בחורף של עונת 2015/16 הפועל באר־שבע הייתה בעיצומו של המרוץ לאליפות ראשונה אחרי 40 שנה. מולה התמודדה האלופה המכהנת מכבי ת"א בעונה מפלצתית של ערן זהבי, שכבש במהלכה 35 שערי ליגה - וכל נקודה קבעה גורלות.
ב־13 בדצמבר 2015 אירחה באר־שבע את קריית־שמונה, והמשחק נכנס לתוספת הזמן כשהתוצאה הייתה 1:1. המאמן ברק בכר זרק לכר הדשא את כל הכלים ההתקפיים שלו, כולל שחקן מקומי בן 20 וחצי. צריך להבין, באותם ימים שחקן בית שעולה מהנוער לבוגרים היה מראה נדיר בבאר־שבע, כמו גשם בקיץ בעיר המדברית. בדקה ה־94 השיגה באר־שבע כדור קרן, ומכל כוכבי הקבוצה דווקא השחקן הצעיר לקח אחריות והגביה אותו לראשו של ג'ון אוגו, שכבש את שער הניצחון. שתי הנקודות שהושגו באמצעות אותו בישול הכריעו את גורל אותה עונה, שכן זה היה בדיוק ההפרש שבו הקדימה בסיום באר־שבע את מכבי ת"א וחגגה אליפות ראשונה מתוך שלוש אליפויות רצופות.
תשע שנים ויום מאוחר יותר, שלשום בטוטו־טרנר. באר־שבע מארחת שוב את קריית־שמונה, שוב היא נמצאת במרוץ אליפות ושוב היא צריכה לנשל את מכבי ת"א מהכתר. הפעם זה היה הרבה יותר קל, וכבר בדקה החמישית עלתה באר־שבע ליתרון בדרך ל־1:5 ענק. והכובש? לא ג'ון אוגו, אלא מי שבישל לו את השער אז. כבר לא צעיר, בן 29 וחצי, ועם קריירה מרשימה מאחוריו, אבל לא בבאר־שבע. רק לאחרונה, אחרי פתיחת העונה, הוא חזר הביתה כדי לנסות לשחזר את אותה עונה מופלאה. עד עכשיו, עם ארבע שערים ושלושה בישולים ב־11 הופעות, נראה שזה בדיוק מה שהיה חסר לבאר־שבע. דן ביטון מודל 2024/25 אמור להיות זה שיהפוך אותה מעוד קבוצת צמרת לאלופה.
בחזרה לחברים מהשכונה
אז מה קרה לו בין לבין? בקיץ 2016 החליטה באר־שבע לוותר עליו והעבירה אותו למ.ס אשדוד במסגרת עסקת רכישת מיכאל אוחנה. בעוד אוחנה עבר פציעות קשות, התקשה להתאושש ומאז הקריירה שלו בנסיגה, ביטון פרח. הוא הפך להיות שחקן מוביל באשדוד, שעשתה עליו אקזיט של 1.25 מיליון יורו כשמכרה אותו ללודוגורץ, שאיתה זכה באליפות בולגריה. אחרי שנה אחת הושאל למכבי ת"א ובהמשך נרכש על ידה. בעונה שעברה הוא זכה באליפות נוספת, השלישית בקריירה, והיה לו חלק משמעותי בהחזרת התואר לקריית־שלום עם ארבעה שערים ושבעה בישולים.
למרות זאת, במכבי ת"א הראו לו את הדרך החוצה. אפילו הנתון המדהים שהוא התהדר בו - השחקן המוביל בליגת העל בבישול לדקה בחמש העונות האחרונות, עם בישול כל 188 דקות - לא עזר לו. לסגל שבנו בן מנספורד וז'רקו לאזטיץ' צורפו שחקנים בעמדות שלו, והובהר לו שהוא לא נמצא בתוכניות המקצועיות. הצהובים עוד הציעו לו להאריך את חוזהו, שאמור היה להסתיים בתום העונה הנוכחית, אבל ביטון היה פגוע מהשינוי ביחס כלפיו והחליט לעזוב את האלופה. כל שלוש קבוצות הצמרת האחרות רצו אותו, וברק אברמוב היה מוכן לפתוח את הארנק כדי להנחית אותו בבית"ר ירושלים, אבל ביטון רצה לחזור הביתה, לבאר־שבע. כילד שהתייתם מאביו בגיל צעיר, החברים מהיציע של אצטדיון וסרמיל ומקבוצות הילדים בעיר הם בשבילו כמו משפחה. גם כששיחק בחו"ל וכיכב במכבי ת"א הוא לא החמיץ הזדמנות להיפגש איתם ולשחק במגרשים השכונתיים בעיר עם חבריו, שרובם משחקים בליגות ב' ו־ג'. הוא גם רכש שטח בעיר לבניית בית.
אלא שבניגוד לעבר, כשאלונה ברקת עשתה מאמצים עילאיים להחזיר לקבוצה שחקנים שהצטיינו בה בעבר כמו אליניב ברדה ומאור מליקסון, הפעם היא הגישה לביטון הצעת שכר מכובדת, אבל לא כזאת שמראה שהיא מוכנה לצרף אותו בכל מחיר. למרות זאת, ביטון הודיע לסוכנו דודו דהאן: אני חוזר לבאר־שבע. כדי לממש את המהלך הוא אפילו ויתר על כספים שמכבי ת"א הייתה חייבת לו. באר־שבע שילמה עליו סכום סמלי והחתימה אותו לשלוש עונות. ביטון קיבל מרן קוז'וך מקום בהרכב כבר במשחקו השני בקבוצה, אבל נראה שרק בשבועיים האחרונים הוא מממש את הפוטנציאל שלו, אחרי שהמאמן העביר אותו מהכנף הימנית להיות חלוץ שני לצידו של פול גאריטה. מאז הקבוצה כבשה תשעה שערים, שליש מהם שלו.
תקדים מהראן ראדי
חשוב לציין שביטון נמצא בסיטואציה שאליה לא היה רגיל בעבר. זאת הפעם הראשונה שהוא מגיע לקבוצה גדולה במטרה להנהיג אותה ולא להיות כינור שני. מבחינת יכולת, אין ספק שהוא יכול לעשות את זה, אבל השאלה היא אם יש לו את האופי לכך. על כר הדשא הוא לא מרבה לדבר, ובחדר ההלבשה הוא מנהיג חבורת שחקנים שהיו איתו במכבי ת"א: מתן בלטקסה, גיא מזרחי ואילון אלמוג, שנחשב לחבר הכי טוב שלו בקבוצה.
לאחרונה ביטון היה מעורב במספר תקריות קטנות. כשהוחלף נגד מכבי נתניה ניכר היה שהוא לא אהב את החילוף, ירד באיטיות לספסל, לא הגיב לקריאות עידוד מהקהל ולא לחץ את ידו של קוז'וך. בניצחון על בית"ר ירושלים, שבו כבש צמד, הוא רצה לבעוט את הפנדל, אך מיגל ויטור וקינגס קאנגווה דרשו ממנו לוותר לטובת הלדר לופס שהחמיץ. במחצית השנייה הוא התווכח עם אנטוניו ספר על ביצוע בעיטה חופשית, שגם עליה ויתר בסופו של דבר. קוז'וך לא עשה מהאירועים עניין ונראה שהוא מנהל נכון את מערכת היחסים עם מי שאמור להיות הישראלי המוביל של קבוצתו.
ישנם כמה קווים משיקים בין העונה הנוכחית לאותה עונת אליפות מלפני תשע שנים. למשל, גם בעונה ההיא שיחררה מכבי ת"א שחקן שעבר לבאר־שבע והייתה לו בהמשך תרומה מכרעת לשלוש האליפויות. מדובר במהראן ראדי, שג'ורדי קרויף הסכים לשחרר ללא תמורה, מהלך שהיה הרסני לקבוצתו ומבורך עבור באר־שבע. לראדי היו באותה עונה שישה שערים ושבעה בישולים. הקצב של ביטון אפילו טוב יותר: ארבעה שערים ושלושה בישולים בסיבוב אחד. אגב, הבישול הראשון של ביטון בבוגרים היה לראדי ב־2:5 על מכבי פ"ת, הניצחון הראשון אי פעם של באר־שבע בטוטו־טרנר.
אתמול התייחס לאזטיץ' לשחרור של ביטון: "ההחלטה לא הייתה שלי, כל הסימנים הראו שזה מה שיקרה. הוא לא היה שמח פה, ועכשיו הוא נראה שמח ורעב, ומשחק טוב. לפעמים שחקן לא מרוצה בקבוצה אחת, ובקבוצה אחרת נראה שונה. אני שמח בשבילו שזה המצב". הוא צודק לפחות בדבר אחד: דן ביטון שמח וזאת בשורה נהדרת עבור הפועל באר־שבע.
