אחד הדברים ששמים לב אליו במיוחד בבודפשט לעומת ערים אירופאיות אחרות, הוא החופש להתבטא, להתנהג ולהתלבש כיהודי או ישראלי. אפשר להזדהות ככזה, אפשר לדבר בעברית ברחוב ללא חשש ובלי להסתכל לצדדים, אין שום צורך בצנזורה עצמית. מודעה אחת של החטופים על הקירות הפוסטרים לא נתלשת ממקומה.
"בהונגריה אנחנו מאמינים שיש לנו תרבות משותפת בין האנשים מהתרבות הנוצרית לתרבות היהודית", אומר סטפן שאלוי, שחקן בית"ר ירושלים לשעבר, באנגלית מתובלת במילים בעברית, שפה שהוא שולט בה מעולה. "יהודים יודעים לחיות עם התרבות הזו, ואנחנו לא רוצים שיגיעו לפה אנשים אחרים שישנו את התרבות שלנו. אנחנו רוצים להמשיך לחיות לפי סטנדרטים מערביים. אנחנו שייכים אחד לשני. ובגלל זה בהונגריה יש רגשות חזקים מאוד כלפי ישראל".
4 צפייה בגלריה
"היינו בהלם מאז ה-7 באוקטובר, ואנחנו עדיין בהלם". שאלוי עם תמונות החטופים
(צילום: עוז מועלם)
שאלוי היה שייך לערב פנאלים שקיימו אתמול (חמישי) הקונגרס היהודי העולמי וההתאחדות לכדורגל בבית הכנסת "רומבאך" במרכז הרובע היהודי בבודפשט בהשתתפות כמאה נוכחים. מדובר באחד מבתי הכנסת היפים בעולם ששוקם לפני עשר שנים בסיוע מסיבי של ממשלת הונגריה. שאלוי היה אמור להשתתף באחד הפאנלים ביחד עם אישטוון פישונט, עוד שחקן עבר של בית"ר ירושלים והפועל ת"א, אבל פישונט נאלץ לבטל את ההגעה שלו לאחר שהבוס שלו, סטפן שאלוי, לא נתן לו להשתחרר מהעבודה.
"שמענו על הערב הזה", הוסיף שאלוי. "אנחנו בקשרים עם השגריר הדס ותמיד שואלים אותו לאיפה אנחנו יכולים להגיע ולייצג את ישראל ולהיות שגרירים שלה. יש לנו רגשות חזקים מאוד בלב לישראל בכל מקרה. היינו בהלם מאז ה-7 באוקטובר, ואנחנו עדיין בהלם. אני אישית בוכה כל יום כשאני נחשף לתמונות ולסיפורים ולעדויות משם. יש לי בעצמי ילדים ואני לא יכול אפילו לדמיין את הסיטואציה. אני מקווה שהמצב שם יחזור להיות בטוח, כי בשבילנו זו אחת הארצות הכי טובות שיש".
"הייתי במשחק נגד שווייץ. שרתי את התקווה. תמיד הייתי שר את התקווה לפני המשחקים של בית"ר. זה תמיד מרגיש טוב, אבל הפעם זה הרגיש טוב יותר, כאילו שאני מרגיש בבית פעמיים. לנבחרת יש עכשיו עבודה: לתת אושר למדינה שסובלת. זה אחד התפקידים של ספורט". שאלוי דיבר על רקע תצוגה שקיימו בפתח בית הכנסת: תמונות הילדים החטופים על צעצועים ועגלות ילדים ודרישה להחזירם מיד.
"כאשר בחרתי לקחת על עצמי את תפקיד יו"ר ההתאחדות לכדורגל זה היה מתוך אמונה אדירה בכוחו של המשחק לשנות חיים. זאת אינה מליצה אלא תפיסת עולם, אמונה שחייבת להיות מתורגמות בכל רגע לעשייה משמעותית", אמר יו"ר ההתאחדות לכדורגל שינו זוארץ, שנאם לפני הפאנלים. "הכדורגל, אני מזכיר לעצמי בכל יום, מקבץ אליו אנשים מרקעים שונים, בעלי דת שונה, תפיסת עולם מנוגדת, מעמד כלכלי אחר ועוד אלף ואחד הבדלים. ואז הם נכנסים לחדר ההלבשה, כור היתוך אנושי, ויוצאים משם קבוצה אחת. חזקה, מגובשת, כזאת שהמשותף לה גדול מהשונות של כל אחד מהחברים בה ועצמתי בזכותה".
זוארץ הוסיף: "קהילת הכדורגל שילמה גם היא מחיר דמים כבד. שחקן עבר, ליאור אסולין, נרצח במסיבה בה ביקש לחגוג את עצם החיים, כך גם נכדתו של מאמן הנבחרת בעבר מאי נעים-שרף, שופטים, אוהדי כדורגל, שחקנים בליגות הילדים והנוער. אבל אנחנו ננצח, אין לנו ברירה אחרת. ולכדורגל, חברי היקרים, יש תפקיד אדיר".
את הפנאלים הנחה היסטוריון הספורט עדי רובינשטיין. הפאנל ראשון עסק ביחסי ישראל-הונגריה ובו השתתפו שגריר ישראל בהונגריה יעקב הדס-הנדלסמן, עו"ד מורן מאירי, סגן יו"ר ההתאחדות לכדורגל וחבר הנהלת מכבי ת"א, וגוסטב בינרט, בכיר בהנהלת פרנצווארוש ובהנהלת ההתאחדות ההונגרית, שנלחם באולטראס של המועדון שחלקם היו אנטישמיים ופשיסטים. הפאנל השני, השפעת הספורט על החברה, כלל את רונית גלסמן, מנהלת תחום העסקים והיחסים הבינלאומיים מטעם ההתאחדות לכדורגל שסייעה לארגון המשחקים בהונגריה, אליאור בלוקס, אישיות יוטיוב מאשדוד.
פרופ' ד"ר אנדור גרוש, סגן נשיא הקונגרס היהודי העולמי וראש הפדרציה היהודית ההונגרית, אמר: "הדיונים שהתקיימו כאן שופכים אור לא רק על כוחו של הספורט לרומם ולאחד אלא גם על התפקיד הקריטי שהוא ממלא בטיפוח דיאלוג והבנה בין קהילות שונות. כיום, כולנו בהונגריה תומכים בנבחרת ישראל ובמדינה כולה במהלך זמן המשבר הזה".
האירוע הסתיים במונולוג בן עשר דקות של אלינור ביטון מקיבוץ בארי. ביטון, בתיאור רזה ומדויק של האירוע עצמו, פרשה את הישרדותה בממ"ד הביתי במשך 22 שעות, עד הרגע שבו הגיעו אליה החיילים. היא סיפרה כיצד דרשה מהם את שם סניף הצופים שלהם בת"א, כדי לוודא שאכן מדובר בחיילים ישראלים. מצמרר.
