יעפילו לגמר? מאמן הנבחרת הצעירה בריאיון מיוחד לאולפן ynet
(צילום: אבי חי)
אין אישיות ספורט שאותה התקשורת מעוניינת לשמוע יותר מאשר אופיר חיים. בימים אלה, מוביל מאמן נבחרת ישראל עד גיל 20 את שחקניו לאחד ההישגים הגדולים ביותר בתולדות הכדורגל הישראלי בפרט והספורט הישראלי בכלל, כאשר בחמישי הקרוב (20:30), יפגשו הכחולים-לבנים את אורוגוואי במסגרת חצי גמר המונדיאליטו.
נבחרת הנוער במונדיאליטו - כתבות נוספות
אחרי הניצחון המדהים ברבע הגמר מול ברזיל הפייבוריטית ולפני המפגש בחצי הגמר עם אורוגוואי, התראיין היום (שלישי) המאמן לאולפן ynet ודיבר על חוויותיו ותחושותיו מהטורניר החלומי שמספקים הוא ושחקניו. "אנחנו עכשיו אחרי האופוריה", מספר חיים. "אנחנו שמחים, רגועים, טיפה עייפים - אבל יש לנו מספיק זמן לנוח בשביל להגיע מוכנים לחצי הגמר נגד אורוגוואי".
התאכזבתם שזאת אורוגוואי? או שזה דווקא משמח שזאת לא ארה"ב?
"אלה שני סגנונות שונים. אורוגוואי מתבססת על יכולת אישית ומשחקת עם המון נחישות והקרבה. מצד שני, ארה"ב מאוד מסודרת, מניעה את הכדור טוב. היינו מתכוננים לארה"ב כמו שאנחנו מתכוננים לאורוגוואי. יהיה משחק מאוד-אוד קשה. אורוגוואי זאת מעצמת כדורגל. אמנם מדינה קטנה, אבל כל שנה מוציאה אינספור שחקנים לשחק בליגות הטובות בעולם. אנחנו נבוא ונעשה את המקסימום. כמו תמיד, אנחנו מאמינים בעצמנו ואנחנו רוצים להעפיל לגמר".
ישראל מגיעה כאנדרדוג, אבל לא כמו שהיה מול ברזיל. זה יהיה יותר קשה מנטלית עכשיו לגייס את הכוח והמוטיבציה?
"אני חושב שבכל משחק עד עכשיו אנחנו היינו האנדרדוג, גם נגד אוזבקיסטן. אנחנו באמת באים עם מלא ביטחון ועם אמונה שאנחנו יכולים לעשות הכול. ניצחנו את ברזיל, שהיא אלופת דרום אמריקה, ניצחנו את אלופת אסיה, עברנו את אלופת אפריקה, סנגל, אז אנחנו מסוגלים לעשות הכול. אנחנו טובים, אנחנו מוכשרים, אנחנו עם אמונה, יהיה קשה מאוד, אבל גם לנו יש את המטרות שלנו. אנחנו רוצים לשמח מדינה שלמה".
זה קשה יותר להגיע עכשיו עם התווית הזאת של מנצחים? נטל ההוכחה מכביד עכשיו?
"לא. דווקא אני שמח מאוד שיש ציפיות ואפילו שיש טיפה לחץ. זה אומר שמצפים מאיתנו ואם אנחנו לא נעפיל אז יהיו גם כאלה שיתאכזבו. מה שכן, אני בטוח שאורוגוואי יבואו פחות יהירים מאשר הברזילאים, אנחנו מוכנים לזה. יהיה משחק מאוד קשה, אבל אני חושב שאם אנחנו נביא את הכדורגל השמח שלנו, הלב, אז אנחנו נעשה את זה ונעפיל לגמר".
אתה מקבל גם תגובות מהעולם?
"תגובות מטורפות מכל מקום אפשרי. זה מחמם את הלב. אני גם בטוח בנוגע לנבחרת הבוגרת שהם יצליחו. יש לי תחושה שאנחנו נעשה את זה ונעפיל לאליפות אירופה. הכדורגל הישראלי בכללותו מתקדם, וזה אושר גדול לראות את השחקנים האלה מתקדמים".
מה משתבש בדרך בין הנבחרת שאנחנו רואים בהנהגתך לבין מה שאנחנו רואים בנבחרת הבוגרת?
"יש כמה פרמטרים. החשוב ביותר מבחינתי זה השנה-שנתיים-שלוש בין הנוער לבוגרים, ששם השחקנים לא משחקים. רובם - לא כולם - מורידים בקצב. אלה שנים קריטיות להתפתחות של שחקן. זה בעצם צריך להיות השיא שלו, ושם אנחנו הולכים לאיבוד. לא מאמינים בהם מספיק. אבל בשנה שעברה, אחרי שעשינו הישג באליפות אירופה, שחקנים התחילו לשחק יותר, ואני בטוח שאחרי המונדיאל הזה שחקנים ישתלבו וייתנו להם את הבמה להוכיח את עצמם".
זה מסר למועדונים כמו מכבי ת"א ומכבי חיפה שאולי רוכשים שחקנים אבל לא נותנים להם דקות?
"לא. קשה מאוד להשתלב בקבוצה גדולה, אבל גם במכבי חיפה וגם במכבי ת"א משתלבים שחקנים מתוצרת בית. אצל הפועל ת"א חמישה שחקנים או שישה שיחקו בבוגרים. אני חושב שפשוט צריך להיות שילוב. הם צריכים לקבל את הבמה אבל גם במינון הנכון. לא להכביד עליהם יותר מדי. אני בטוח שהם יודעים לעשות את זה יותר טוב ממני, רק צריך להאמין בהם. גם שחקנים שלא משתלבים בקבוצות האלה - יש ליגה לאומית שזו במה מצוינת".
דיברת עם אלון חזן? נתת לו כמה טיפים אולי?
"אני לא צריך לתת טיפים לאלון חזן, הוא מאמן מצוין. אלון ואני באותה תפיסה של כדורגל התקפי. גם אם זה לא נראה עד עכשיו, אני בטוח שעכשיו אנחנו נעשה את זה. אני מאמין כ"כ שהבוגרת תעפיל לאליפות אירופה".
אתה רואה את עצמך בעוד חמש-עשר שנים אפילו מאמן את הנבחרת הבוגרת?
"זה רחוק לי. אני למדתי בחיים שלי: כשהייתי חושב על העתיד יותר מדי, זה דווקא היה מוריד אותי. בגלל כל הסיטואציה בבית החלטתי שאני לא מסתכל יותר מדי רחוק. אני חי את היום וחושב על העתיד הקרוב. אני כל כך נהנה ממה שאני עושה כרגע – מהעשייה, מהבחורים האלה. זה מה שמעניין אותי כרגע".
אבל בסוף זאת שאיפה? זה נמצא שם?
"ברור. השאיפה היא להגיע כמה שיותר רחוק, אם זה במסלול של הנבחרת, אם זה במסלול של קבוצות. אני מאמין שאני אעשה את זה, אבל כרגע אני נהנה ממש. אנחנו נמצאים בחלום ואנחנו רוצים להגשים את החלום הזה עד הסוף".
אי-אפשר שלא להזכיר את הבן שלך. אפשר לומר שהוא הקמע הפרטי שלך וגם של הנבחרת כולה. הוא האמין מול ברזיל, הוא מאמין גם עכשיו?
"כן. הוא מאמין בי כל הזמן. הוא אף פעם לא אמר לי 'אבא, אתה תפסיד'. כנראה רצה לתת לי איזשהו ביטחון. הילדים שלי פה ונותנים לי עוד יותר אנרגיות, אז אני כבר בשמיים".
אחד המאפיינים הכי בולטים זה השילוב המדהים של השחקנים הערבים ישראלים. לא רואים הבדלים כלשהם כמו בנבחרת הבוגרת, שם אולי רואים קצת חיכוכים.
"אין לזה מקום בכדורגל. אצלי בנבחרת לא יהיה לעולם. כולם ביחד. אין לנו הבדלים של דת פה. אנחנו שרים את הקידוש ביחד. זו משפחה אחת גדולה".
והמשפחה הזאת יכולה גם להביא את הגביע בסוף.
"שהמשפחה הזאת קודם תביא אותנו לגמר, זה הכי חשוב.
ההעדפה היא איטליה או דרום קוריאה? או שזה מוקדם מדי?
"זה מוקדם מדי. יש לנו אורוגוואי על הראש".
