שיחה של דקה וחצי – כך הסתיים רומן של 15 שנה בין אלון חזן להתאחדות לכדורגל. מאז סיים את תפקידו כמאמן הלאומי לפני יותר מחצי שנה, הוא גזר על עצמו שתיקה מוחלטת. לא הסכים אפילו להיות מצוטט בהודעה הרשמית על עזיבתו ולא סיכם את הקדנציה הקצרה בת השנתיים. בכל הזמן הזה חזן אגר בבטן את האכזבה מההתנהלות כלפיו ובכלל, ועכשיו הוא מחליט לתת את הגרסה שלו לקמפיין הסוער ולסגור כמה חשבונות עם מי שלטענתו עשו הכל כדי לשים רגליים לו ולמנהל המקצועי יוסי בניון, שעזב יחד איתו.
"אם היו בונים בניין בדרך שבה מתקבלות החלטות בהתאחדות שלנו, הוא היה נעצר בקומה הראשונה לכל החיים", תוקף חזן. "דרך היא רק סיסמה בהתאחדות. כשאתה כבר משיג תוצאה יפה, אומרים: 'איזה יופי הדרך'. אבל אם התוצאה פחות טובה מבטלים את הדרך לגמרי", הוא ממשיך ופורק את אשר על ליבו.
"נתתי לראשי ההתאחדות את הדוגמה של גארת' סאות'גייט, שאימן את דור הכדורגלנים אולי הכי מוכשר אי פעם בנבחרת אנגליה, ולקח אותם לחצי גמר המונדיאל ופעמיים לגמר היורו. אמרתי להם שאם סאות'גייט היה מאמן בהתאחדות הישראלית, הוא כבר מזמן היה בבית. במולדת הכדורגל נתנו לו את הקרדיט לפתח את הנבחרת, אצלנו היו שולחים אותו הביתה, והוא גם היה קורא את הכותרות המוכתבות נגדו עוד לפני ההודעה הרשמית".
"לא מתאכזב ממי שאני לא מעריך"
חזן מודה בראיון בלעדי ל"ידיעות אחרונות" ו־ynet שהוקל לו מאז סיים את הפרק בנבחרת וחזר לשקט ולחממה במ.ס אשדוד, שם הוא משמש כמנהל המקצועי. "נותר אצלי סוג של מיאוס מאנשים בכדורגל, שהוביל אותי להחלטה להתנתק. החלטתי ללכת לחיים אחרים, לשים הכל מאחוריי ולא לשקוע בזה. העדפתי משפחתיות", הוא מסביר.
חזן (57) קיבל את הקידום הגדול אחרי שאימן בהצלחה רבה את הנבחרת הצעירה וסלל את דרכה להצלחות מסחררות (ממשיך דרכו גיא לוזון השלים איתה את העלייה ליורו, הגיע לחצי הגמר ומשם לאולימפיאדה). ההתחלה בבוגרת דווקא נראתה מבטיחה, כאשר הכחולים־לבנים סיימו את בית ליגת האומות במקום הראשון ועלו לדרג א'. ההמשך כבר היה פחות מוצלח: מקום שלישי בקמפיין המוקדמות בבית הכי נוח שישראל יכולה הייתה לקבל, ומפח נפש בחצי גמר פלייאוף העלייה ליורו עם תבוסה 4:1 לאיסלנד.
"הנסיבות הקיצוניות לא עניינו אף אחד", מאשים חזן. "בהתאחדות העדיפו לצבוע את הדברים בצבעים של כישלון, כדי שיהיה יותר קל לעשות את המהלך. אף אחד לא התחשב בעובדה שזה היה תוך כדי מלחמה. 7 באוקטובר היה מאוד כבד עלינו. אי־אפשר לעשות את הניתוק, ואני מוריד את הכובע בפני השחקנים שלי שעשו כל מה שאפשר בתקופה מטורפת. אם זהבי מבקיע את הפנדל בדקה ה־80 מול איסלנד, אי־אפשר לדעת איך זה נגמר, ואז אולי אתה המאמן הכי גדול בעולם. אבל הכי קל לקחת את זה ל'בום' - להסתכל על ה־4:1 ולצעוק 'כישלון'. גם בניון לא בא טוב בעיניים לחלק מהאנשים בגלל הדומיננטיות שלו".
"כשבניון, השחקן הכי גדול שהיה פה, לא מרצה אנשים מסוימים ויש לו עמוד שדרה, אז יש להם מוטיבציה להיכנס בו. אצלנו מכל דבר עשו פיל. תראה מה עשו מסיפור זהבי. אם היו נותנים לזה קצת שקט, אפשר היה למצוא את הדרך לרדת מהעץ"
עד כדי כך אתה מרגיש מאוכזב?
"כשאין לך יותר מדי ציפיות מאנשים אז אין מה להיות מאוכזב. אני יכול להתאכזב רק מאנשים שאני אוהב ומעריך".
מה קורה אחרי שאתה מסיים את המשחק נגד איסלנד?
"בכדורגל הישראלי, כשאתה רוצה לדעת משהו, גם אם אתה בעל תפקיד רשמי, תחפש את השמועות שרצות בכל מקום ויצאו כאילו מוכתבות, ואז אתה יכול להבין לאן הדברים הולכים. בניון אמר לי שכל מיני גורמים בהתאחדות מתחילים להשמיע את קולם באנונימיות. הם עשו את זה עוד לפני איסלנד".
אם ידעת מראש מה יהיה, למה בכלל הלכת לפגישה עם יו"ר ההתאחדות שינו זוארץ ולא נהגת כמו בניון, שהודיע כי לא יגיע אליה?
"עבדתי בהתאחדות 15 שנה, ואם שינו מבקש שאגיע, אני מגיע. אני מכבד אותו. יוסי הבין שמזמינים אותו להתאחדות לטובת הצגה שהוא לא מוכן להשתתף בה. שמעתי את מה שהיה לשינו להגיד, כיבדתי את המקום שאני עובד בו".
השיחה נמשכה דקה וחצי. מה היה בה?
"שינו אמר את הצד של ההתאחדות, שאל אם יש לי מה לומר, ואני בחרתי לא להגיד כלום. לא חשבתי שיש לי מה להמליץ, כי ברגע שאומרים למישהו שהוא הולך הביתה, גם אם תגיד את הדברים הכי נכונים, יגידו לך 'כן, אוקיי' ואתה כבר לא חלק מהם".
אפילו לא היית מוכן להיות מצוטט בהודעה הרשמית של ההתאחדות על סיום דרכך.
"כי חשבתי שההתנהלות הייתה צריכה להיות מכובדת לאורך כל הדרך, הסוף כבר לא מעניין. אני לא מקבל את זה שאם אתה מנצח אז כולם יחבקו אותך, ואם לא אז כולם ינדו אותך. אנשים צריכים לדעת להתנהל בצורה שמכבדת את הכדורגל".
מה למשל הפריע לך?
"דברים שבהרבה מקרים צריך לשמוע באופן אישי, ואז אתה שומע אותם או קורא עליהם בכל מיני מקומות. אחר כך גורמים בהתאחדות עוד באים ומכחישים שזה נאמר על ידם. אף פעם לא דיברתי מאחורי הגב, לא ברמיזה ולא בשמועה. כשהיה לי משהו להגיד, אמרתי בפנים. למשל, גורם מאוד בכיר בהתאחדות, שאמר לי וליוסי כל הזמן שיש לנו את הגב שלו ושהכל בסדר גם במשחקי הנבחרת האחרונים, זמם באותו זמן על הפיטורים שלנו".
"ממש לא נכשלנו"
חזן בוודאי קיווה שהקדנציה שלו בנבחרת תימשך יותר משנתיים ושיקבל לפחות פרק זמן של ארבע שנים. "זה ממש לא כישלון", קובע חזן לגבי המקרה שלו ושל בניון. "אנחנו חיים פה בין היסטריה לאופוריה, אין שום סיכוי שהתקופה הזו הייתה כישלון. התחלנו מעולה בליגת האומות. שאלו מי זו אלבניה וראינו אותה ביורו. שילבנו צעירים, הנבחרת שיחקה ללא רגשי נחיתות. אנחנו חיים בחוסר פרופורציות, חושבים שאנחנו איזו אימפריה עולמית. בכל פעם שאנחנו מוגרלים עם נבחרת שווה לנו או קצת יותר טובה, מיד מגמדים אותה. למה? כדי שלאנשים יהיה יותר קל אחר כך להגיד 'כישלון'".
7 צפייה בגלריה
"שינו אמר את הצד של ההתאחדות, שאל אם יש לי מה לומר, ואני בחרתי לא להגיד כלום". שינו זוארץ
(אולפן ynet)
חזן ממשיך ונותן דוגמאות לטענותיו: "ראינו את רומניה ביורו, מישהו חושב היום שזו נבחרת פראיירית? גם קוסובו נבחרת מצוינת, עם קצת יותר ארגון מדובר בנבחרת נדירה. הלוואי שלכל מאמן בנבחרת ישראל יהיה את היצע השחקנים שיש לקוסובו בליגות הבכירות באירופה. פעם, כשהנבחרת הייתה מקבלת גול בסוף משחק, היו אומרים שאין לה אופי. כשאנחנו ניצחנו את בלארוס בדקה ה־90, אז פתאום זה מזל. הכל כדי לקחת את זה לכיוון השלילי".
אתם בעצמכם הצבתם כמטרה עלייה ליורו.
"אם אנחנו משחקים את המשחקים שלנו בארץ, אנחנו מגיעים ליורו. נסענו עם הזיכרונות והתמונות מהטבח כשהכל עוד טרי. זה לא מרפה ממך גם שם. פתאום אתה צריך לבוא לשחק ארבעה משחקים בעשרה ימים, בלי אימונים ובלי ליגה פעילה וכשהראש במקום אחר לגמרי".
בסוף זה היה בידיים שלכם.
"במחצית השנייה מול שווייץ בהונגריה הם לא עברו את החצי. מול איסלנד ידענו שאנחנו הולכים לשחק נגד נבחרת שאולי מחדשת את הדור שלה, אבל עדיין יש לה שחקנים שיכולים לעשות את זה. להם היה שחקן שהעניש אותנו שלוש פעמים. לא השתמשתי בזה כתירוץ במהלך הקמפיין, אבל גם היינו בלי שחקנים משמעותיים כמו מנור סולומון, דולב חזיזה, ליאל עבדה ושגיב יחזקאל, ואנחנו נבחרת שמשחקת בעיקר דרך הכנפיים. הם מאוד חסרו לנו. כמה מנור יש לנו?"
דיברת על הדומיננטיות של בניון והאש שהוא משך. כמה זה השפיע עליך?
"אם הייתי צריך לבחור את הדרך שלי מחדש, בטוח שיוסי היה יחד איתי. מי שמכיר אותו יודע כמה הוא מסור למקצוע, אוהב את מה שהוא עושה ובעיקר נאמן. אלו אותם אנשים שרצו בקרבתו כשהוא היה למעלה, וכשזה נגמר והוא היה למטה ניסו להפיל אותו – 'יאללה, אתה היסטוריה, פנה את הבמה'. אני מדבר על מי שניהל ומנהל את הכדורגל שלנו. מה עשיתם בחיים שלכם? דרכתם פעם על מגרש? עשיתם משהו שאתם יכולים לחלק עצות לאנשי מקצוע? חושבים שאם הם ישמיצו ויתקפו את יוסי, אז הם ייצאו גדולים. אם כל אחד טיפה ינמיך את עצמו, אולי נהיה חברה יותר טובה".
"ביקורת? שפכו עלינו רעל"
ייתכן שאחד השיקולים לכך שאתה ובניון לא תמשיכו היה שהיו"ר הקודם אורן חסון היה זה שמינה אתכם?
"אולי. לא רוצה להיכנס למקומות האלה. אם מישהו עושה את החשבונות האלה, שיהיה בריא".
נפגעת כששמעת קולגות שלך מבקרים אותך בארסיות?
"אין לי בעיה עם פרשנות נשכנית, רק שתהיה עניינית. זה נובע הרבה מתסכול של קולגות שלא הגיעו למקומות שאני ויוסי הגענו אליהם. היה להם נוח לשפוך עלינו רעל".
מדד הדציבלים סביב הנבחרת בשנתיים שלכם היה גבוה מאוד.
"כשבניון, השחקן הכי גדול שהיה פה, לא מרצה אנשים מסוימים ויש לו עמוד שדרה, אז יש להם מוטיבציה להיכנס בו. אצלנו מכל דבר עשו פיל. תראה מה עשו מסיפור זהבי. אם היו נותנים לזה קצת שקט, אפשר היה למצוא את הדרך לרדת מהעץ. אנשים חיפשו להתערב ולתת הבטחות כאלו ואחרות לערן שהם יפתרו את הבעיה, אבל הם רק ליבו את האש".
יש משהו שאתה מצטער עליו בפרשת החדר?
"ממש לא. כשערן היה פצוע במכבי ת"א ולא בעניינים, דאגתי לשלוח לו הודעות ולדבר איתו - להרים לו את המורל ולפרגן. אני לא מתנהל אף פעם באופן אישי. המציאו שלא רוצים אותו מטעמים מקצועיים. ביקשתי מערן שיגיע ונפתור את זה, שאי־אפשר לשנות את המדיניות שלנו לגבי החדר. הסברתי לו שנמצא פתרון, אבל הוא אמר לי שהוא לא מגיע. מאוד הופתעתי, התאכזבתי בשבילו. חשבתי שהוא חייב להיות איתנו ולנסות לעשות את הדבר הכי משמעותי בקריירה שלו. בסופו של דבר החיים הם גלגל. יכול להיות שערן יהיה מנכ"ל, מנהל מקצועי או מאמן ואז הוא ייתקל בסיטואציות האלה. כואב לי עליו, כי הוא יפגוש את זה מתישהו".
7 צפייה בגלריה
"יכול להיות שערן יהיה מנכ"ל, מנהל מקצועי או מאמן ואז הוא ייתקל בסיטואציות האלה". חזן עם זהבי
(צילום: עוז מועלם)
ובסוף קיבלתם אותו בחזרה.
"ידענו להפריד. היו גורמים שהיה להם נוח להעלות ולהציף את זה כל פעם מחדש כדי לפגוע בי וביוסי. לא עניין אותם שזה פוגע בנבחרת. נוצרה סיטואציה שהמלחמה לקחה את כל המדינה למקומות אחרים, היה רגע של שפיות ואחדות. לכן זהבי הוחזר. אמרתי לו מהאימון הראשון שהוא יצטרך לעבוד כמו כולם, שאין פה הבטחה לשחקן כזה או אחר".
עוד שחקן שאיבדתם היה עומר אצילי.
"בתחילת הדרך שאלנו בהתאחדות אם יש מניעה לזמן אותו, ענו שאין דבר כזה. אמרנו לעצמנו שאם התיק נגדו נסגר מחוסר אשמה ושהוא כבר משחק במכבי חיפה, אז אין בעיה. לאחר מכן הגיע הזימון לוועדה של ההתאחדות, ואצילי הסביר לי שהוא לא רוצה לפתוח שוב את הסיפור. אמרתי לו שהוא צודק ושאני איתו. ואז אלו ששאלו למה זימנו אותנו כי זה לא מוסרי פתאום באו בטענות למה הוא לא בנבחרת. אני כבר לא מתרגש מזה".
מונס דאבור פרש מהנבחרת אחרי שריקות הבוז מהקהל, ולא שיתף אתכם בהחלטה שלו.
"היו בינינו אינספור שיחות כדי לחזק אותו, להתעלם ממה שמסביב, לנסות למצוא דרכים להרגיע. היה אולי משחק שהחלפנו אותו מטעמים מקצועיים, אבל להגיד לך שצפיתי שיפרוש מהנבחרת? הייתי ממש מופתע ובעיקר מאוכזב ממנו. גם כעוזר מאמן הנבחרת הייתי שם בשבילו כשכעס על הצוות האוסטרי. יכול להיות שמשהו לא מסתדר מקצועית, ואז אתה אומר רגע, יש איזה גל כזה או אחר, אז בוא נטפס עליו. התפקיד שלי הוא לא לחנך מישהו".
"כל אחד מאיתנו מתעסק בבעיות של אחרים, לא עוצרים להסתכל מה קורה בתוך עצמנו. לפעמים אני שומע אנשים אומרים שהיו עוזבים את הארץ בטיסה הראשונה. תלמדו להעריך את המדינה"
גם את מוחמד אבו־פאני כבר לא זימנתם בשלב מסוים.
"זה שחקן שגידלתי בנבחרת הנערים. יענק'לה שחר יכול להעיד שאמרתי לו שאם הוא לא יהיה שחקן בבוגרים של מכבי חיפה, הוא יכול לסגור את מחלקת הנוער. הבהרתי לאבו־פאני שאני רואה בו דמות חשובה בנבחרת, אבל שהוא צריך לשנות גישה. לא אהבתי את ההתנהלות שלו באימונים, כמו למשל כשאתה לא נותן לו את גופיית ההרכב. לפעמים כדי להרוויח מישהו אתה צריך לנער אותו, ועובדה שהחזרנו אותו. הדלת תמיד פתוחה למי שמתיישר".
"הופתעתי משון וייסמן"
לא הרכבתם את גלוך מול איסלנד, גם אצל רן בן־שמעון הוא לא באנקר בהרכב.
"אוסקר סופר־מוכשר, אבל הכל קרה אצלו מהר מדי, הפך לכוכב מהר מדי. פתאום עלה מהנוער של מכבי ת"א, הפך לכוכב בקבוצה הבוגרת. פתאום דיברו על שמות כמו ברצלונה, והוא עדיין ילד. היו משחקים שנתתי לו לפתוח, ואז אנשים בהתאחדות אמרו לי שהוא עוד לא שם. חשבתי שכן אפשר לתת לו. מול איסלנד סברתי שאנחנו צריכים מישהו שיעשה קצת יותר הגנה, כי צפוי משחק מאוד אגרסיבי, ואז להכניס את אוסקר בשלב מאוחר יותר. זה לא הצליח, אבל אתה רואה שזה לא קורה רק אצלי. רק ברגע שהוא יבין שאף אחד לא יכול להבטיח לו תמיד מקום בהרכב, הוא ישדרג את עצמו ויהיה שחקן מפתח. עכשיו יכולים להגיד 'אולי הם רצו לסרס אותו'. אז מה, גם רן רוצה לסרס אותו? אנחנו מדינה עם שבעה מיליון ראשי ממשלה, רמטכ"לים ושרי ביטחון, וכמובן מאמני נבחרת ישראל. כולם יודעים הכל טוב יותר. אף אחד לא מקבל החלטה כדי לפגוע באוסקר, הוא יצטרך לבוא ולקחת את הנבחרת בשנים הבאות. להתבגר, לתפוס מנהיגות".
והיה גם את מקרה דיא סבע, שהודיע כי הוא לא רוצה להיות חלק מהנבחרת.
"חשבנו אז לבחון אפשרות לזמן אותו, אבל קיבלנו דיווח מגורמים בהתאחדות שכנראה זה בלתי אפשרי, כי מתנהלת תביעה משפטית בינו לבין הקבוצה הסינית שלו. למחרת במסיבת העיתונאים שאלו אותי בנושא ואמרתי שכרגע הוא לא יוכל להיות בנבחרת, ואז סבע הלך ואמר שאם אני לא רוצה לזמן אותו שלא אחפש תירוץ. מי שלא רוצה להיות בנבחרת ישראל, הבעיה היא שלו".
וכמובן התקרית עם שון וייסמן, שכבש את השוויון מול שווייץ וסינן קללות לעבר הספסל.
"אפילו לא שמתי לב לזה. כשהסתיים המשחק יוסי בא ורתח מזעם. ניסיתי לשכנע אותו לא לחתוך אותו מהסגל, אפילו שאמרו לי שזה היה מופנה אליי. שון הוא מראשוני השחקנים שגידלתי. אגיד לך משהו מדהים: ההודעה הראשונה שקיבלתי אחרי שסיימתי את התפקיד בנבחרת הייתה משון. הוא הסביר שהבין שטעה, שהדברים נאמרו ברגע של כעס ואמוציות. כמובן שזה לא תירוץ".
7 צפייה בגלריה
"הוא הסביר שהבין שטעה, שהדברים נאמרו ברגע של כעס ואמוציות. כמובן שזה לא תירוץ". וייסמן והחגיגה ההיא נגד שווייץ
(צילום: עוז מועלם)
"ללמוד משון גולדברג"
מי עשה אצלך את הקפיצה הגדולה ביותר?
"קודם כל עומרי גלזר, וזה עוד בתקופה קצת כפויית טובה כלפיו, כשבדיוק דניאל פרץ עשה את המעבר לבאיירן מינכן, ושאלו איך אני לא מעדיף אותו. זה לא היה קל, כי פרץ הוא בן טיפוחים שלי בנבחרות שנים אחורה, אבל ידענו שאנחנו צריכים לתת לגלזר את ההזדמנות - באותה תקופה הוא שיחק באופן קבוע, ועשה עונה מצוינת בבאר־שבע. השני הוא שון גולדברג. כל פעם שואלים איך נבחרת ישראל תגיע להישגים, אז זה לא יקרה רק דרך שחקנים מוכשרים, אלא בעיקר בזכות כאלו שיש להם מחויבות, ששמים את עצמם בצד בשביל הנבחרת. ברגע שיהיו לנו עוד כמו גולדברג, נגיע רחוק יותר".
בקיץ הפכת למנהל המקצועי של אשדוד.
"אני עוזר לג'קי בן־זקן, שהוא חבר ילדות שלי, לבנות את המועדון. מנסה לתת לאלי לוי את הכלים להיות אחד המאמנים המובילים בכדורגל הישראלי. בכנות, ברמת המגרש שיש באשדוד, מי שמגיע לכאן צריך לקבל פרס ישראל. אלו לא תנאים מינימליים לשחקנים ולאוהדים. עם בניית האצטדיון החדש אני מאמין שנעשה את קפיצת המדרגה".
רגע אחרי יום כיפור, תובנה לחיים פה?
"כל אחד מאיתנו מתעסק בבעיות של אחרים, לא עוצרים להסתכל מה קורה בתוך עצמנו. לפעמים אני שומע אנשים אומרים שהיו עוזבים את הארץ בטיסה הראשונה. תלמדו להעריך את המדינה. ההישגים הצבאיים האחרונים נתנו לנו קצת אוויר. האריה חזר לשאוג. אבל זה לא ייגמר עד שכל החטופים יחזרו הביתה".
מההתאחדות לכדורגל לא נמסרה תגובה לדברים.
פורסם לראשונה: 01:30, 13.10.24
