הפועל ת"א יכולה להשאיל נשמות לחתול. יש לה בלי סוף. היא מתה אינספור פעמים, אך במין תעלול רפואי-תיאולוגי שסודותיו ידועים רק לה, היא עדיין בחיים. לפני כחודשיים בזבזה את הנשמה המי יודע כמה שלה, כשירדה ליגה על הדשא. בערב חמישי, עם חתימת ההסכם להעברת הבעלות לידיו של אדמונד ספרא, שפורסם לראשונה ב-ynet, נולדה נשמתה החדשה והיא עלתה לליגה גבוהה יותר מזו שממנה ירדה.
נכון, מצב הצבירה הזה – מעבר לבעלות חדשה שנושאת עמה הבטחה לעתיד טוב יותר – מוכר לה היטב. אם לא היו בקורותיה יותר מדי בעלים שהבטיחו עתיד טוב יותר עם בואם אך הותירו אחריהם עיי חורבות, לא היה צורך בהגעתם של חדשים אחת לכמה שנים. היא הרי היתה במצב הזה בדיוק רק לפני שנה, עם המעבר מהניסנובים למינצברגים.
2 צפייה בגלריה
מד התקווה התאפס מחדש. ספרא ואוהדי הפועל ת"א
(צילום: עוז מועלם, Patrick McMullan / Getty Images)
אז מה שונה הפעם? מעבר לעניינים פעוטים של חשבון בנק – הונו האישי של ספרא אמור להספיק כדי לרכוש את כל הניסנובים והמינצברגים ושיישאר מספיק עודף כדי לחזק את הקבוצה – זה קשור בעיקר לאיפוס מד התקווה. המינצברגים, זה ברור, התחזו לתשובה לזמן מה, אך הם לא היו התשובה. טעויות נקודתיות שיכולות לקרות לכולם או חוסר התאמה עקרוני – הינו הך. תחת ידיהם הפועל התרסקה כפי שלא התרסקה מעולם, ירדה מליגה שאי אפשר לרדת בה.
ספרא מציע הזדמנות חדשה. זה אולי ייגמר ברע, אבל עוד לא הוכח מעל ומעבר לכל ספק – כפי שקרה עם הניסנובים והמינצברגים – שזה לא ייגמר בטוב. המינצברגים ראויים למחמאה אחת – בניגוד לרבים מקודמיהם, שהתענגו על הדקדנס ופסגת חייהם היה לשמש כקפטנים של ספינה טובעת, הם עזבו כלעומת שבאו. בסטנדרטים של הפועל, לעשות רע לזמן קצר בלבד נחשב כמעט כמו לעשות טוב.
יש יסוד סביר להאמין שאלו הזמנים הטובים ביותר של הפועל ת"א בעשור האחרון. כן, למרות שבעונה הקרובה היא תשחק נגד הפועל כפר קאסם והפועל עפולה במקום נגד מכבי ת"א ומכבי חיפה. עונה אחת היא פסיק בספר הנצח של מועדון, וממילא – מוטב להפועל להיות זמנית בליגה הלאומית תחת בעלים עם אמצעים וכוונות טובות מאשר להשתמר בפורמלין בליגת העל, כחניטה של מועדון גדול. יכול היה להיות נחמד לו ספרא היה מקבל מהמינצברגים כנדוניה את המקום ה-12 ולא ה-13 בליגת העל, אבל זה לא נורא. עוד שנה, פחות שנה. אם הוא יקיים אפילו חצי מההבטחה, הפועל תשכח מהר מאוד שאי פעם בכלל הסתובבה במימי הביוב הספורטיביים האלה.
2 צפייה בגלריה
יש יסוד סביר להאמין שאלו הזמנים הטובים ביותר של הפועל ת"א בעשור האחרון. עומרי אלטמן
(צילום: עוז מועלם)
יכול להיות שאוהד הפועל מהעתיד קורא עכשיו את שורות אלו ומגחך במרירות על התמימות הגדולה של קיץ 2024, אבל להפועל אין ברירה. המצב שלה כל כך גרוע, שהיא כבר לא יכולה להתנהל בעולם מתוך הנחה שיהיה רע. השליליות לא זקוקה לדמיון. היא ישנה. הפועל חייבת להאמין בטוב. מכבי חיפה מצאה בעלים. מכבי ת"א גם כן. היא לא – היא, בכל פעם מחדש, חייבת להאמין שהפעם מצאה את האחד. עד שתמצא. כשזה יקרה, כמו בדייטים, כל השידוכים הלא מוצלחים יאבדו משמעות. לא חשוב כמה פעמים שמעה לא. חשוב רק לשמוע כן.
אחד מהיתרונות הגדולים של המעבר לספרא הוא שההתרגשות והצפיות הגדולות שנלוות לבואו כמוהם כאקמול נגד ירידת הליגה. הוא צובע את מה שבכל תרחיש אחר היה מסע אלונקות מייסר לעבר שום מקום – רק כדי לחזור לנקודת ההתחלה האפסית בליגת העל, כקורבן הנצחי של מכבי – לדרך עם תכלית. את מה שניתן היה לתפוש כעונש, אפשר לחוות עכשיו כמסע לגילוי עצמי. יאללה, מתי מתחילים?
מנור סולומון וטוטנהאם חוזרים לאימונים
(ONE)
