124 שחקנים תוצרת חוץ לבשו את המדים של מכבי חיפה מאז נפתח עידן הזרים בכדורגל הישראלי בקיץ 1989. התנאים הטובים במועדון הירוק לעומת קבוצות אחרות הביאו לאחוזי הצלחה גבוהים יחסית, אבל יחד עם זאת, לא כל מי שהגיע עם רזומה נוצץ הביא אותו לביטוי על כר הדשא. מנגד, שחקנים אחרים שבאו אלמונים עשו את השם שלהם בארץ הקודש.
קחו למשל את אולג קוזנצוב, בלם נבחרת בריה"מ בשיאה, לעומת צ'ארון שרי שחוזר השבוע להולנד אחרי ארבע עונות וחצי בירוק – ואולי עוד יחזור. על שמו של קוזנצוב רשומים שני מונדיאלים, הגעה לגמר יורו 1988, 58 הופעות בנבחרת האגדית של ואלרי לובנובסקי, אין ספור תארים קבוצתיים ומעל הכל מנהיג הנבחרת ודינמו קייב. הוא הגיע ארצה ב־1994, רשם שש הופעות בירוק, ראה בהילוך איטי את גבו של יניב אברג'יל הקליל מבית"ר ת"א – ועזב בבושת פנים. על שרי, לעומת זאת, כמעט לא שמעו מחוץ להולנד, חוץ משתי עונות בק.פ.ר, אבל הוא כבש לבבות ושערים ואפילו התמנה לקפטן.
לכבוד עזיבתו של שרי, בחרנו את עשרת הזרים הטובים ביותר בתולדות מכבי חיפה – וכמובן שרבים וטובים נשארו מחוץ לרשימה. נאבקו על מקום בעשירייה: פיטר מסיללה שחקן נבחרת דרום אפריקה שהיה שותף לשתי אליפויות ובעונת 2009/2010 הוכתר כמלך הבישולים (13) מעמדת המגן השמאלי, סרגיי קלשצ'נקו המולדבי שהבקיע 29 שערים במדי חיפה והיה שותף לאליפות אחת, הברזילאי גוסטבו בוקולי שרשם 11 עונות בירוק, זכה בארבע אליפויות והתאזרח בישראל, וננאד פראליה שזכה בשתי אליפויות והיה חלק מהקבוצה שהעפילה לליגת האלופות. גם עבדולאי סק ובוגדן פלאניץ' נשארו בחוץ.
עקרונית, רשימת עשרת הגדולים אמורה לכלול רק שחקנים שאין עליהם עוררין, אבל המקרה של פרנצדי פיירו - בדיוק כמו הגודל שלו - חריג. החלוץ מהאיטי מוגדר דווקא על ידי חוסר הקונצנזוס. מבקריו טוענים כי הטכניקה שלו לקויה וכי לא תמיד יש לו מספיק ביטחון בבעיטה האחרונה, תומכיו מזכירים את הקמפיין המדהים שלו במוקדמות הצ'מפיונס בעונה שעברה: עם חמישה שערים, לא היה אחראי גדול ממנו להעפלה השלישית אי פעם של חיפה לשלב הבתים. העונה יש לו כבר עשרה שערי ליגה, שני רק לערן זהבי בטבלת הכובשים (ובכן, יגידו מתנגדיו, זה יותר ממה שהיה לו בכל העונה שעברה – רק תשעה שערי ליגה). אני הולך עם המפרגנים. פיירו, 1.94 מטר, הוא מגדלור של ממש. ממדי גופו מאפשרים לו לפתוח את הדרך לחלוצים אחרים להסתנן לרחבה. הוא לקח אליפות בעונה הראשונה שלו, ההופעה בצ'מפיונס רשומה כאמור בעיקר על שמו, וגם העונה הבקיע חמישה שערים במוקדמות באירופה. אז מה אם הוא מחמיץ לפעמים?
רוקאביצה ייזכר בכדורגל הישראלי בעיקר כמכונת שערים. השחקן הזר שהבקיע הכי הרבה בליגת העל והוכתר שלוש פעמים כמלך השערים שלה. בפעם הראשונה בבית"ר ירושלים ואחר כך עוד שתיים שהביאו למכבי חיפה סגנות ב־2020 ואליפות ב-2021 עם 22 שערים. הוא פתר לירוקים את בעיית הסקורר שהם התקשו למצוא באותן שנים. ההשתלבות שלו בארץ באה לידי ביטוי גם בנישואים עם ישראלית, שסידרו לו מעמד של תושב ארעי ואפשרות לשחק על תקן של ישראלי.
דוגמה לשחקן שהגיע לישראל לשחק בבית"ר ת"א/רמלה בליגה הלאומית, וההצלחה פתחה בפניו את שערי הקבוצות הגדולות. מכבי נתניה, בית"ר ירושלים ואחר כך מכבי חיפה, בואכה ליגת האלופות והליגה האירופית. מוחמד לא הצליח להתקבל בצעירותו לבורדו הצרפתית והגיע לבית"ר ת"א/רמלה של זיו אריה. אחר כך הגיע לנתניה, שנהנתה ממנו פעמיים: הוא גם עזר לה לחזור לליגת העל והיא גם קיבלה מבית"ר ירושלים 1.5 מיליון דולר תמורת 60 אחוז מכרטיס השחקן שלו. עלי, 1.70 מטר, נראה כמו מנוע טורבו שאינו מפסיק לרוץ והוא חלומו של כל מאמן בקבוצה ישראלית. בחיפה יש לו כבר את שתי אליפויות וגם מעמד של תושב ארעי שמאפשר לו לשחק על תקן של ישראלי, למרות שיש לו גם 39 הופעות בנבחרת ניז'ר.
האוקראיני הראשון מתוך שלושה בעשירייה, שמגיע ממטאליסט חרקוב. היה הבלם המוביל בישראל עד שנפצע במשחק הגביע מול מכבי ת"א ב־1994 במאבק על הכדור עם מאיר מליקה. יש לא מעט גירסאות על המקרה, אבל על דבר אחד אין עוררין: התוצאה. פץ שבר את הקרסול ולמעשה סיים את הקריירה כשחקן צמרת. כשחזר לשחק אחרי היעדרות ארוכה במדי צפרירים חולון, הוא כבר לא היה הבלם החזק והטוב מפעם. הוא זכור בעיקר בזכות השער מ-30 מטר בגביע המחזיקות מול טורפדו מוסקבה, שסידר לחיפה את הכרטיס לשמינית הגמר, שם נעצרה על ידי פארמה. פץ הגבוה (1.88 מטר) היה בלם יציב וחכם שהשתלב מצוין במכבי חיפה האדירה של אז, שהפכה לאתגר גם עבור קבוצות אירופאיות.
רוסו נמצא בקטגוריה של שחקנים זרים שעשו את הקפיצה הגדולה שלהם דווקא בישראל. אלי גוטמן הביא אותו ארצה להפועל באר-שבע כשהוא היה בן 24, ושמונה שנים מאוחר יותר הוא זומן לנבחרת קרואטיה הגדולה, ששיחקה ביורו 2004 בבית אחד עם אנגליה וצרפת. הסיבה שנבחר רק במקום השישי היא שמכבי חיפה הייתה התחנה הרביעית שלו בארץ, אחרי הזכייה בגביע עם באר-שבע בזכות מספרת הניצחון שלו בגמר, האליפות בהפועל חיפה ובהמשך שת"פ נוסף גם גוטמן, פחות מוצלח, בבית"ר ירושלים. עם מכבי חיפה הוא זכה בשלוש אליפויות, כאשר בשתיים מהן הוכתר כמלך הבישולים של הליגה. רוסו היה שחקן מבריק שעשה הכל על המגרש עם תשוקה אדירה, ומחוצה לו נחשב לרוק סטאר.
בתחילת שנות ה־90, קצת אחרי התפרקות ברית המועצות, אפשר היה עדיין להביא משם ארצה שחקנים איכותיים וזולים יחסית, ואחד מהם היה אוקראיני בן 21 בשם סרגיי קנדאורוב. היה אחד השחקנים הראשונים בארץ שנחשבו לקשר 50־50 קלאסי, מצוין בהגנה וכובש בהתקפה. 40 שערי ליגה היו לו במכבי חיפה, כולל עשרה (יחד עם חמישה בישולים) באליפות הקסם ב־1993/4 תחת גיורא שפיגל, עם הקבוצה שנחשבת למרשימה ביותר בכדורגל הישראלי מאז ומעולם. קנדאורוב התקדם מחיפה לבנפיקה ליסבון שרכשה אותו במיליון דולר, סכום עתק באותה תקופה.
אם תשאלו את שאראס, ליטא היא מעצמת כדורסל ולא כדורגל, אבל הקשר ריימונדס ז'וטאוטס היה אחד הכדורגלנים הגדולים בתולדות המדינה הבלטית. ב-1999 הביא אותו למכבי חיפה אלי כהן "השריף", וכבר מהמשחקים הראשונים אפשר היה לראות שמדובר בקיר הגנתי שתורם גם בחלק הקדמי. משחק השיא שלו היה בניצחון 0:3 בניקוסיה על מנצ'סטר יונייטד של אלכס פרגוסון במסגרת שלב הבתים של ליגת האלופות. ז'וטה הפציץ מ־30 מטר לחיבורים והוכשל לפנדל. כשהמאמן יצחק שום חתם בפנאתינייקוס, הוא לקח איתו כנדוניה את ז'וטאוטס שהיה שותף (לא מרכזי) בדאבל האחרון שלה עד כה.
אחד המקרים הקלאסיים של שחקן שמשנה קבוצה. צ'אנוב, מכוכבי נבחרת ברית המועצות בתקופת ואלרי לובנובסקי, קנה לו שם באירופה, אבל בגלל הנפילה הכלכלית אחרי נפילת החומה, אפשר היה להביא אגדות ארצה. השפעתו הייתה בולטת וכבר בעונתו הראשונה, מכבי חיפה זכתה בדאבל הראשון בתולדותיה (האליפות האחרונה של שלמה שרף במועדון). במשחק מול מכבי ת"א, 1:4 בבלומפילד, צ'אנוב עצר שני פנדלים וקיבל ציון 10. בעקבות הצלחתו, מכבי ת"א החליטה להנחית את יריבו על אפודת השוער בנבחרת הסובייטית, אלכסנדר אובארוב. עד כמה צ'אנוב היה אדם חיובי תעיד העובדה שבתחילת דרכו של אובארוב בארץ, כשהוא גילה יכולת ירודה, שוער חיפה יעץ למאמן מכבי ת"א אברם גרנט לבטוח בו ולא לוותר עליו. אובארוב נמצא עד היום בארץ, צ'אנוב הלך לעולמו לפני שבע שנים.
סביר להניח שאפילו צ'ארון שרי עצמו לא האמין כאשר הגיע ארצה בגיל 31 ששיא הקריירה עדיין לפניו. עד אז ההישג הגדול ביותר שלו היה זכייה בגביע ההולנדי עם כרונינגן ב־2015, והוא לא נמנה עם השמות הגדולים שהגיעו ארצה. חיפה, מצידה, נמצאה בתקופת יובש ארוכה (אפס אליפויות מאז 2011) בלי למצוא פתרונות. בעונה הראשונה של שרי בארץ הקבוצה סיימה במקום השני. אחר כך החל מסע הקסם עם ברק בכר שהביא שלוש אליפויות, ושרי היה אחד השחקנים הדומיננטים ביותר בעלייה לליגת האלופות. בהתחלה הוא נעלם לפרקים מהמשחק, אבל בהמשך תפס פיקוד, שיחק כדורגל שמח ולעתים וירטואוזי. ההולנדי עם רגל שמאל הקטלנית עוזב את חיפה כשהוא מדורג במקום הראשון מבחינת מעורבות בשערים (גולים+בישולים) מבין 124 הזרים שלבשו את הירוק של המועדון. הוא התבלט גם בחדר ההלבשה בזכות אופיו המיוחד, ולא סתם קיבל את סרט הקפטן.
מעטים הכשרונות הגדולים שמתחילים קריירה בינלאומית בישראל. יעקובו איגביני היה פרויקט פרטי של סוכן הצמרת פיני זהבי ונשיא מכבי חיפה יעקב שחר, שהנחיתו אותו בארץ בגיל 17. הוא נראה אז בוגר לגילו, ולכן מכבי חיפה שלחה אותו לבדיקות בבית חולים כדי לאמת את הגיל. איגביני היה אמנם רק שותף משני לשתי אליפויות, אבל הוא עשה היסטוריה ישראלית עם מניות בכורה בהעפלת הקבוצה הראשונה כחול־לבן לשלב הבתים בליגת האלופות. הוא הבקיע צמד בניצחון 0:2 על שטורם גראץ האוסטרית במוקדמות, ובשלב הבתים כבש חמישה שערים, כולל שלושער נגד אולימפיאקוס ופנדל מול מנצ'סטר יונייטד. בעקבות יכולתו הגבוהה הוא עבר בחלון ההעברות לפורטסמות' והחל את הקריירה האנגלית שלו, שכללה בין היתר גם את אברטון ובלקבורן. בנבחרת ניגריה הוא כבש 21 שערים ב־57 הופעות.
