במשך תקופה ארוכה נדמה היה שלנבחרת ישראל יש מצוקה בעמדת השוער, בעיה שלא ברור מתי וכיצד תיפתר. אריאל הרוש או אופיר מרציאנו פתחו בהרכב גם בתקופות שהיו רק מחליפים בקבוצות שלהם וזו הייתה בעיה אמיתית, אבל דברים משתנים מהר. עכשיו יש את עומרי גלזר, שצריך לקבל מקום במשחק הקרוב של הנבחרת, אבל זה רק כי מי שנראה כשוער הטוב בישראל כיום יהיה במשימה אחרת: עלייה עם הנבחרת הצעירה לאליפות אירופה.
בהתאחדות החליטו שבהתכנסות הקרובה דניאל פרץ יהיה בצעירה, כיוון שהיא מתמודדת על עלייה ליורו, בצמד משחקי פלייאוף מול אירלנד (הראשון ייערך בדבלין ביום שישי הקרוב). החלטה דומה בשלב מוקדם יותר הביאה לכך שמרקו בלבול עזב את תפקידו כמאמן זמני של הנבחרת הבוגרת, אך על אלון חזן העניין כנראה מקובל. לא משנה אם אתם חושבים שמדובר בהחלטה נכונה או שגויה, דבר אחד ברור: אחרי המשימה הזו פרץ כבר יהיה שוער הבוגרת. אי-אפשר להתעלם מהיכולת שלו.
המשחק האחרון של מכבי ת"א, מול בית"ר ירושלים, הוא לא באמת מדד למשהו. למעט נגיחה לידיו בתוספת הזמן, פרץ לא נדרש לעצור שום כדור. בכלל, ההגנה היא לא החלק המדובר ביותר העונה בקבוצה שכובשת בצרורות, אבל פרץ עושה את העבודה שלו. הוא ספג רק שער אחד עד כה, הכי מעט בליגה, ועצר 11 מ-12 הכדורים שהלכו למסגרת השער שלו. 91.6 אחוזי עצירה - הגבוהים בליגה.
יותר טוב מראיקוביץ'
כמובן, לשוערים בקבוצות מובילות קל יותר. הגנה בפיקוח ולדימיר איביץ' מחייבת את היריבות לבעוט ממצבים קשים, אבל גם אם מסתכלים על יחס הספיגות מול כמות השערים שפרץ עלול היה לספוג (בחישוב איכות המצבים ולא רק הכמות), הרי גם שם הוא ראשון בליגה. ובכלל, מבחן העין תואם לנתונים, וזה הדבר החשוב מכל.
במשחק באשדוד פרץ עצר את חמודי כנעאן שהגיע אליו במהירות במצב של אחד על אחד; הוא זינק נמוך לפינה ולקח כדור קשה שבעט אדיר לוי; נגד קריית-שמונה יצא לקצה הרחבה כדי לעצור את המצב הכי טוב של היריבה, ומול חדרה התעופף והסיט בקצות האצבעות כדור שבעט מנשה זלקה. נכון, במשחק מול ניס במוקדמות הליגה האזורית פרץ טעה, אבל היה בסך הכל טוב גם במשחקים באירופה.
כשפרדראג ראיקוביץ' הגיע לשער של מכבי ת"א הוצמד אליו התואר "הטוב בעולם לגילו", אבל שלוש השנים הראשונות של הסרבי בקבוצה היו מלאות עליות וירידות. ראיקוביץ' כן סיפק עונת שיא, האחרונה שלו במכבי ת"א תחת איביץ'. היא החלה כשהיה רק בן 22, גילו של פרץ כיום, ואפשר לומר שהישראלי פתח את העונה הנוכחית לא פחות טוב מאיך שהסרבי שיחק אז. ראיקוביץ' עכשיו במאיורקה הספרדית, פרץ יגיע גם הוא לליגה גדולה כי הפוטנציאל גבוה. מאוד גבוה.
בין יאניס לקסיאס
כדי לקבוע את הפוטנציאל הבסיסי של שוער, עוד לפני שמסתכלים על הטכניקה והבנת המשחק, מתבוננים בשלושה פרמטרים פיזיולוגים בסיסיים - גובה, מוטת ידיים ואתלטיות. פרץ לא נמוך, אבל גם לא ענק לשוער - 187 ס"מ. ההיסטוריה מראה שהיו שוערים אדירים, מהטובים בעולם, שלא הגיעו גם לגובה הזה. כמעט לכולם היה מכנה משותף - מוטת ידיים גדולה במיוחד.
אחד הפרמטרים שבודקים לכל שחקן NBA, למשל, הוא מוטת הידיים שלו, כיוון שהיא יכולה להשפיע באופן קריטי על הפוטנציאל. ליאניס אנדטוקומבו, לדוגמה, יש מוטת ידיים עצומה - 221 ס"מ. כך גם לשוערים הגדולים. איקר קסיאס הוא אולי הדוגמה הטובה ביותר. הספרדי לא היה גבוה במיוחד, 185 ס"מ, אבל מוטת ידיו הייתה חריגה ביחס לגובהו. מכבי ת"א לא חשפה עד היום את גודל מוטת הידיים של פרץ, אך לא קשה להבחין שמדובר בנתון מרשים מאוד. הוא הרבה יותר רחב מראיקוביץ', למשל. תסתכלו עליו פעם פורש את הידיים לצדדים.
וישנה גם האתלטיות. פרץ זריז ומנתר גבוה לעומת רוב השוערים הישראלים, גם המוצלחים שהיו פה. כל אלה, לצד הרפלקסים הטובים והאחד על אחד המשובח, הופכים אותו למי שאמור להיות שוער הנבחרת. כן, יש עדיין דברים לשפר. משחק הרגל של פרץ נחשב בעבר לטוב מאוד לגילו, אבל בהקשר הזה לא ראינו התקדמות גדולה לאחרונה. בנוסף, ישנה מה שנקרא "שליטה ברחבה". כלומר דומיננטיות של שוער שכל השחקנים מרגישים אותו ושומעים להכוונתו. גם פה יש מקום לשיפור.
ההתקדמות ברורה. עונת הבוגרים הראשונה של פרץ הייתה בהשאלה לבית"ר ת"א מהלאומית. עונה לאחר מכן היה שוער מחליף במכבי ת"א, ואז שוער ראשון בדרך להפיכתו לשוער המוביל בליגה. כל שנה עוד קצת, ועכשיו גם הגיע הזמן למשימה הלאומית העיקרית.
למאמן החדש-ישן של הנבחרת הצעירה, גיא לוזון, יש סגל מוכשר מאוד שכולל גם לא מעט שחקנים מנבחרת הנוער שהגיעה הקיץ לגמר אליפות אירופה. ועדיין, כמעט אי-אפשר למצוא בסגל הזה שחקנים שמשחקים קבוע בהרכב של קבוצות צמרת. אוסקר גלוך עונה להגדרה הזו בחלק הקדמי, פרץ בחלק האחורי. עלייה ליורו תיתן עוד איזו קבלה להוכחת מקומו של השוער הצעיר בהיררכיית הכדורגל הישראלי.