במסגרת גל העזיבה של הספורטאים הזרים בעקבות המצב הביטחוני הקשה, והטבח בעוטף עזה, גם חוסה רודריגס, קשר הפועל ת"א, חזר למולדתו, ספרד.
בראיון לכלי תקשורת בארצו מספר השחקן על רגעי החרדה, בשבת בבוקר, בת"א: "כשעלינו למטוס הייתה לנו תחושת הקלה, שמחה עצומה. חוויתי לא מעט דברים בחיים של בישראל, אבל מה שהיה ביממה האחרונה שלי שם, זה משהו אחר לגמרי".
רודריגס מתראיין ברדיו "אל צ’ירינגיטו" על המצב בישראל
רודריגס חזר הקיץ לקנדציה שלישית בישראל, אחרי שלבש בעבר את מדי מכבי ת"א ומכבי חיפה. מציאות נפילת הרקטות בישראל, לא זרה לו. "אני גר בבית שנמצא במרחק של 10 ק"מ מת"א", הוא משחזר את אירועי השבת. "ומהרגע שהאזעקה התחילה הייתה לנו דקה וחצי להיכנס למרחב המוגן. חששתי שיקרה משהו למשפחה שלי, זה מסוג הדברים שאתה לא יודע להסביר לילדים".
"הבעיה היא שהאזעקה נשמעה הפעם בחמש בבוקר, ויש מרחק מסוים לעבור עד שמגיעים למרחב המוגן, אבל כשאתה מגיע אתה בטוח ברמה של 90 אחוז. שמענו הרבה, וכבר חווינו את המצב הזה בעבר בישראל. מתוך 3,000 טילים אולי שלושה או ארבעה באמת נופלים בשטח בנוי - אחוז קטן מאוד. ואתה נשאר במרחב המוגן כ-10 דקות ואז אתה יכול לצאת".
כשנשאל האם הבין עד כמה חמור הפעם המצב הבטחוני, השיב השחקן: "בהתחלה לא הבנו את גודל האירוע. אבל ברגע שהמועדון הוא זה שביקש מאיתנו, השחקנים הזרים, לחזור לארצות שלנו, נבהלנו. מבחינתי המועדון תפקד מצוין ברגעים האלה, והצלחנו לצאת מישראל".
"איך יצאנו? עם מה שלבשנו, השארנו שם את כל החפצים שלנו. זה לא מכובד עכשיו לשאול את המועדון מה הולך לקרות, הייתי רוצה לחזור אבל צריך לתת לימים לעבור. אני מגנה את הטבח שביצעו שם. אשתי בוכה כל היום. היא רואה את הדברים שהתרחשו בעוטף עזה והיא חושבת שזה היה יכול לקרות גם לנו. אנחנו לא יכולים להתנתק ממה שקרה כי יש לנו הרבה חברים שם, שעזרו לנו".
