לשופט כדורגל יש משאלה אחת לפני שריקת הפתיחה: שאף אחד לא יזכור אותו אחרי שריקת הסיום. שהוא לא יותיר את חותמו על המשחק, ושלאף אחד לא יהיו טענות כלפיו.
פותחים עונה ב-ynet:
אלא שלא תמיד הכל הולך לפי התוכנית, והשופטים הופכים לא פעם למוקד לביקורות של שחקנים, מאמנים, אוהדים ואנשי תקשורת. כניסת ה־VAR הייתה אמורה להקל עליהם את המלאכה ולהסיט מהם את האש, אבל למרות שכמות הטעויות הקריטיות פחתה בשנים האחרונות - האש עדיין דולקת והשופטים עדיין נמצאים במוקד. פעמים רבות זה נובע מחוסר ידע של המבקרים. לכן ביקשנו מזיו אדלר, שופט מסך בליגת העל ובמשחקי אופ"א ומאמן שופטי הליגה הלאומית, להשיב על כמה שאלות בנושאים קריטיים.
1. אילו שינויים בחוקת המשחק נכנסו לתוקף בקיץ האחרון?
לקראת העונה הקרובה לא נערכו שינויים משמעותיים בחוקה, אבל לגבי מספר נקודות בוצע חידוד וניתנו הבהרות. בנושא הנבדלים, ניתנה הגדרה ברורה מה ייחשב כמשחק מכוון של שחקן הגנה לצורך ביטול עמדת נבדל, ונקבע כי במקרים בהם לשחקן ההגנה לא הייתה שליטה מלאה על תנועת הגוף, הכדור הגיע מקרוב או שהיה בלתי צפוי ופעולת המגן הייתה אינסטינקטיבית, עצם הנגיעה בכדור של המגן לא תבטל עמדת נבדל קודמת של שחקן התקפה. בנושא בעיטות העונשין, עד לעונה האחרונה, בזמן ביצוע פנדל רגל אחת של השוער הייתה חייבת להיות על או מעל לקו השער. העונה נקבע שמותר לשוער להיות עם רגל אחת גם מאחורי הקו.
2. אילו הנחיות מיוחדות קיבלו השופטים לקראת כניסת ה־VAR?
הדרישה המרכזית היא התמקצעות בשימוש ב־VAR. המטרה היא קיצור זמן בדיקת אירועים באמצעות המסך, אך לא על חשבון איכות ונכונות קבלת ההחלטות. על מנת לקצר את משך הבדיקות הכולל, משופט המשחק מצופה לקבל את המלצת שופטי ה־VAR, למעט במקרים חריגים בהם הוא סבור כי הם טעו בניתוח האירוע שהתרחש על כר הדשא.
3. איזה חלק בגוף הוא הקובע אם היה נבדל או לא?
שחקן נמצא בעמדת נבדל אם כל חלק מהראש, הגוף או הרגל נמצא קרוב יותר לקו השער משחקן ההגנה הלפני אחרון של הקבוצה המגינה (כולל השוער). היד של שחקני ההגנה וההתקפה לא נחשבת כחלק מהאיברים שקובעים לצורך חוק הנבדל.
4. מתי הקוון מניף דגל לנבדל מיידית ומתי הוא מחכה לסיום המהלך?
במידה שעוזר השופט מזהה עבירת נבדל – אולם הקבוצה התוקפת נמצאת בעיצומה של התקפה מבטיחה, שיכולה להוביל למצב הבקעת שער – עליו להשהות את הנפת הדגל עד לסיום המהלך ההתקפי ולעדכן את השופט במערכת הקשר, כי מבחינתו היה נבדל אך הוא משהה את הנפת הדגל עד סיום המהלך.
5. איזו נגיעת יד ברחבה מחייבת שריקה לפנדל ואיזו לא?
נושא נגיעות היד הוא אחד הנושאים המורכבים, המאתגרים ומעוררי המחלוקת בשיפוט הכדורגל. נגיעת יד תהפוך לעבירת יד כאשר השחקן נוגע בכוונה בידו בכדור או מגדיל את נפח הגוף בעזרת היד ומציב אותה בעמדה לא טבעית. קריטריונים נוספים שיש לשקול הם המרחק שהכדור עשה עד שנגע ביד, והאם השחקן יכול היה להימנע מנגיעת היד.
6. איזה מגע ברחבה מחייב שריקה לפנדל ואיזה לא?
כדורגל הוא משחק פיזי ולא כל מגע מצדיק שריקה לעבירה, בטח ובטח כאשר מדובר ברחבת העונשין, שם נרצה לראות עבירה ברורה שבוודאות מונעת את התקדמות השחקן ואת היכולת שלו להמשיך במשחק. עולם הכדורגל לא אוהב פנדלים "רכים" או קלים מדי.
7. האם השופט מרוצה כשה־VAR מתקן אותו או שהוא מתבאס שלא ראה את המהלך בעצמו?
ה־VAR הוא ידידו הטוב של השופט. מעבר להצלחה האישית של כל שופט, עומד גם הרצון לעשות צדק עם המשחק והקבוצות המשתתפות בו. השקט (היחסי) המקצועי והציבורי אשר הביא עמו ה־VAR מאפשר לשופטים שטעו לחזור מהר יותר לכר הדשא, ולכן כל שופט יעדיף לתקן טעות ברורה מאשר להישאר איתה ולהכריע גורל משחק.
בעונה החולפת תוקנו בליגת העל כ־60 טעויות קריטיות באמצעות התערבות שופטי המסך, ואני לא מאמין שיש מי מהקבוצות, אוהדים ופרשנים שהיה רוצה שאותן טעויות לא יתוקנו.
בנימה אישית, אני יכול לומר בכנות שאם הייתי יכול לחזור אחורה בזמן, בהחלט יש כמה החלטות רעות שקיבלתי במהלך הקריירה ולפני עידן ה־VAR, שהייתי שמח לתקן אם רק היה אפשר להימנע מהאכזבה והרעש שיש אחרי.
8. האם השופט לוקח בחשבון בזמן שליפת צהוב אם זה צהוב שני?
במילה אחת: כן. וביתר פירוט, ההנחיה המקצועית היא שצהוב שני צריך להיות מקרה ברור ומובהק. אם לשופט המשחק יש התלבטות אם מדובר בעבירה של צהוב, ומדובר בצהוב שני, המעשה הנכון יהיה לא להוציא כרטיס.
פורסם לראשונה: 16:28, 19.08.22
