בלילה שבין שבת לראשון תקפה איראן את ישראל עם מאות טילים וכטב"מים והכניסו את כולנו לכוננות ספיגה. נראה שהיחסים העוינים ממילא בין שתי המדינות מהמדינות מעולם לא היו קרובים יותר לפיצוץ. האיבה הזו מגיעה גם לעולם הספורט, ספורטאים איראנים נדרשים לא להתמודד בתחרויות נגד ישראלים, ואפילו מצופה מהם להפסיד מראש אם יש סיכוי שיוגרלו להתמודד נגד ספורטאים מישראל.
עם זאת, זה לא תמיד היה כך. לפני המהפכה האיסלאמית ב-1979 נרשמו בין שתי המדינות יחסי מסחר, ואף יותר. מעבר לכך, נבחרת הכדורגל של ישראל, שהתמודדה אז תחת יבשת אסיה, שיחקה לא אחת נגד נבחרת איראן ובשנת 1974 השתיים נפגשו בגמר טורניר הכדורגל של משחקי אסיה שנערכו בטהרן. שייע פייגנבוים, שהיה מכוכבי אותה נבחרת התראיין היום (שני) לאולפן ynet וסיפר על החוויות מאותו משחק.
ישראל נגד איראן - על מגרש הכדורגל בטהרן - ראיון עם שייע פייגנבאום, שחקן נבחרת ישראל לשעבר
(צילום: ירון ברנר)
"היו 120 אלף איש במשחק הגמר", סיפר שייע. "זה היה טורניר משחקי אסיה, ואנחנו השתתפנו שם, נבחרת ישראל. ניצחנו את כל המשחקים, את יפן והרבה נבחרות טובות, והגענו לגמר. מצד שני איראן גם כן ניצחה את הקבוצות שהיא שיחקה נגדן והגיעה לגמר נגדנו. יהודים איראנים אירחו אותנו, נתנו לנו מתנות וגם באו לעודד במשך כל הטורניר. לפני הגמר הם הודיעו לנו שהם לא יכולים להגיע. סימנו את הבתים של היהודים, והם לא הגיעו לגמר".
אז בעצם בגמר היה רק קהל עוין.
"זרקו לנו תרנגולות שחוטות, כל מיני דברים. בתוך המגרש עמד צבא שלם, עם יד ימין לכתף של השני, ועשו מעגל מסביב לאצטדיון. במלון היו חיילי קומנדו ששמרו. כשנסענו באוטובוס למשחק ליוו אותנו אופנועי משטרה גדולים כאלה משני הצדדים עד לתוך המגרש".
חששתם אולי שהקהל יעשה משהו? שזה ייצא משליטה?
"בוודאי. ברגע שאנחנו רואים מה שקורה מסביב למלון ומסביב לאוטובוס שמלווה אותנו ובתוך האצטדיון - זה ברור. בהתחלה כשהגענו חשבנו שהכל בסדר. וטיילנו וקנינו שם כל מיני דברים. אבל כשהם הבינו שאנחנו ישראלים, יהודים, ראינו את העיניים של הרבה מהם, שמסתכלים עלינו כזה, זה היה קצת מפחיד. לפני זה, במלון, הגיעו מכוניות בלילה לפני המשחק, וצפרו כמעט כל הלילה".
פייגנבוים התייחס גם לאווירה העוינת מצד האוהדים באצטדיון: "כל אוהד קיבל צפצפה כזאת, לא יודע איך לקרוא לזה, ושאגו "איראן". ברגע הזה הרגליים ברחו לי. זה היה מבהיל, מפחיד. היה הר געש, אני לא יודע אם איזה שחקן בישראל שיחק מול 120 אלף אוהדים".
חשבת מה היה קורה לו הייתם מנצחים את המשחק?
"חמש דקות מתחילת המשחק, שלום שוורץ פרץ בצד שמאל ומסר לי כדור לכיוון 20 מטר מהשער. בעטתי טיל, והכדור פגע במשקוף. בסוף הפסדנו 1:0 משער עצמי של יצחק שום. אחרי המשחק השחקנים אמרו לי: 'תשמע טוב, אם הבעיטה שלך הייתה נכנסת בפתיחה, היו שוחטים אותנו'. זו הייתה ההרגשה".
פורסם לראשונה: 14:29, 15.04.24
