לפני ארבע שנים ניצב ירדן שועה בפני צומת קריטי. הוא שוחרר ממכבי חיפה אחרי שלא הפסיק להסתבך עם עצמו ועם כל העולם, והיה צריך להחליט: או שהוא לוקח את עצמו בידיים ומתחיל להתבגר, או שהוא נכנס לרשימת הכישרונות המפוספסים וקובר לעצמו את הקריירה עוד לפני שהיא התחילה.
בית"ר ירושלים הייתה ההזדמנות הגדולה עבורו לעשות את המפנה, למרות שגם בבית וגן היו פסימיים לגביו. אז נכון, היו מעידות קלות פה ושם, אבל בשנתיים האחרונות נראה ששועה בחר להתרכז במה שהוא הכי טוב בו: לשחק כדורגל, ואפילו מונה לקפטן והפך למנהיג של הקבוצה. העונה שהסתיימה הייתה הטובה שלו עד כה, ולמעשה אין שחקן בליגת העל שמשפיע על הקבוצה שלו יותר ממנו. וגיליון ההתנהגות? נקי.
שועה, שבחודש הבא יחגוג 25, פרץ לתודעה בזכות חצי עונה חלומית בבני־יהודה, יחד עם הבעלים דאז ברק אברמוב, המאמן יוסי אבוקסיס והמנכ"ל כפיר אדרי שטיפחו אותו. זה הספיק כדי לקבל טלפון מיעקב שחר, שפתח את הארנק והביא את היהלום מהשכונה תמורת 1.4 מיליון אירו. אלא שכאמור, הצדדים פירקו את החבילה מוקדם מהצפוי, ובית"ר הייתה שם כדי לקחת את הריבאונד. המהפך קרה בהדרגה, והעונה שועה כבר התפוצץ עם המספרים הטובים בקריירה שלו: 2,673 דקות, 12 גולים ושמונה בישולים מתוך 36 של בית"ר כולה – מעורבות של 55 אחוז בשערים. ואחרי שנה כזו, לא פלא שהסוכן של החלוץ, אדם קידן, כבר מחפש לו קבוצה חדשה בחו"ל, כאשר סעיף היציאה עומד על 1.2 מיליון אירו.
"בית"ר חיבקה אותי"
רגע לפני מעבר אפשרי לאתגר חדש מעבר לים, אחד משחקני העונה שם הכל על השולחן בריאיון ל"ידיעות אחרונות" ו־ynet, שעשוי להיות האחרון שלו כשחקן המועדון. "בית"ר ירושלים שיקמה לי את הקריירה. מאחל לכל שחקן בישראל להגיע לשם", הוא מצהיר. "חשבו שיקבלו פה טראבל מייקר, בסוף הפכתי לפנים של בית"ר ירושלים וזו הגאווה הכי גדולה שלי. בזכות החברים שלי בקבוצה הפכתי לכוכב. קיבלתי את כל החום שאפשר, זה לא מובן מאליו. ניקיתי מעצמי את כל הסטיגמות, בזכות מקום שידע לחבק אותי ולתת לי להתעסק רק בכדורגל. אני שמח שהחזרתי לו. פעם חשבתי שהכל יבוא בקלות או שהכל מגיע לי, אבל הבנתי שזו לא הדרך להצלחה. היום מדברים על שועה השחקן ולא על שועה הבלגניסט".
בעוד שלושה שבועות אתה בן 25. ספר על התהליך שעברת.
"כולם חושבים שאני בן 30 עם כל מה שעברתי בשנים האחרונות. למדתי שצריך לעזוב הכל ולהתרכז במה שאתה הכי טוב בו. בקריירה של שחקן יש תקופה של 15 שנה לקרוע את התחת בכל אימון ומשחק, וזה מה שאני עושה עכשיו".
ועל מה אתה הכי מצטער?
"שלא סתמתי את הפה. עשיתי הרבה טעויות, אבל התבגרתי. הייתי ילד. במהלך השנים עשיתי את השינוי המנטלי אחרי שנכוויתי מכל כך הרבה דברים. בלי פסיכולוגים ובלי יועצים, רק המשפחה ובת הזוג המדהימה שלי, אור זוארץ. יחד איתה יצאתי לדרך חדשה".
עונה אישית כמעט מושלמת.
"התחלתי את העונה פחות טוב, ולאט־לאט הכל התחבר לי. זו ללא ספק הייתה העונה הטובה בקריירה שלי, אבל לא הגעתי עדיין לתקרת הזכוכית שלי. אמשיך להשתפר. בעונה שעברה היו לי יותר בישולים, אבל פחות שערים – השנה שילבתי את שניהם בצורה טובה יותר. הוכחתי שזו לא הבלחה של עונה אחת. אני יותר מפוקס בהתקפה, מאוד מחויב, מרגיש שאני עוזר לקבוצה בכל מה שהיא צריכה".
האמנת שתקבל את סרט הקפטן?
"לא חשבתי שאהיה הקפטן של בית"ר ירושלים, זה מכבד ומרגש. לכל אחד מאיתנו יש צד מנהיגותי, יש לנו את זה בפנים. העונה הרגשתי שהשחקנים הצעירים מקשיבים לי, שאני מכוון את הקבוצה. נוצר קליק. בכל התקופה שלי כאן האוהדים קיבל אותי בצורה מדהימה, חוויה לשחק מולם. צריך לתת לאנשים צ'אנס, שמח שקיבלתי. אני יודע כמה קשה להסיר תדמית מסוימת, ומרגיש שהתקופה בבית"ר שינתה את הדעות לגביי. עכשיו כולם מתעסקים רק בירדן הכדורגלן. אני באופוריה מזה. ההתמודדות עם תדמית הילד הרע הציקה לי מאוד. אתה חוזר הביתה ושומע מההורים, מהחברים, מהחברה 'למה ככה ולמה ככה'. זה מאחוריי".
ועדיין, היו לך כמה מעידות העונה. במהלך אחד המשחקים גיחכת כשאחד מחבריך החליק מכדור והורידו אותך לספסל. היו כאלה שאפילו דרשו לשחרר אותך בינואר האחרון.
"אכלתי הרבה כותרות שליליות שפגעו בתדמית שלי, וידעתי מי אני. שמעתי שהיו פרשנים שאמרו לשחרר אותי מבית"ר. הכי קל לקפוץ עליי. עכשיו לא מסוגלים לדבר על זה כי זה לא מעניין. היו גם ביקורות לא הגונות כלפיי, אבל כיום כבר מכבדים אותי כספורטאי".
מהו התפקיד שאתה הכי אוהב לשחק בו? ישנה תחושה שאין לך ממש עמדה מוגדרת.
"הרבה אומרים לי את זה. אני מאוד אוהב לשחק בכנף, ותוך כדי להיכנס פנימה. יש כאלו שחושבים שאני צריך לשחק 10, אני מעדיף לעשות את הפעולות שלי פנימה".
מה הלאה?
"אשמח להישאר בבית"ר, מועדון שעשה בשבילי הכל. החוזה הוא לעוד שנתיים, אבל גם יש לי חלום להגשים – לשחק בחו"ל. מרגיש שאני בשל ומתאים לרמות הכי גבוהות".
ואם תקבל הצעה ממכבי ת"א או ממכבי חיפה?
"בארץ זו רק בית"ר. לא יודע אם מכבי חיפה תפנה אליי (צוחק), ממכבי ת"א לא שמעתי שום דבר".
"כולם חושבים שאני בן 30 עם כל מה שעברתי. למדתי שצריך לעזוב הכל ולהתרכז במה שאתה הכי טוב בו. בקריירה של שחקן יש 15 שנה לקרוע את התחת בכל אימון ובמשחק, וזה מה שאני עושה"
עדי יונה מתפתח לחתיכת שחקן. מה יש לך לספר עליו?
"אני אוהב את סגנון המשחק שלו, הוא טכני ברמות שלא ראיתי – חכם, זריז, מבין את המשחק, מאוד בוגר. מאחל לו לצאת כמה שיותר מהר לחו"ל".
"ברק יצחקי ואלמוג כהן שינו הכל"
לצד ההצלחה האישית של שועה, בית"ר ירושלים עברה עונה מורכבת מאוד שכללה עזיבה סוערת של אבוקסיס ועימות מתוקשר בין המאמן לבעלים. הקבוצה ניצלה מירידה רק במחזורים האחרונים, איבדה את הגביע בשלב מוקדם ואברמוב הגדיר אותה ככישלון. "אני פחות מסכים", מציין שועה. "בהתחלה הדברים לא התחברו לנו, אבל אלמוג כהן וברק יצחקי הגיעו, שינו הכל והביאו איתם דברים חדשים. הם גרמו לנו לשחק בהתלהבות, בטירוף, ללחוץ גבוה. הם החזירו את התשוקה לשחקנים. זה משהו שהיה מאוד חסר".
גם פתחתם את העונה במינוס ארבע נקודות בעקבות אירועי גמר הגביע.
"זה היה מאוד משמעותי, אבל רק בתחילת העונה. שמח שניצחנו את המכשול הזה".
כקפטן בית"ר, אתה מרגיש שהמועדון מופלה בענישה בבתי הדין?
"אולי לפעמים. אבל אני פחות מתעסק בזה, מתרכז רק בכדורגל".
אבוקסיס הוא אחד האנשים הכי משמעותיים בקריירה שלך. איך השפיעה עליך העזיבה שלו?
"יוסי לקח איתנו גביע ועשה הרבה דברים טובים. אחריו היו משחקים פחות טובים או יותר טובים עם גל כהן, אבל יצאנו מזה. תמיד היו בינינו יחסים טובים וחמים".
ובמקומו הגיעו אלמוג כהן ויצחקי.
"ההגעה שלהם השפיעו עליי מאוד. הם הסבירו לי איך הם רוצים שאשחק, נתנו לי טיפים לעתיד. כל מאמן מביא איתו משהו אחר. אלמוג כהן אמר לי: 'אל תרדוף אחרי המגן, תעשה עליו לחץ ב־16 של היריב'. זה שינה לי את כל המחשבה על הכדורגל. אני עובד גם יותר קשה".
"פתאום מבינים מה חשוב בחיים"
איך זה שבית"ר בפלייאוף התחתון ומשקיפה מלמטה על קבוצות כמו בני ריינה וסכנין?
"הסגל שלנו בכלל לא גרוע. הבעיה שלנו הייתה הספיגות בדקות האחרונות, קיבלנו שערים מטומטמים. היינו פחות מרוכזים, אם כל משחק היה נגמר בדקה ה־85, היינו מסיימים במקום השלישי".
"אלמוג כהן וברק יצחקי הביאו איתם דברים חדשים לבית"ר ירושלים. הם גרמו לנו לשחק בהתלהבות, בטירוף, ללחוץ גבוה. הם החזירו את התשוקה לשחקנים. זה משהו שהיה מאוד חסר"
איך היחסים שלך עם אברמוב?
"לא הרבה יודעים שברק השאיר אותי בבני־יהודה. כשעליתי לבוגרים יוסי רצה להביא חלוץ, בכל זאת רק הגעתי מהנוער. אברמוב כל פעם הבטיח רכש ומשך את זה, ובינתיים אני קיבלתי הזדמנות והפכתי לשחקן הרכב קבוע".
אתה כבר שנתיים נותן מספרים יפים, מן הסתם היית רוצה להיות בנבחרת ישראל. אחת הסיבות שאתה לא חלק ממנה היא כי לא עשית שירות צבאי. כמה זה מפריע לך?
"מפריע לי מאוד, בטח במצב הנוכחי, כשאתה רוצה עוד יותר לייצג את המדינה שלך בגאווה. שירתי חמישה חודשים בצבא ואז התחלתי הליך לשירות לאומי, ולא הסתדר. לפני חצי שנה ניסיתי שוב".
לדעתך נכון למנוע מכדורגלנים להגיע לנבחרת בשל החלטות שלקחו בגיל 18?
"זה משהו שנקבע לפני הרבה שנים, אני רוצה לעשות שירות לאומי עכשיו. באופן אישי לא חושב שצריך להיות קריטריון שמונע, אבל גם מצד שני חובה עלינו לתרום למדינה ואני נחוש לעשות את זה".
מאז טבח 7 באוקטובר הפכת לאחד השחקנים הכי פעילים בסיוע לקהילה.
"אני עושה את זה בשביל ההרגשה האישית שלי ולא כדי ליחצן משהו. הייתי בהלם באותה שבת נוראית. זה סיוט לכל החיים. האירוע הזה ביגר אותי, שינה לי את המחשבה לגבי החיים. אחותו של אחד החברים הטובים שלי נרצחה בנחל עוז, מאז אני מקדיש לה כל שער שאני כובש. מדובר בשיראל חיים פור ז"ל מראשל"צ, ששירתה כסמלת מבצעים. זו הייתה אמורה להיות השבת האחרונה שלה בבסיס. כל האסון הזה מכניס אותך לפרופורציות, אתה מבין שיש דברים שהם הרבה יותר חשובים מכדורגל".
פורסם לראשונה: 01:30, 26.05.24