אחרי פגרה של למעלה מחודשיים, ליגת העל תצא לדרך מחרתיים (שבת), כאשר במסגרת המשחק המרכזי תארח סגנית האלופה מכבי חיפה את העולה החדשה עירוני טבריה. עוד לפני, תצא לדרך הערב הליגה הלאומית, כאשר ביום שני תפתח הפועל ת"א את העונה בהברפלד, אצל הפועל ראשל"צ. לצד ההתרגשות הגדולה, קשה להתעלם מהתחושה הקשה שהכדורגל הישראלי ימשיך גם בעונה הנוכחית להתנהל בצל האתגרים של המלחמה בעוטף עזה ובצפון.
"אנחנו ערוכים, מחכים ומצפים לליגה מדהימה ותוססת, שתהיה גם קצת שונה", אמר יו"ר ההתאחדות לכדורגל בראיון באולפן ynet. "לצערי אנחנו מתנהלים בצל מלחמה, בשגרה בצל מלחמה, אבל אנחנו מחפשים לראות קצת את החיובי. ואני חושב שמחכים לספורט, מחכים לכדורגל. זה נותן לנו קצת בריחה מהיום יום המטורף הזה שאנחנו חיים בו".
אתה לא חושש שבמקום בריחה המלחמה תיכנס לפעמים למגרשים?
"תראי, אני חייב לציין, אנחנו פותחים עונה, ואנחנו פותחים עונה עם הרבה מאוד ציפיות והתרגשות, אבל עדיין זו הולכת להיות עונה לא פשוטה. יש לנו חטופים, יש לנו חיילים בחזית, אנחנו תוך כדי מלחמה, וזה לא פשוט לנהל ככה כדורגל, לנהל ספורט, אבל אני חושב שזה הניצחון המוראלי שלנו, שהספורט מתנהל והכדורגל מתנהל והחיים מתנהלים בשגרה תחת המלחמה. המסר הוא - אנחנו יכולים, אנחנו פה, אנחנו פה בשביל להישאר, ואנחנו פה בשביל לשחק ולהיות, והספורט יש לו חלק חשוב בתהליכים האלה".
אז בואו נדבר באמת על התרחישים: אנחנו לקראת סוף שבוע מאוד מתוח, גם בצפון, איך נערכים למציאות כזאת?
"קודם כול, אנחנו כל הזמן בקשר עם פיקוד העורף ועם אנשי הצבא. זה ראשית. שנית, אנחנו עברנו את זה כבר מהשבעה באוקטובר, בתקופה שעצרנו את הליגות, החזרנו אותן בלי קהל, וידענו איך להתנהל ולסדר את זה מבחינת הליגות שלנו, וברוך השם, סיימנו את הליגות בצורה טובה וחיובית. כמובן שאנחנו שומעים כל שבוע, כל יום, הנה התגובה מגיעה, והנה זה יבוא השבוע והנה זה. אבל אנחנו רגועים, אנחנו מתנהלים בשכל, בקשר כל הזמן עם השלטונות, ואנחנו פועלים לפי הכללים שהם מנחים אותנו. אנחנו כמובן לא נעשה שום דבר שהוא שונה מהכללים שהם מנחים אותנו".
ברור. אנחנו מדברים הרבה על קבוצות שאין להן מגרש ביתי, שהן מחפשות מגרש אחר, אבל הפעם אנחנו מדברים על קבוצה בליגת העל, שאין לה בית, ואני מדברת כמובן על קריית שמונה.
"זו סוגיה מורכבת, לא רק שאין לה בית, אין לה בית למחלקות הנוער ואין לה בית להתאמן. החל מהשבעה באוקטובר, אני אישית נתתי לקריית שמונה להתאמן בבית הנבחרות בשפיים והם מתאמנים שם עד היום, אחרת לא היה להם איפה להתאמן. אז הם מתאמנים שם ואנחנו מארחים אותם ונותנים להם את כל הפסיליטיז הנדרשים, שהם יוכלו להיערך, ולשמחתי, הם גם הצליחו ועלו ליגה, למרות כל הקשיים. לארח הם מארחים בנתניה את המשחקים הביתיים שלהם, וקבוצת הנוער שלהם, שבוע שעבר, בעזרתו האדיבה של ראש עיריית עפולה והצוות שלו, נתנו לנו לארח בעפולה ואני מקווה מאוד שאנחנו נמצא פתרון איפה הם ייערכו בתקופה הקרובה. אנחנו עובדים עם ראש עיריית נשר ועם הצוות שלו גם, כדי שהם ייערכו בנשר. אני מקווה ש...אני מדבר על קבוצות הנוער שלהם. נערים, אנחנו כל פעם מחפשים אלטרנטיבות, זה גם לא פשוט, וילדים כמובן, זה לא פשוט, כי יש להם גם הרבה מפונים. אבל עשינו את ההתאמות הנכונות, מנענו מהם לרדת ליגה. אנחנו עושים את כל מה שצריך. דרך אגב, כל קבוצה מפונה היא לא יורדת ליגה, אנחנו הבטחנו את מקומה, עושים את כל מה שאפשר כדי להקל עליהם ולתת להם את ההרגשה, את יודעת, הכי טובה והכי נוחה שיש".
תראה, הזכרתי את זה שלפעמים המלחמה והמתיחות בתוך החברה הישראלית נכנסת פנימה למגרשים וזה לא האסקפיזם שכולם מצפים. פרשת דיא סבע, למשל. מה חשבת כשראית השלטים ושמעת את הקריאות?
"אני חושב שזה מיותר לחלוטין. אני לא חושב שזה נכון להעלות סרטים כאלה. אני חושב שאנחנו צריכים להימנע מגזענות מכל סוג שהיא. אני מבין שאנחנו במלחמה, ואני מבין את הקושי שיש, אבל עדיין יש דברים שאנחנו לא צריכים להביא אותם למגרשי הכדורגל, ולדעתי לחברה שלנו בכלל. ככה אני רואה את הדברים.
"מצפה להבנה מהקהל"
בוא נדבר בכל זאת קצת כדורגל, אתה מצפה להפתעות?
"אני רואה את הליגה ומסתכל, ואת יודעת, כולם מצפים שיהיו פה איזשהו דברים שלא קרו בעבר. אני חושב שהליגה מאוד מעניינת, מאוד אטרקטיבית, ואני רואה שיש הרבה קבוצות שהתחזקו. יכול להיות שאפילו יהיו הפתעות".
לא תרצה להמר, כאן?
"אני לא נביא ונבואה ניתנה לשוטים. אני לא מהמר, אבל אני חושב שהולך להיות עונה מעניינת".
בעונה שעברה בלטה גם סוגיית המשטרה והאוהדים, הקבוצות הגיעו הרבה לבתי הדין. נראה השנה שינוי בנושא?
"אנחנו עובדים כל הזמן עם המשטרה כדי לנסות להוריד כמה שיותר את הכניסה של השוטרים ליציעים, והם כמעט ולא נכנסים ולא מתקרבים. יש מצבים שזה בלתי נמנע אבל זה לא מגיע מאיתנו ולא מגיע מאף אחד. יש החלטות שיכולות לסכן חיי אדם, ולכן הם נכנסים ועושים מה שהם צריכים לעשות, זה העבודה שלהם. ובכל זאת, עשינו צעדים כדי להקל על האוהדים - ביטלנו עונש רדיוס, ביטלנו משחקים ללא קהל, ביטלנו העברת קהל מיציע ליציע. באנו עם כוונות לעשות דברים שהם לא רגילים, שנמנעו מלעשות אותם בעבר. אני מצפה שהקהל יבין את זה, שהקהל יעודד את זה, ויבוא לקראת המועדונים וגם לקראת קהלים אחרים, שלא רוצים לראות רימוני עשן ורוצים להרגיש בטוח ביציעים".
ומחוץ ליציעים? ראינו מקרים שבהם משטרה מתערבת מדי, בלשון המעטה.
"אני חושב שהמקרה של העיתונאי חיים לוינסון היה מקרה מאוד מצער, שלא היה צריך לקרות. אגב, אני אישית שוחחתי איתו, ורציתי לשאול, דרשתי את שלומו. אני חושב שזה מקרה מאוד מאוד מצער שלא היה צריך לקרות. זה לא היה צריך להגיע למצב הזה בשום צורה שהיא מבחינת המשטרה, וחבל שזה קרה. אבל לצערי לצערי, דברים כאלה קורים".
"הטורניר האולימפי? לא מאוכזב"
המשחקים האולימפיים גרמו להרבה מאוד אנשים לתהות למה בכלל אנחנו משקיעים כל כך הרבה בכדורגל, כשיש לנו הצלחות אולימפיות בענפים אחרים. הנבחרת האולימפית בכדורגל סיימה טורניר מאוד מאכזב.
"אני לא מקבל את זה בכלל. בואו נזכור שהנבחרת הזאת הגיעה לאחר ארבעים ושמונה שנים שלא היינו באולימפיאדה. זה הישג חסר תקדים. ומאיפה היא מגיעה? מהבית האירופאי, שמאוד קשה להגיע לשם. תסתכלו כמה נבחרות אירופאיות היו באולימפיאדה ותבינו את הקושי, בסדר? ועזבו את המארחת רגע בצד. עכשיו, אנחנו צריכים לזכור דבר מאוד פשוט, הכדורגל, ההגעה לטורנירים הגדולים היא מאוד מאוד קשה, בעיקר מזה שאנחנו נמצאים וחיים בתוך אירופה. ההישגים של הספורטאים שלנו באולימפיאדה מדהימים, אני מוריד בפני הספורטאים והספורטאיות את הכובע אבל אין לזה קשר לכדורגל. אל תשכחו שרק לפני שנה סיימנו במקום השלישי במונדיאליטו, ובטופ 4 ביורו עד 21. אנחנו רואים התקדמות, התפתחות".
אז מה הציון שאת נותן למאמן גיא לוזון על הטורניר האולימפי?
"תראי, גם גיא יודע וגם אני יודע שיכולנו אולי לעשות קצת יותר, אבל אני לא מאוכזב, אני באמת לא מאוכזב, אני חושב שעצם העובדה שהגענו לשם, זה הישג. לפעמים זה לא צולח, זה ספורט. אני מקווה מאוד שלא יהיה לנו כישלון כזה, שבעוד ארבעים ושמונה שנים רק נגיע לאולימפיאדה. זה מבחינתי יהיה כישלון".
איפה אתה בסכסוך בין השחקנים למינהלת במכסת השחקנים הזרים, שפחות מגיעים לפה בגלל המלחמה?
"אני חושב שהוא מיותר כי עובדתית הוא לא נכון. שנה שעברה יכלו להירשם שבעה זרים, ורק שישה לשחק כדי שהם יקבלו את המענק שהשר דאג לעשות לשחקן הישראלי, שאגב, זה מענק מדהים. השנה אנחנו מאפשרים לרשום שישה זרים ושישה שיכולים לשחק, או אחד בנוער. כלומר, אם הוא משחק בנוער, אז הוא לא משחק בבוגרת. אז הסטטוס קוו לא השתנה, זה אחד. שתיים, בעבר יכלו לרשום 18 שחקנים בטופס, היום רושמים עשרים. שנית, היו רק שלושה חילופים, היום יש חמישה חילופים. אז אני חושב שמבחינת השחקן הישראלי אין שום בעיה, ההתפתחות היא טובה בכל הכיוונים, ואנחנו גם רוצים שיגיעו זרים, שגם יכולים גם להרים את הרמה ואת ההצלחות באירופה. חשוב לזכור שכאשר הישראליות נכשלות באירופה, יורד הניקוד של הכדורגל הישראלי, וזה מבחינתנו גורם לנזק אדיר".
לסיום, נאחל לכולנו, בעיקר לכם, שנת כדורגל טובה ולא בצל מלחמה?
"שנת כדורגל טובה, שקטה ופורייה. תודה".