראשון, ממכבי ת"א נלקחה נקודה אחת, וכך גם מהפועל ת"א וסכנין. כמעט בכל המקרים מדובר בהפחתת נקודות שעשויה להיות הרת גורל, לקבוע את זהות האלופה או היורדות. ועוד היד נטויה, כי יש פלייאוף שלם לפנינו.
אפשר להתווכח אם התקנון החדש יהיה כלי אפקטיבי בהרתעת האוהדים, אבל בינתיים התוצאה שלו בטבלת ליגת העל אינה מתקבלת על הדעת. עושים סדר: כך פרצה לחיינו טלטלת הפחתת הנקודות.
מהי הסיבה להפחתת הנקודות?
בשתי מילים: המהפכה המשפטית. גרסה ארוכה יותר: בעקבות ריבוי מקרי האלימות בכדורגל הישראלי, החליט יו"ר ההתאחדות הקודם אורן חסון להקים ועדה בראשות השופט בדימוס מיגל דויטש, שבחנה תקנוני משמעת מ־16 מדינות. הוועדה הציעה 34 סעיפים ליישום, וההתאחדות, שהקימה ועדת היגוי כדי לבחון אותם, בחרה את האפקטיביים ביותר. בפועל, השינויים העיקריים, ומיד נגיע אליהם, כבלו את ידיהם של הדיינים: במקרה של התפרעות אוהדים, למשל זריקת אבוקות, נותרו הדיינים עם כלי ענישה אוטומטי אחד, שכמעט לא מותיר להם שיקול דעת – הפחתת הנקודות השנויה במחלוקת.
מדוע נעשה השינוי בתקנון?
עוד במצע הבחירות לראשות ההתאחדות, הבליט היו"ר שינו זוארץ את הצורך בשינוי התקנון לטובת האוהדים, כלומר ביטול העונשים הקולקטיביים שפוגעים בעיקר באוהדים – משחקי רדיוס, משחקים ללא קהל, סגירת יציעים. הוא עמד בהתחייבותו. לפני חודשיים כינס מסיבת עיתונאים יחד עם סגנו מורן מאירי, שבה הצהיר רשמית על המהפכה המשפטית. "ביטלנו את האפשרות לקיים משחקים ללא קהל", הכריז. "הושטנו יד לאוהדים. נגענו בדברים שלא נגעו בהם שנים. אני לא רוצה ששחקנים ישחקו מול יציעים ריקים".
מי היה שותף לתהליך כתיבתו מחדש של התקנון?
אחרי שוועדת דויטש הציגה את סעיפי המסקנות שלה לטובת המלחמה באלימות, ועדת היישום מטעם ההתאחדות התכנסה לבחור את הסעיפים הרלוונטיים. משם זה עבר לוועדת התקנון ולאישור ההנהלה. "כשהסתכלתי על הדוחות בדקנו מה קורה בליגות בעולם, וראינו שבשנים האחרונות אין יותר את עניין הרדיוס", הסביר מאירי, המשמש גם כיועץ המשפטי של מכבי ת"א. "גם אם קיימת הוראה בתקנון, בפועל מזמן זנחו את העונשים האלה. אין טעם לקחת 20 אלף מנויים ולטרטר אותם בלילה, הם לא עשו שום דבר רע. בעולם שינו את זה ואנחנו בפיגור של שנים רבות. אני שמח שאנחנו מורידים את זה מהפרק".
מדוע קבוצות ליגת העל תמכו בשינויים?
למעט אבי לוזון, שהתנגד לרפורמה וייתכן שראה את הנולד, כל יתר 28 חברי ההנהלה הצביעו בעדה. ההסבר הרשמי של בעלי המועדונים, שבטח לא ציפו שהמהפכה תתממש בצורה כזו, היה כי הם רוצים להיטיב עם האוהדים, וגם להפחית ככל שניתן נזקים כלכליים ומסחריים. העונשים הקולקטיביים פגעו מן הסתם בהכנסות הקבוצות, לעיתים בסכומים מצטברים של מיליוני שקלים. לכן קצת תמוה שאותן קבוצות שתמכו בשינויים מתלוננות כיום על חוסר צדק לכאורה.
אז איך בעצם נוצרה הבעיה עם הרפורמה?
מאחר שההתאחדות ביטלה עונשים אפשריים – הגזר, אם תרצו – המקל היה החמרה בעונשים שנותרו בידי הדיינים. הפחתת נקודות, מן הסתם, היא אחד מהם. ההתאחדות ניסחה מחדש את הסעיפים על התפרעות אוהדים, והגדירה באילו מקרים ניתן להוריד נקודות. היא בוודאי לא ציפתה שאחד הסעיפים יגרום לכזו סערה.
מהו הסעיף "התפרעות קהל בנסיבות מחמירות"?
לשתי המילים "נסיבות מחמירות" ישנה משמעות מכרעת: ברגע שהן מתווספות לאישום, הקבוצות יכולות למעשה להתכונן לעונש הכבד שבדרך. כך, למשל, כל אבוקה שמושלכת למגרש וגורמת לעצירתו של המשחק שווה העמדה לדין בסעיף הזה. והעונשים? כך נכתב בתקנון החדש: "במקרה של הרשעה בעבירה של התנהגות אוהדים בנסיבות מחמירות, אשר בגינן המשחק לא הגיע לסיומו ו/או נגרם נזק גוף ו/או הושלכו אמצעים פירוטכניים בין יציעים, יטיל עליה את העונשים הבאים: בהרשעה ראשונה הפחתת נקודה אחת בפועל, בהרשעה שנייה הפחתת שתי נקודות בפועל, בהרשעה שלישית הפחתת שלוש נקודות בפועל".
האם השינוי בתקנון כובל את ידיהם של התובע והדיינים?
הדיינים לא מסתירים את התסכול שלהם מהמצב שנוצר. עו"ד אפרים ברק, היועץ המשפטי לשעבר של ההתאחדות וחבר בכיר ב־CAS (בית הדין הבינלאומי לספורט), התייחס לסוגייה: "אני סבור כי לא נכון היה לבטל את עונשי הרדיוס או סגירת יציעים ספציפיים. היה צריך להשאיר לדיינים, לצד כניסה הדרגתית של הפחתת נקודות, כלים נוספים". השופט בדימוס ואב בית הדין העליון לשעבר, אמנון סטרשנוב, נשמע חריף יותר: "טוב שעזבתי עוד לפני שינוי התקנון, הפחתת הנקודות זה לא מה שאני מאמין בו. כובלים את ידי הדיינים, הם הופכים לרובוטים ללא אפשרות תמרון בין כלים שנגזלו מהם".
איך הפחתת הנקודות משפיעה על הליגה?
עדיין לא התקבלה החלטה בנוגע לערעור שהגישה מכבי ת"א על הנקודה שהופחתה לה בגלל ירי החזיז שכמעט פגע ברגליו של דריק לוקאסן בדרבי, אבל כבר עכשיו ברור שההשפעה על מאבק האליפות דרמטית. כך, למשל, אם מכבי ת"א תנצח בשני המשחקים שנותרו עד לסיום העונה הסדירה, היא תסיים אותה במקום הראשון – וכך תיהנה מהזכות לארח את משחק העונה הראשון ולקבל סדר משחקים עדיף.
ובתחתית? הפחתת הנקודה שלשום לבית"ר ירושלים, בערב ההפסד לבאר־שבע, הצמידה אותה לאשדוד וחדרה. רק בזכות הפרש שערים היא לא מתחת לקו האדום. מצבה של הפועל ת"א לא טוב בהרבה אחרי שהופחתה לה נקודה, והיא רק שתי נקודות מהמקום שמוביל ללאומית. לא מן הנמנע שיורדת אחת לפחות תיקבע למעשה בבית הדין.
מהם הכלים שיש בידי הקבוצות להילחם במתפרעים?
מועדונים כמו מכבי חיפה ומכבי ת"א מנסים להילחם באוהדים האלימים באמצעות תביעות אזרחיות, ביטול מינויים ושכירת חברת אבטחה שיוצאת גם למשחקי החוץ, ולכן הם מקבלים הקלות יחסיות מבית הדין. לעומת זאת, בית"ר ירושלים (19 העמדות לדין רק העונה) או הפועל ת"א מבצעות פחות פעולות אקטיביות. אבל הפתרון חייב לבוא בראש ובראשונה מהמשטרה וממערכת המשפט. "השינוי צריך להגיע באמצעות המחוקק, אנחנו מוגבלים כהתאחדות לכדורגל והמחוקק רתום ונמצא לסייע לנו. אנחנו מעבירים את כובד המשקל לקבוצות בזה שהן צריכות לצלם כל דבר, להעניש אוהדים ולטפל באלו שמבצעים פעולות עברייניות", הסביר זוארץ. בפועל, למרות הבטחות על קנסות מינהליים, צילום אוהדים סוררים ומעקב אחר מורחקים, אין כל התקדמות בנושא.
האם בהתאחדות בוחנים את האפשרות להחזיר המצב לקדמותו?
הנהלת ההתאחדות קיבלה את השינוי בתקנון כצו השעה עד ל־31 במאי, אולם זוארץ נחוש להמשיך במדיניות הקיימת לצד אפשרות של תיקונים נקודתיים. בהתאחדות לא אוהבים את העונשים האחרונים, וטוענים כי לא לכך כיוונו כשביצעו את השינויים בתקנון.
פורסם לראשונה: 01:30, 06.03.24
