אלפי אנשים - ביניהם חברים, משפחה, אנשים מעולם הכדורגל, אוהדים ובאר-שבעים רבים - ליוו היום (שישי) את שלום אביטן ז"ל, הסמל הגדול של הפועל באר-שבע ומלך שעריה בכל הזמנים, בדרכו האחרונה בהלוויה שנערכת בבית העלמין הישן. בהלוויה נכחו גם, בין היתר, מאמן הפועל באר-שבע אליניב ברדה, הבעלים אלונה ברקת ויו"ר ההתאחדות לכדורגל שינו זוארץ.
ראש העיר של באר-שבע רוביק דנילוביץ' ספד לו בהלוויה: "מסתבר שגם אגדות מתות. באר שבע היא סיפור של אנשים, בעיקר בשנות השישים והשבעים. אל המשחק של הקבוצות הגדולות נכנסה הפועל באר-שבע עם חבורת גיבורים שלא רואים אף אחד ממטר ויכולים להם. שלום היה סמל, לא סתם אגדה".
"בכל הארץ, מספר 9 זה מיקי ברקוביץ' ממכבי ת"א בכדורסל", המשיך דנילוביץ', "בבאר-שבע, מספר 9 זה שלום. שלום שם את באר-שבע על המפה בלי רגשי נחיתות. זה הרבה מעבר לספורט. שלום הוא מהאנשים שבנו את התדמית של העיר. הם יצרו את גאוות היחידה כאן. הם היו פורצי הדרך. שלום היה אדם עם נשמה ענקית. הוא אהב אדם. כילד ונער באר-שבעי הייתי צועק מהיציע: 'ומי נתן? אביטן'. 'שולם' שלנו. אני ממשיך דרכך. באר-שבע אוהבת אותך".
אביטן שיחק לראשונה בהפועל באר-שבע בעונת 1972/73, כשהגיע מהיריבה העירונית בית"ר. הוא חזר לקדנציה שנייה בעונת 1975/76 ותרם לזכייה באליפות השנייה בתולדות המועדון. עד לסיום הקריירה, ערך אביטן 251 הופעות במדי הקבוצה (מקום חמישי בתולדותיה) וכבש 116 שערים בכל המסגרות, שמציבים אותו בפסגת טבלת כובשי הקבוצה בכל זמנים. ב-1986 זכה באליפות השנייה בקריירה, הפעם עם הפועל ת"א, ולאחר מכן שיחק בהפועל אשדוד ופרש.
אביטן, שלבש את מדי נבחרת ישראל בשני משחקים בשנת 1978, נודע בבעיטותיו החזקות ממרחק ונזקפים לזכותו מספר שערים מרהיבים. הוא היה הצגה של איש אחד. מצד אחד, הרעיד רשתות, מצד שני היה "הפה הגדול" של תקופתו בשנות ה-70 וה-80. לאחר פרישתו אימן מספר קבוצות בליגות הנמוכות, ביניהן קבוצת נעוריו בית"ר באר-שבע. בנו שרון אביטן ואחיינו ניסו אביטן הלכו בדרכו ולבשו גם הם את מדי הפועל באר-שבע.