קיץ 2021. עירוני טבריה סוגרת עונת בלהות בתחתית ליגה א' צפון ושורדת רק במשחקי המבחן. איש העסקים מיקי ביתן מחליט שהגיע הזמן שהעיר שבה גדל תוכל להתגאות לא רק בכנרת היפהפייה, אלא גם בכדורגל. אז הוא רתם לאתגר את שותפו בחברת הביטוח "דורות" אריה קלמנזון, והשניים לקחו את המועדון תחת חסותם ויצאו לדרך בלי להביט לאחור.
המוטו היה ברור, הם קראו לו "מסע" (ראשי התיבות של מינויים־ספונסרים־עירייה), כאשר הרעיון הוא שכולם יתגייסו יחד כדי להפוך קבוצה חובבנית לקבוצה מקצועית. שלוש שנים אחרי, המסע הזה מגיע לליגת העל, ומבחינתם של הבעלים הוא ממש לא נגמר שם. אבל יש להם כמה תנאים, כפי שתבינו בהמשך.
5 צפייה בגלריה
לקחו את המועדון תחת חסותם ויצאו לדרך בלי להביט לאחור. קלמנזון (מימין) וביתן
(צילום: אפי שריר)
נכון, זה רק גביע הטוטו, אבל השבוע רשמה הקבוצה שלהם ניצחון 2:3 מרשים על הפועל באר־שבע – אולי איתות להמשך. רגע לפני הבכורה בליגת העל מול מכבי חיפה בסמי עופר, פגשתי את ביתן וקלמנזון בחוף "בורה בורה" שבכנרת בחום של 42 מעלות, ואחרי הראיון כבר היה ברור שללא קשר לתוצאות על המגרש, השניים האלה ירכזו אליהם לא מעט תשומת לב העונה.
"התחלנו מאפס"
קלמנזון (62), שמטפל בצד הלוגיסטי של המועדון, נזכר איך הכל התחיל: "מיקי הציע לי על הדרך להצטרף אליו. הוא אמר לי שאם לא ניקח את הקבוצה היא תתפרק. הגענו למקום מרוסק כלכלית ומקצועית, התחלנו מאפס, והשאר היסטוריה".
בשלב מסוים קלמנזון התקשה לשרוד את הלחות הגבוהה ורץ להשתכשך במי הכנרת כדי לצנן את גופו. בינתיים ביתן, טברייני לשעבר שהעיר זורמת לו בעורקים וממשיך להגיע אליה מדי שבוע כדי לבקר משפחה, מסביר למה היה חשוב לו לקחת את הקבוצה: "חייתי פה עד גיל 20, תמיד הייתי אוהד של הפועל טבריה. גדלתי על התהילה של שנות ה־80. נחשבנו אז לאימפריית כדורגל של ממש, אלפי אוהדים היו באים למשחקים. עד קיץ 2021 היינו ספונסרים בקטנה, אבל אז המועדון נקלע למצוקה כלכלית ומקצועית, וקיבלנו החלטה לשקם אותו. אם לא אנחנו אין עירוני טבריה. היו חובות, בוררויות – ידענו שזה או אנחנו או פירוק. אמרתי לאריה 'זה רק ליגה א', מה יכול להיות'. אחרי יומיים הוא ענה: 'לא, לא – אני רוצה ליגה לאומית' – והנה אנחנו בליגת העל. זה מסע אדיר".
5 צפייה בגלריה
"בכדורגל הכל יכול להיות". שחקני עירוני טבריה חוגגים עלייה לליגת העל
(צילום: עוז מועלם)
הניצחון על באר־שבע הוא הצהרת כוונות?
קלמנזון: "המטרה שלנו בשלב הראשון היא קודם כל להישאר בליגה. המשחק מול באר־שבע מראה שיש שלד טוב. עם זאת, חסר לנו קצת עומק, יש מגבלות תקציב. תיכננו שהעירייה תתמוך בנו, אבל קיבלנו הרבה פחות ממה שציפינו".
ביתן: "גביע הטוטו זה לא מדד לליגה. ברור שעדיף להגיע לליגה אחרי ניצחון כזה מאשר הפסד, אבל אנחנו עם הרגליים על הקרקע".
חתיכת משחק פתיחה מחכה לכם בשבת – מכבי חיפה בסמי עופר. מאמינים שאפשר לצאת משם עם נקודות?
קלמנזון: "בכדורסל נדיר שקבוצה קטנה מנצחת קבוצה גדולה, בכדורגל הכל יכול להיות – וזה מה שיפה במשחק. אני מקווה ומאמין שזה אפשרי. הצוות והשחקנים יעשו הכל כדי לא לחזור רק עם הפסד מכובד, ולהוציא לפחות נקודה".
ביתן: "וואו, עירוני טבריה בסמי עופר מול מכבי חיפה, צמרמורת. מרגש אותי לחשוב ש־2,000 טבריינים יהיו באצטדיון. זה חלום".
"חייבים אצטדיון ביתי"
קלמנזון מצטרף: "אם לפני שלוש שנים היית אומר לי שטבריה תגיע לסמי עופר, הייתי שולח אותך להסתכלות. הוכחנו שהכל אפשרי".
לאורך כל הדרך אירחתם הרחק מהעיר והגיעו מאות בודדות של אוהדים למשחקים. לא מבאס?
קלמנזון: "מה שעוד יותר גרוע זה שאין לנו אפילו מגרש אימונים. אנחנו מתאמנים מחוץ לטבריה, בעילוט, זה משהו לא הגיוני".
ביתן: "לפני שבוע נדהמנו לשמוע את העירייה מכריזה שהאצטדיון יהיה מוכן רק בעוד שנתיים. זה לא היה השיח כשהגענו, לפני שלוש שנים. הדיבור היה שחייבים אצטדיון ביתי. אמרו לנו 'תוך שנה יהיה', ואז בחירות והבטיחו לנו שאוטוטו, פתאום זה שנתיים ויכול מאוד להיות גם שלוש שנים. זו מכה קשה מאוד, אולי הגענו למקום הלא־נכון".
מהו פוטנציאל הקהל שלכם בליגת העל?
קלמנזון: "ברגע שאתה משחק שעה ורבע מטבריה, ואין אימונים שיכולים לחבר את הקהל לקבוצה, אז זו בעיה רצינית. גם יש המון אוהדים מסורתיים שלא יוכלו להגיע בשבתות. במשחק העלייה הבאנו 3,000 אוהדים, הלוואי שזה יהיה המספר בליגת העל. הצלחה תביא קהל".
מהו התקציב המתוכנן שלכם?
ביתן: "סביב 15 מיליון שקל, חצי מזה שכר שחקנים. התקציב שלנו הוא הכי נמוך בליגה, ואנחנו מחפשים להגדיל אותו ממקורות מחוץ לעירייה. המטרה היא לגייס עוד שני מיליון שקל".
יש לכם גב כלכלי מספק כדי להחזיק קבוצה בליגת העל לאורך זמן?
קלמנזון: "לתקציב שפוי כן, אבל לא נשקיע 100 מיליון שקל. אם לא יצטרפו אלינו בעלי עסקים יהיה קשה להישאר בליגה. קראנו לזה המסע לליגת העל, ואם לא יהיו מנויים, ספונסרים ותמיכה מספקת מהעירייה – לא נשרוד לאורך זמן. באנו להחזיר עטרה ליושנה, אבל זה מסע משותף. במידה שנישאר לבד, אין טעם להמשיך הלאה".
החלטתם לתת אמון באלירן חודדה שעבר איתכם את המסע מליגה א', אבל ליגת העל זה כבר סיפור אחר. כמה סבלניים תהיו כלפיו אם התוצאות לא יגיעו בתחילת הדרך?
ביתן: "אנחנו מאמינים באלירן, יש לו דרך מקצועיות מסוימת. תהיה כלפיו סבלנות, לא עד אין קץ. כל זמן שהשחקנים וחדר ההלבשה איתו, אנחנו לא רואים מישהו עדיף עליו בשוק. ראיתי שאוהדי באר־שבע כתבו ברשתות 'למה חודדה לא אצלנו' – זה אומר הכל".
קלמנזון: "אלירן הרים איתנו את המועדון. בעונה החולפת איבדנו נקודות והיה לחץ אדיר מאוהדים לפטר אותו, אבל האמנו בו ולרגע לא היססנו".
"לחזק את הקטנות"
מה צריך לשנות לדעתכם בכדורגל הישראלי?
קלמנזון: "אתה מתחיל את הליגה במקום הרביעי כי אתה יודע ששלושת המקומות הראשונים תפוסים מראש. האליפות של קריית־שמונה זו הבלחה של פעם בדור, חייבים להעצים ולחזק את הקבוצות הקטנות".
ביתן: "ישראל הופכת להיות כמו הליגה בפורטוגל, הפערים הכלכליים מטורפים. צריך לחלק את התקציבים בצורה אחרת, ולהציב תקרת שכר לשחקנים"
ביתן: "ישראל הופכת להיות כמו הליגה בפורטוגל, הפערים הכלכליים מטורפים. מכבי חיפה ומכבי ת"א מעמידות תקציבים של 100 מיליון שקל, באר־שבע 70 מיליון שקל ועוד שתי קבוצות סביב ה־40 מיליון שקל. כל השאר זה 15־20 מיליון שקל. כולם יודעים מראש שהאלופה תהיה מכבי ת"א או מכבי חיפה בפער אדיר מהיתר. יש שתי ליגות למעשה. לדעתי צריך לחלק את התקציבים של הטוטו והמינהלת בצורה אחרת, ולהציב תקרת שכר".
אם הקבוצה תרד בסוף העונה, תמשיכו?
קלמנזון: "ירידת ליגה פחות משמעותית עבורי, המסע הוא מה שחשוב. אם יהיו איתנו ספונסרים ואוהדים, אז לאומית זה לא אסון. אם נהיה לבד, אז ממש לא נמשיך".
ביתן: "באנו מאהבה. אם יהיו שותפים נמשיך ביחד, בלי קשר לתוצאות".
אתה גרים במרכז הארץ. כמה פעמים בשבוע אתם נמצאים באימונים?
קלמנזון: "אני מגיע לכל משחק, ולפחות פעם בשבועיים נמצא במועדון. בקשר יומיומי עם הניהול והמדיה".
ביתן: "אני בקשר יומי עם חודדה ומגיע יותר לטבריה כי המשפחה שלי פה".
יש לכם מחלקת נוער?
ביתן: "בנינו בתנאים שיש לנו מחלקת נוער לתפארת, קבוצת הנוער בליגה הלאומית כבר שנתיים. מאפס הבאנו 400 ילדים, ואם היו מתקנים אז הכמות הייתה כפולה. אנחנו קבוצה אזורית עם ילדים מהגולן ומהכפרים מסביב. מוריס אוזן וכפיר בן־דוד, אייקונים בטבריה, מנהלים את מחלקות הנוער".
קלמנזון: "כל הקבוצות על מגרש אחד, שתבין את המצב".
"לא מתערבים למאמן"
עם יד על הלב, עד כמה אתם מעורבים בהחלטות המקצועיות? יצא לכם להעיר למאמן על הרכב מסוים, חילופים וכדומה?
קלמנזון: "מעולם לא הערתי למאמן. אני ממש לא מעורב מקצועית, רק ניהולית".
ביתן: "אף פעם אני לא מתערב, אבל אלירן כן משתף אותנו. לפני כל משחק, לאחר התדרוך לשחקנים, אנחנו שותים יחד תה והוא מספר לנו אם הוא מתכנן שינוי או משהו כזה".
מי מביניכם הבעלים היותר דומיננטי?
קלמנזון: "אותו הדבר. אני יותר בניהולי, מיקי במקצועי – אבל מחליטים יחד".
קלמנזון: "מודל החיקוי שלי הוא סעיד בסול מריינה. הוא שרד יפה בליגת העל בעונה הראשונה, ובשנייה עשה פלייאוף עליון. זה מדהים"
מי המודל לחיקוי שלכם מבין הבעלים בכדורגל הישראלי?
קלמנזון: "סעיד בסול מריינה, מודל מקצועי למופת. הם שרדו יפה בליגה בעונה הראשונה, ובשנייה עשו פלייאוף עליון. זה מדהים".
ביתן: "אני אוהב את הניהול של הפועל ירושלים. נותנים אמון במאמן שלהם, זיו אריה, לאורך שנים – גם ברגעים הקשים".
ראינו באולימפיאדה הצלחה אדירה לספורט הישראלי שהולך ומתקדם. למה הכדורגל נשאר תקוע מאחור?
קלמנזון: "הכי טבעי להגיד בגלל שהוא מנוהל על ידי עסקנים".
ביתן: "בשנים האחרונות הביאו הרבה אנשי מקצוע מהשורה הראשונה לענפים האולימפיים. משרד הספורט בראשות מיקי זוהר משקיע משאבים אדירים בספורט, כולל בכדורגל, ואני מאמין שאת הפירות נראה בעתיד. נשאר רק לחלק את העוגה בצורה אחרת – באולימפיאדה הם ידעו שמדליה שווה הרבה מאוד כסף אז הם השקיעו איפה שצריך, ככה זה צריך להיות גם בכדורגל".
מה החזון שלכם בטבריה, איפה תהיו בעוד חמש שנים?
קלמנזון: "הכל תלוי במסע. אם טבריה תקים אצטדיון במהירות ותביא ספונסרים נהיה קבוצת מרכז טבלה יציבה בליגת העל. זה פרויקט עירוני, הוא לא רק שלי ושל מיקי".
פורסם לראשונה: 01:30, 22.08.24
