זו הייתה אליפות שמכבי ת"א הייתה חייבת לקחת. אחרי שלושה תארים ירוקים, מסך הבלימה הצהוב נדרש לעלות כדי לתת סטופ אחד מהדהד וכדי להרחיב מהצד השני את השליטה. מועדון הכדורגל הגדול בהיסטוריה, לפני הקמתו וגם אחריה, זכה בצלחת נוספת, ואחת מהחשובות בתולדותיו. כמעט באותה נשימה, אבל לא באמת, צללה היריבה המרה לליגה השנייה. הפערים בין הצהוב לבין האדום בלתי נתפסים.
ומאחר שמכבי ת"א הייתה חייבת לזכות, היה לה העונה רק מה להפסיד. איש לא ציפה ממכבי חיפה לקחת אליפות רביעית ברציפות אחרי המהפכות בצוות האימון ובסגל, ובאר־שבע לא באמת יכולה הייתה לאיים, למרות שאליניב ברדה לקח אותה לעונה יפה עם סגל בינוני. זו הייתה מכבי ת"א נגד עצמה, נגד הבעיות בהגנה שלה, נגד משקולות הלחץ שאיימו להכריע אותה.
כאן התגלה רובי קין כמאמן אדיר ברמה המנטלית. הוא ידע להרים את הקבוצה שלו יותר טוב מכולם עם החזרה מהמלחמה. הוא ידע להרים את המועדון מההשפלה מול אולימפיאקוס כשהיריבה מאבדת נקודות. והוא ידע להגיע קר רוח לסמי עופר במאני־טיים. אז קין עדיין לא מאמן מנוסה ויש לו הרבה לאן להתפתח (השגיאות שלו עלו בגביע ובהדחה מאירופה), אבל ברמה המנטלית הוא התגלה כאדם מלא לב ותשוקה, כזה שהשחקנים שלו הולכים אחריו כבר בעונה הראשונה.
גם מקצועית, בסופו של דבר קין עשה לליגה הישראלית סמינריון מרתק וארוך. זו אליפות מוחצת. מכבי ת"א כמעט לא שהתה מחוץ לפסגה. שיחקה הכי יפה, הכי מהר, הכי חזק, ובאופן מעליב אפילו לא נתנה את הטוב ביותר שלה.
בואו נודה: לא באמת היה פה מאבק. מכבי חיפה הנוכחית הייתה חלשה מדי ולא סחטה מאמץ יוצא דופן מהצד הצהוב. ואם הקבוצה של קין לקחה אליפות בפער נוח כמעט בלי להתאמץ, עם בערך שני זרים, כשהשחקן הטוב ביותר שלה שוהה באליפות אפריקה במהלך העונה, מה יקרה כשהיא תשחק יותר טוב? כשיהיו לה חמישה זרים ראויים? רובי קין הניח פה תשתית לשושלת ראויה. עם תיקונים קלים בסגל, מכבי ת"א תיראה מעולה בעונה הבאה.
הרבה מאוד מצטיינים היו העונה, אבל ערן זהבי ריחף בסופו של דבר מעל כולם. השערים, הבישולים, המשחק החכם שמפנה את הדרך לקולגות, המנהיגות ברגעים הקשים. מיץ' גולדהאר, שעשה בערך הכל השנה כדי להחזיר את האליפות, יודע מה כוחו של זהבי. אם ירצה מספר 7 להמשיך לשחק, אין כאן שאלה. התברכנו.
7 באוקטובר מכניס כל שמחה כזו לפרופורציה. ובכל זאת, אני רוצה להקדיש את הטור הנוכחי לספיר בילמס ז"ל, אוהדת מכבי שהלכה עם הקבוצה לכל מקום ונרצחה במסיבת הנובה. יהי זכרך ברוך, ספיר. יש אליפות, שתדעי.
פורסם לראשונה: 01:30, 19.05.24