לכאורה, "לא הגיע" למכבי חיפה סוף קמפיין צורב כל-כך. אחרי ארבעה משחקים מכובדים ב"בית המוות" של ליגת האלופות, ספגה מכבי חיפה 13 שערים - שביעייה מול פ.ס.ז' ואתמול נכתשה בביתה 6:1 על-ידי בנפיקה, שהציגה את אחד הסגלים האיכותיים בתולדותיה. "לא הגיע" הוא ביטוי של תחושה, כך שעובדתית עוברת האלופה הישראלית אכזבה גדולה.
ובכל זאת, למרות השפלות בשני המשחקים האחרונים, היה למכבי חיפה קמפיין טוב. לו היה נעצר בחלוף ארבעה משחקים, אחרי הניצחון על יובנטוס - הישג השיא של המועדון באירופה (לצד ה-0:3 על מנצ'סטר יונייטד) - היינו אומרים: טורניר מצוין. קשה לתת הגדרה כוללת מדויקת לכל הקמפיין, אך כללית אפשר לסכם אותו כטוב עם לא מעט חומר למחשבה לקראת העתיד.
קודם כל, הקמפיין הירוק הנוכחי ריפא, ולו חלקית, את הצלקת מזה הקודם, ב-2009/10, שבו לא הצליחה חיפה להבקיע אפילו שער אחד. אמנם ספגה אז רק 8 שערים (סביר למדי), אבל אי היכולת להשיג שער אחד קטלגה את הקמפיין כאחד הגרועים בתולדות המפעל. רק הביזיון של גלזגו ריינג'רס העונה, אפילו שהבקיעה צמד, היה צורב יותר (0 נקודות ויחס שערים 22:2). חברה טובה באזור רע.
הציון החיובי ב-2022/23 נוגע לתעוזה. חרף העובדה שתקציבה ושווי הסגל שלה נמצאים ברצפה של ליגת האלופות, במקרים רבים נמוך מכוכב אחד של הקבוצות היריבות, ולפעמים תקציב של חצי שחקן כזה, זה התאזן במחשבה החיובית. מחשבה שבה אתה מנסה לעשות דברים, בידיעה מוחלטת שהדבר נוגד את כל הסיכויים. ולא בסגנון מכוער. הדבר בלט בניצחון הסנסציוני על יובה. הגברת הזקנה אכן נמצאת במשבר, אבל במקביל ניצחה במשחקיה בליגה האיטלקית. ומדובר במועדון עם מורשת אדירה.
נכון, לפני השישייה במחזור הנעילה, בכר חטף שביעייה בפריז - לא נעים כלל - אבל מדובר במפגש מול שלושת החלוצים הגדולים בעולם. דבר שלא קרה אף פעם לקבוצה ישראלית כלשהי. שלושה שנראה נמצאים כולם בעשיריה הגדולה בהיסטוריה של שחקני החוד. אה כן, ולאו מסי החד-פעמי עדיין ביכולת נפלאה. בכר יכול היה להחנות את האוטובוס ברחבה, אבל בחר לראות איך שחקנים בקנה המידה הבינוני ביבשת, מתפקדים בזמן אמת מול הרמה הגבוהה בתבל.
הכנה לפני הכל
מה עשה את הקמפיין הזה לטוב יחסית עבור חיפה? קודם כל, ההכנה. על רקע שלבי מוקדמות קודמים בשנים האחרונות, השחקנים נמצאו ביוני רק בתחילת ההתארגנות, וחלקם עדיין היו שזופים מחופשת הקיץ. הפעם, מכבי חיפה, עם סקאוטינג מתאים, הקדימה ונמצאה בכושר כבר בתחילת יוני. הסקאוטינג הצליח בצורה נהדרת עם המגנים דניאל סונדגרן ופייר קורנו, והטנק הענק פרנצדי פיירו, שהבקיע חמישה שערים בשלבי המוקדמות. השלושה קידמו את הקבוצה, כל אחד בדרכו, למרות שקורנו ופיירו הגיעו "רק" מליגות המשנה בצרפת וספרד. סונדגרן ערך, רק תודות להצלחותיו עם חיפה, בכורה בנבחרת שבדיה. כמו בשעתו כשג'ובאני רוסו הגיע ממכבי חיפה לנבחרת קרואטיה ביורו 2004.
מסקנה: כדי שמכבי חיפה תמשיך ותפרח, היא צריכה להשאיר תקציב לפחות לשני שחקנים ברמה אירופית מוכחת וגבוהה יותר. אם הושקעו בפיירו 1.5 מיליון דולר לערך, והוא נחשב להצלחה, מה יקרה אם שני שחקנים השווים השקעה של 4-3 מיליון דולר יצטרפו ויישאו על גבם את הקבוצה? מכבי חיפה יודעת שמכאן היא חייבת להשתמש במומנטום ובניסיון שנצבר, כי אחרת תתחיל את הספירה והתסכול מחדש.
בענייני התקציב הזה, חייבים לזכור כי התנאים השתנו. כיום קשה להביא שחקן ב-200 אלף דולר לליגת האלופות ולצפות להשפעתו (הכוונה אינה לעלי מוחמד שעלה כלום יחסית לרמתו). מקורות תקצוב יש, כי הכנסות הירוקים גדולות פי כמה מהעבר ויש את סמי עופר - אצטדיון שכמוהו לא ידענו, ונותן את ההצגות הטובות בעיר ובמדינה. 30 אלף צופים בכל ערב. ולא דיברנו על תמלוגים מאופ"א על הגעה לשלב הבתים ובונוסים אחרים. לראשונה בקמפיינים, חיפה שיחקה באצטדיון סופר-ביתי. זה לא קריית-אליעזר, שלא לדבר על המגרשים הנייטרליים ההם בשנת 2002, שהייתה קשה עבורנו מבחינה ביטחונית, בסופיה וניקוסיה.
5 צפייה בגלריה
הניצחון הגדול ביותר בתולדות המועדון באירופה. החגיגות אחרי ה-0:2 על יובנטוס
(צילום: עוז מועלם)
לפי הסיומת וקריסת ההגנה, לא היה זה הקמפיין הגדול מהשלושה של הירוקים בשלב הבתים. הקמפיין הראשון (2002/3) היה טוב יותר ולא רק כפורץ דרך. השחקנים של חיפה, ברובם, היו טובים מאלו של היום והשיגו 7 נקודות, המספר הגדול ביותר של קבוצה ישראלית בצ'מפיונס. השוואה בין שתי הקבוצות לא הייתה ממש הוגנת. חיפה קיבלה סמוך למשחקים מתנה משלטונות ההגירה של בריטניה, שעיכבו במספר חודשים את קבלת רישיון העבודה של יעקובו איגביני. המאמן יצחק שום ניצל את הסיטואציה, צירוף זמנית את החלוץ, שלאחר מכן הבקיע יותר מ-100 שערים בליגה האנגלית.
אין חיסיון מתבוסות
לפני שנה חווה רוג'ר שמידט, מאמנה הגרמני של בנפיקה, עונה בינונית באיינדהובן עם ערן זהבי, שלא הצליחה להזיז את איאקס מכתר האליפות. העונה הוא עושה קסמים בפורטוגל. המסקנה? עם כל הכבוד לתפקיד המאמן, סגל השחקנים היותר טוב הוא שמנצח במשחקים. אין פשרות ואין קוסמים, אפילו אם קוראים להם ברק בכר. חיפה תצטרך לחשוב על כך במעמד בניית הסגל החדש. בכר, הנחשב לאחד מבכירי המאמנים הישראלים בכל הזמנים, הרגיש על בשרו כי ידע וניסיון לא מקנים חיסיון מתבוסות.
הכדורגל של היום שונה מזה שהיה לפני 20 שנה. הוא מהיר ואינטנסיבי פי כמה. היום, בלי אתלטיות ברמה גבוהה, מהירות תגובה וטכניקה אדירה, אין מה לחפש בצמרת. בתחילת המילניום עדיין היה.
המטרה הבאה של חיפה אמורה להיות שדרוג אירופי. לא להשאיר את החלקים הטובים של העונה הזו כזיכרון זמני. להקדיש מחשבה לליגת האלופות (כמובן שלפניה חייבת לבוא אליפות שלישית) כדי לחזור בפעם נוספת לחוויות האדירות של השנה הזו, הפעם עם סוף טוב יותר.
