בעידן ג'ורדי קרויף, שהחל לפני עשר שנים, אוהדי מכבי ת"א חלמו להיות כמו היריבה המרה שלהם באירופה – באזל. הקבוצה השווייצרית פגשה את מכבי ת"א פעמיים בעונת 2013/14 וניצחה אותה פעמיים. אבל זה לא היה רק הניצחונות: זה היה הקונספט. לקנות כוכבים בזול (כמו מוחמד סלאח), למכור אותם בהרבה, ותוך כדי להמשיך לשלוט בליגה.
המעבר הענק של דניאל פרץ - כתבות נוספות:
באזל, בינתיים, איבדה את השליטה בליגה השווייצרית ליאנג בויז, שזכתה בחמש מתוך שש האליפויות האחרונות. בינתיים באזל קנתה ממכבי ת"א את ג'ורג'ה יובאנוביץ' ב-2.8 מיליון אירו. יאנג בויז פועלת בשיטה דומה ובדרך כלל מסיימת עונות עם שורת רווח של כמה מיליונים ממכירת שחקנים. זאת הדרך הנכונה לקבוצות בדרג הזה. מכבי ת"א אולי לא זכתה באליפות בשלוש השנים האחרונות, אבל מאז עונת 2018/2019 היא נמצאת ברווח של 15.5 מיליון אירו ממכירות שחקנים, ועם מכירתו של דניאל פרץ הרווח עלה ליותר מ-20 מיליון אירו.
מנגד, היא צמצמה את ההוצאות על דמי העברה. ב-2016/207 הוא קיבלה כ-8 מיליון אירו על ערן זהבי מגוואנגז'ו הסינית, וביזבזה כמעט את כל הכסף על העברות, הזכורה והיקרה ביותר הוא של וידאר קיארטנסון האיסלנדי, שהגיע ממאלמו תמורת 3.5 מיליון אירו והוא הרכש היקר ביותר בתולדות מכבי ת"א עד היום. אמנם וידאר קיארטנסון חורר כאן רשתות, אבל שחקנים אחרים שהושקע בהם לא מעט כסף באותה עונה כמו מרסלו דוס סנטוס (זוכרים?) ושגיב יחזקאל (שהגיע כפוטנציאל ענק מהפועל ת"א) – איכזב
ב-2018 מכבי ת"א הורשעה ע"י אופ"א בעבירות על חוקי הפייר-פליי ונאסר עליה להוציא יותר כסף על העברות ממה שהיא מכניסה, וזה כנראה מה שגרם לשינוי החשיבה בשוק ההעברות. למרות שהמגבלות הוסרו, נראה שהיא חושבת פעמיים לפני שהיא רוכשת שחקנים, בוודאי ישראלים.
תוכנית ההרגעה
הישראלים היחידים ששולמו עליהם דמי העברה בשנים האחרונות הם דן ביטון (מיליון אירו מלודוגורץ), גבי קניקובסקי (חצי מיליון אירו ממכבי נתניה, שקיבלה גם את עדן קארצב) ואוסמה חלאיילה (ע"פ טרנספרמרקט הוא נרכש בחצי מיליון אירו, לפי דיווחים בישראל הסכום כפול). יונתן כהן נקנה בחזרה מפיזה האיטלקית תמורת 1.3 מיליון אירו, לאחר שנמכר ב-2.2 מיליון. בקיץ הקודם מכבי ת"א התחזקה מאוד והביאה שחקנים בכירים כמו ניר ביטון, דור פרץ וכמובן ערן זהבי – אבל כל אלה הגיעו בהעברות חופשיות.
אולי האירוע שמסמן יותר מכל על שינוי המדיניות הוא מכירתו של אוסקר גלוך. מכבי ת"א קיבלה תמורת 7 מיליון אירו בינואר האחרון, והציפייה הייתה שהיא תשקיע סכום גבוה במציאת מחליף. מי שהגיע בסופו של דבר הוא הקשר הרומני רשאש אליה בהשאלה מניס. גם את הקיץ מכבי ת"א פתחה בצורה רגועה, והשחקן הרכש היחיד שנקנה הוא מילסון – בסכום של 700 אלף אירו בסך הכל. לשם השוואה, מכבי חיפה מכרה בחלון ההעברות הנוכחי את עומר אצילי ומוחמד אבו-פאני, אבל מנגד רכשה את מנואל קפומנה הידוע בכינויו "שואו", את החלוץ אריק שוראנוב ואת הבלם לורנצו שימיץ'.
מכבי ת"א, כך נראה, מהססת לפני שהיא משקיעה סכומים כאלה בדמי העברה. ברומניה דווח כי מכבי ת"א רוצה את יאניס חאג'י, הבן של אגדת נבחרת רומניה גיאורגי חאג'י, ומוכנה לשלם עליו 3.5 מיליון אירו לגלאזגו ריינג'רס, אבל קשה לראות את הצהובים מוציאים עליו סכום כזה. זה זמן רב שגם שמו של חלוץ עירוני קריית שמונה איתמר שבירו נקשר במכבי ת"א, אולם סביר להניח שגם אם זה יקרה - המחיר לא יהיה גבוה במיוחד.
זה לא אומר שמיץ' גולדהאר הפך לבעלים קמצן והוא לא חוסך על המועדון שלו. לפי דיווחים, ערן זהבי חזר למועדון תמורת שכר של 1.2 מיליון אירו לעונה. בעונה שעברה גולדהאר החזיר את ולדימיר איביץ' תמורת שכר שמוערך ב-800 אלף עד מיליון אירו, לא כולל את השכר לצוות שלו. רובי קין אמנם מרוויח פחות (כ-500 אלף על פי ההערכות), אולם הוא המשתכר הבכיר בליגת העל מקרב המאמנים.
גם שכר השחקנים במכבי ת"א הוא כנראה הגבוה ביותר בליגה. לכך יש להוסיף את ההשקעה הגדולה במחלקת הנוער, בה צמחו אוסקר גלוך, דניאל פרץ, רוי רביבו ודור תורג'מן.
זה לא נגמר
כעת מכבי ת"א קיבלה עוד כמה מיליונים בתמורה לדניאל פרץ, היא אמורה גם לעלות לשלב הבתים של הקונפרנס-ליג שייתן לה הכנסה נוספת. פרץ הוא לא האקזיט האחרון, למכבי ת"א כבר שניים נוספים על הכוונת: פארפה גיאגון ודור תורג'מן. גיאגון נמצא על פי דיווחים בדרך לבלגיה, כשמכבי ת"א אמורה לקבל עליו 1.5-2 מיליון אירו. תורג'מן הוזכר כמועמד לבנפיקה בעקבות היכולת הגבוהה שלו במונדיאליטו וביורו הצעירות. הצהובים מיהרו להחתים אותו לשלוש שנים נוספות כדי לא לאבד אותו בחינם בקיץ הבא.
"חזון באזל" של מכבי ת"א מתגשם בחלקו, הקבוצה הפכה לשחקנית בשוק ההעברות האירופי ועשתה עסקים עם רדבול זלצבורג ובאיירן מינכן. כשמכבי ת"א נכנסה ל"עידן הזר" עם מינויו של ג'ורדי קרויף למנהל המקצועי, רבים חששו למעמדו של השחקן הישראלי. אולם מכבי ת"א היא הוכיחה מעבר לכל ספק שהיא מקפצה אדירה לשחקנים צעירים ושהיא ממש לא מפחדת לתת להם הזדמנות.
השאלה הגדולה היא, ואחרי שלוש עונות בלי אליפות היא רלוונטית במיוחד, האם האסטרטגיה הזאת נכונה?
