אורן חסון, נשוי פלוס ארבעה, נולד בשנת 1971 וגדל בתל־אביב. בגיל 16 הצטרף ללהקת צעירי ת"א ושיחק איתה בסדרה 'החופש האחרון' שעלתה בערוץ 1 בשנת 1989. למד בתיכון אליאנס בת"א, במגמות סוציולוגיה וביולוגיה. שירת בצה"ל בנ"מ וסיים כמדריך. בעל תואר ראשון בחשבונאות ותואר שני במינהל עסקים מהמרכז האקדמי פרס. את הקריירה העסקית החל בטויוטה ישראל, עבר ליבואנית הרכב סמלת והגיע לתפקיד סמנכ"ל השיווק והמכירות. בשנת 2010 מונה למנכ"ל יפנאוטו, יבואנית סובארו, וארבע שנים אחרי מונה ליו"ר החברה. באוגוסט 2014 נבחר לתפקיד מנכ"ל מינהלת הליגות לכדורגל, בהמשך מונה ליו"ר המינהלת, עד עזיבתו ב־2018. מונה באוקטובר 2019 ליו"ר ההתאחדות לכדורגל, תפקיד שהוא ממלא גם בימים אלה.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לפני הכל, הנבחרת שוב הפסידה וכשלה. ואיזה מסכנים האוהדים.
"מה זה להיכשל, מה היו המטרות שלנו? היה ברור לנו ש־13 נבחרות מאירופה יעלו למונדיאל, כמות קטנה מאוד, וזה כבר מונדיאל שני או שלישי עם היחס הזה. ליורו מעפילות 24 נבחרות, אז ברור שהיכולת שלנו להשתלב שם יותר גבוהה, מה שמוביל אותנו לאמונה שביורו 2024 המשימה שלנו חד־משמעית להעפיל לטורניר גדול".
חשבתי שזו תמיד המשימה.
"בוא, כשיצאנו לדרך לטורניר של קדם־המונדיאל היה ברור שהסיכוי להעפיל מאוד נמוך. כולם ידעו שדנמרק תהיה במקום הראשון והאתגר היה להתמודד על המקום השני שמוביל לפלייאוף ושם היינו בתמונה. גם אם היינו מגיעים למקום השני, הסיכוי שלנו להעפיל היה לא גבוה. לאורך 20 השנים האחרונות אנחנו מדורגים בין מקומות 24 ל־30 באירופה. אם תהיה הגרלה סבירה, יש סיכוי טוב שנוכל לעשות את זה".
פרשת משה חוגג ובית"ר ירושלים נופלת במשמרת שלך. מריח כמו משהו עגום מאוד.
"חוגג עשה הרבה לטובת בית"ר והכדורגל. כשנדרשנו לתת את חוות הדעת בעניין העברת הזכויות על בית"ר לשייח' מדובאי, עסקה שביקש חוגג לסגור, נחשפתי לאנשים שעוטפים את אותו שייח' ולא התלהבתי".
למה התנגדת לעסקה של חוגג עם השייח' חמד בן ח'ליפה?
"קיבלנו מידע מאוד מפוקפק שגרם לנו לא לאשר את העסקה. למשל, יש לנו קריטריון של הצגת תעודת יושר לכל מי שרוצה להיות בעל קבוצת כדורגל בישראל. כשביקשנו את זה מהשייח', הוא הסביר שהוא שייח' ולא צריך להביא תעודת יושר. הרמתי טלפון לשייח' האמירותי ראשיד בין חאמד אל־נועימי, נשיא התאחדות הכדורגל של האמירויות. שאלתי האם הוא, כשייח', יכול להוציא תעודת יושר - והוא ענה שתוך 20 דקות זה אצלו. קל מאוד היה להבין שיש פה אנשים שלא הייתי רוצה שיהיו בקרבת בעל קבוצת כדורגל, והופתעתי שחוגג לא ראה את הדברים האלה".
מה אתה יכול לספר לנו על הפרשה?
“סיטואציה מאוד קשה, אבל אנחנו זוכרים שלפני פחות משנתיים היינו עם בערך עוד דוגמה כזו, ברק אברמוב, וזה הסתיים בלי כתבי אישום. אני רוצה להאמין שלטובת חוגג ובית”ר ירושלים הדברים לא יהיו כמו שהם נראים כרגע. המידע שיש לנו כרגע הוא דל מאוד”.
מה יעלה בגורלה של בית"ר?
"גם לפני המעצר של חוגג, הוא הודיע שהוא עוזב את בית"ר. כרגע הנאמן עושה מאמץ למכור את הקבוצה, שראויה לבעלים מחויב".
חוגג, אלי טביב, ג'קי בן זקן. כולם התכתבו עם כותרות מדורי הפלילים בקטע כזה או אחר. זה לא עושה טוב לכדורגל שלנו.
"מטבע הדברים, כדורגל מושך פרופיל תקשורתי מאוד גבוה, ומצד שני אני יכול לומר, בכל מקרה שבו מישהו מואשם בפלילים, כמו במקרה של אלי טביב, ההתאחדות עומדת על כך שלא יהיה הבעלים של הקבוצה. אנחנו נפעל כך לגבי כל מקרה של כל בעל תפקיד כאשר יורשע בפלילים. הוא לא יוכל לכהן כבעלים".
מונס דאבור זוכה לקריאות בוז מחלק מהקהל ומגיב בתנועות השתקה. איך פותרים את זה?
"זו אחת מהנקודות היותר קשות בקדנציה שלי כיו"ר, ואני לא מסתכל על דאבור בלבד. שמתי לעצמי משימת־על שבמשמרת שלי הכדורגל ימשיך להיות כר לדו־קיום אמיתי בין יהודים לערבים. אתה רואה אחווה בין השחקנים, פרגון, חברות. נכון, עברנו בחדר ההלבשה של הנבחרת משבר לא קטן במבצע שומר החומות עם הפוסט של דאבור. אבל השחקנים דיברו איתו, הוא הסביר ושם זה נגמר".
על הקהל אי־אפשר לשלוט. על שחקנים כן. אולי הגיע זמן שפשוט דאבור לא יענה לאוהדי הנבחרת?
"דאבור הסביר עצמו יותר מארבע פעמים. זה בסדר שהקהל מביע את דעתו, למרות שקיוויתי שהשבר הזה יהיה מאחורינו. אני מצפה שהקהל יתאחד סביב הנבחרת והשחקנים שלה".
דיברת איתו?
"הייתה לנו שיחה מיד אחרי הפוסט שלו. פגשתי בן אדם שבור, מרוסק לרסיסים, כי הוא טוען שהדברים שלו הוצאו מהקשרם. אנשים בחרו שלא לקבל את ההסברים שלו. הבן אדם הגיע מנצרת לבית הנבחרות והסביר שתידלק שם כי פחד שיפגעו בו אם יעצור בתחנת דלק אחרת. הוא החליף את מספר הטלפון שלו כמה פעמים בגלל איומים והיה בנקודת שבר גדולה. קיבלנו החלטה שייקח טיים־אאוט, העניינים במדינה נרגעו ועמדנו על כך שיהיה שיח בינו לבין השחקנים, כדי שהוא יוכל להבהיר את העמדה שלו. כמו שראינו על כר הדשא, יש פרגון וחברות. תסתכל איך השחקנים מחבקים אותו אחרי הגולים".
מאה אחוז. אבל למה הוא ממשיך עם תנועות ההשתקה?
"ראיתי את זה במשחק האחרון בלבד. אנחנו יודעים כמה קשה לעמוד מול אלפי אוהדים ששורקים לך בוז ואחרים שמשמיעים קללות נוראיות למרות שאתה נלחם, כובש שערים, עולה פצוע. אבל נכון, גם ברגע של אמוציות מאוד חזקות, אפשר היה לוותר על התנועות האלה. אני בהחלט אגיד לו את זה. הוא צריך להתמקד ברוב המכריע, שתומך בו ובנבחרת".
מאור בוזגלו צייץ על כך שהפועל ת"א לא משלמת לו את פסק הבורר. מה עושה ההתאחדות בסוגיה של הלנות שכר כאלה?
“אם נלך אחורה חמש־שש שנים, נראה שמוסר התשלומים עלה בצורה ניכרת כתוצאה משיפור הרגולציה שלנו. בלי להתייחס למקרה הספציפי, היו בעבר הלא־רחוק שביתות או מחאות שחקנים בקבוצות כמו הפועל ת”א, בית”ר ירושלים, מכבי נתניה והפועל כפר־סבא. היו שם שחקנים שלא רצו לעלות למגרש כי לא קיבלו שכר. אנחנו כמעט לא רואים מקרים כאלה היום. במקרה של בוזגלו יש סכסוך בין שחקן לא פעיל לבין מועדון - שצריך להיפתר. המוסד לבוררות של ההתאחדות הוא זה שחייב את הפועל ת”א בתשלום לבוזגלו. ככל שבוזגלו לא יקבל את מה שהוא זכאי לו, הוא יכול לפנות לתובע ההתאחדות כדי לאכוף. רשות הבקרה, למשל, יכולה להטיל על הקבוצה סנקציות במקרים כאלה”.
"יש לספיר משחקים יותר טובים, יש פחות, והיא מקבלת את הביקורות בהתאם. היא שופטת טובה בתחילת דרכה, צעירה, ואם תמשיך באותה מחויבות ומקצוענות, היא יכולה להיות שופטת מצוינת - גם בינלאומית"
עשיתם מהלך מעורר השראה עם חשיפת התהליך שעברה ספיר ברמן משופט לשופטת. אתה מרוצה גם מרמת השיפוט שלה?
"כשהיא החליטה לצאת באומץ עם הסיפור האישי שלה, פגשתי אותה. מעבר לתמיכה שהייתה זקוקה לה, סיכמנו שהיא עשתה פריצה יוצאת מהכלל עד לנקודת הזמן הזו בזכות הכישורים שלה, ושהיא תמשיך להיבחן רק לפי הביצועים המקצועיים שלה. ניתן לה את כל הכלים להתפתח. אין פה עניין של גימיק כי אם יהיה הוא יפגע במטרה ויתפוצץ לנו בפרצוף. יש לספיר משחקים יותר טובים, יש פחות, והיא מקבלת את הביקורות בהתאם. היא שופטת טובה בתחילת דרכה, צעירה, ואם תמשיך באותה מחויבות ומקצוענות, היא יכולה להיות שופטת מצוינת - גם בינלאומית".
השופטים לא פתחו טוב את העונה. כמעט בכל מחזור אנחנו רואים טעויות, הססנות בבדיקות ה־VAR, חוסר האחדה בהחלטות. מרגיז.
"אני מסתכל כל שבת בליגות נוספות ורואה גם שם טעויות".
אז אם שם גרוע, גם אנחנו צריכים לסבול?
"רמת השיפוט בארץ במגמת עלייה, רמת המקצוענות הרבה יותר גבוהה ואנחנו עדיין לא חפים מטעויות. גם בדיקות ה־VAR נתונות לפרשנות. שנינו יכולים לצפות באותו משחק ולהבין לגמרי אחרת את השיפוט. מה שנעשה באיגוד השופטים בשנים האחרונות מבורך ואנחנו מקבלים ציונים יחסית גבוהים מאופ"א ומפיפ"א על הטמעת ה־VAR, על יכולת השופטים עצמם, ויש לנו כבר כמה שופטים ברמה בינלאומית גבוהה".
ואז אתה פותח משחק כמו מכבי חיפה מול באר־שבע בסמי עופר, ונתקל ברמה נמוכה מאוד של שיפוט. לא זזת באי־נוחות בכורסה מול המשחק הזה?
"בוודאי שכן. ברור שצריכים ללמוד מזה, אבל אתה נותן דוגמה ספציפית וחייבים להסתכל על המגמה. אני רואה את רמת האימון וההכשרות של השופטים וחושב שאנחנו בדרך הנכונה".
נכון לעכשיו, מה אתה מגדיר כמשימה המרכזית שלך בהתאחדות לכדורגל?
"הגעתי להתאחדות במטרה להפוך את הפירמידה. רוב השנים השקיעו בעיקר בנבחרת הבוגרת כדי להעפיל לטורניר גדול, וברור לי ש־51 שנה לא עשינו את זה כי אנחנו לא מספיק טובים. החלטתי להפנות יותר תקציבים ובכלל תשומת לב למחלקות הילדים והנוער של נבחרות ישראל. הקמנו בשנה שעברה אקדמיה לילדים המוכשרים ביותר בכדורגל בישראל אחרי עבודת איתור. הילדים חיים ונושמים כדורגל שם, משהו שלא היה בארץ. השנה כבר יש לנו שם שלושה שנתונים וצוות אימון שכולל את המנהל הטכני ההולנדי יילה חוס, משה סיני ובוני גינצבורג".
מתי נראה פירות לדעתך?
"בטוח שתוך כמה שנים. ניצנים ראשונים נראה כבר בשנים הקרובות. אני מצפה מהילדים האלה להוביל את נבחרת ישראל בעתיד. הקמנו גם שלושה מרכזי מצוינות בדרום, בצפון ובמרכז, לילדים קטנים יותר, שמשם יצמחו לאקדמיה. גם לשם הבאנו שחקני עבר כמו ראובן עטר, איתי מרדכי ואלון חזן, שמלווים את הילדים".
"וילי ואלון עשו בסך הכל טורניר טוב. נהניתי לראות את הנבחרת בשבעה משחקים ולצערי הרב הפסדנו בפנדלים בפלייאוף מול סקוטלנד, לא היינו מספיק איכותיים"
הקידום של וילי רוטשטיינר ממנהל טכני של הנבחרת למאמנה- קרס בסוף.
"לפני המינוי שלו חייבים להזכיר שנוצרה סיטואציה מאוד יוצאת דופן כתוצאה מהקורונה. אנדי הרצוג, המאמן הקודם, החליט לעזוב. היינו אז ערב משחקי חצי הגמר של פלייאוף ליגת האומות ובמצב כזה היינו צריכים להחליט מי המאמן המתאים ביותר לרוץ עם הנבחרת. הבנו שבנקודת הזמן הזאת להביא מאמן זר טוב זה משימה כמעט בלתי אפשרית. ניגשנו לחלופות של המאמנים הישראלים והגענו למסקנה שצוות האימון שכולל את וילי והעוזר אלון חזן, מכיר את הנבחרת הכי טוב".
זה לא עזר לנו במאני־טיים.
"וילי ואלון עשו בסך הכל טורניר טוב. נהניתי לראות את הנבחרת בשבעה משחקים ולצערי הרב הפסדנו בפנדלים בפלייאוף מול סקוטלנד. אי־אפשר להתעלם מהעובדה שהנבחרת משחקת כדורגל התקפי בשנתיים האחרונות ובאה לנצח בכל משחק. לצערי הרב, לא היינו מספיק איכותיים".
אולי טעיתם כשלא מיניתם מאמן לטווח ארוך עם העזיבה של הרצוג והסתפקתם במה שנראה כמאמן זמני?
"היינו באותה עת כרוכים בהסכם עם וילי רוטשטיינר לעוד שלוש שנים כמנהל טכני, בחוזה יקר. היה ברור שאחרי שקיבל את משרת האימון, הוא ירצה להמשיך במשרה. אני חושב שהוא עשה עבודה טובה ולכן קיבל את המפתחות הלאה. קשה לקבל החלטה על מאמן לקדנציה של הרבה שנים, בטח בתקופת קורונה".
אז השיקול הכלכלי מגיע על חשבון השיקול המקצועי?
"לא־לא, יש פה לפני הכל שיקול מקצועי, של מי יעשה את העבודה הטובה ביותר. אבל הפעם היה פה גם את מצב הקורונה, תקופה של חוסר ודאות, לא היה ברור אם ייערכו משחקים ואיך נחתים מאמן חדש על הסכם כשאנחנו לא יודעים אם בכלל ייצא לו לאמן בקרוב. בסופו של דבר מינינו בעל מקצוע נהדר ובמקביל יש לנו אחריות על הקופה הציבורית, זו לא הפקרות. אז כן, יש פה גם שיקול כלכלי ואתה יודע מה, גם פסיכולוגי".
כלומר?
"היה לפנינו את חצי גמר ליגת האומות, לאחר מכן את ליגת האומות ואחרי זה את מוקדמות מונדיאל ושוב את ליגת האומות. היה עלול להיווצר מצב שבו אנחנו מחתימים מאמן שמגיע אחרי שורת כישלונות למשימה הכי חשובה, עם הסיכוי הכי ריאלי, יורו 2024. איזה קרדיט ציבורי הוא היה מקבל אז?"
"איל ברקוביץ' היה מועמד, בסיבוב הקודם, והחליט להסיר את המועמדות שלו. הוא היה אופציה ריאלית. עכשיו? אנחנו לא עוסקים בזה"
אוקיי. מי יהיה המאמן הבא?
"זה שאשתכנע שיביא את הנבחרת ליורו 2024 ואני בטוח שאנחנו יכולים לעלות לשם".
ישראלי או זר?
"אני באמת לא יודע. אנחנו כרגע ממתינים לשמוע מוילי איך הוא מסכם את הקדנציה כמאמן נבחרת ישראל ואיך הוא רואה את הסיכויים תחת ניהולו להעפיל ליורו 2024. הוא עדיין מועמד".
שמות לצידו?
"אין".
אקריא לך את רשימת הכוכבים ששמותיהם עלו בשנה האחרונה כמועמדים לנבחרת: יוסי אבוקסיס, מרקו בלבול, אלון חזן, רן בן שמעון, ברק בכר, ניר קלינגר.
"כל השמות שציינת הם כאלה של מאמנים מצוינים ומנוסים, שבהחלט יכולים לבוא בחשבון, כמו גם שמות של זרים. הגיעו אליי לא מעט הצעות של מאמנים שרוצים, גם מחו"ל. אבל אני קודם כל רוצה לשבת עם וילי".
ברק בכר נחשב למוביל למשרה לאור הישגיו המצוינים בליגה בשנים האחרונות. איך פותרים את העניין עם השירות החלקי שלו בצה"ל?
"למיטב ידיעתי הוא מצא את הדרך לשלם את חובו לצה"ל, עשה סוג של השלמת שירות ועדיין ממשיך בזה. אני לא רואה בזה מכשול ומבלי לקבוע אם הוא המאמן המוביל או שלא, אין ספק שמדובר באחד המאמנים הטובים בארץ".
תכעס אם אשאל גם על איל ברקוביץ' כמאמן הנבחרת?
"מה פתאום. איל היה מועמד, בסיבוב הקודם, והחליט להסיר את המועמדות שלו. הוא היה אופציה ריאלית. עכשיו? אנחנו לא עוסקים בזה".
באירופה משבצים משחקים מרכזיים בשעות צהריים מוקדמות, כדי שכל המשפחה תוכל להגיע. מתי אצלנו?
"אנחנו לא חיים באנגליה, אלא בישראל, ובקיץ אי־אפשר לשחק בחום הזה. לפני מספר שנים היה דרבי חיפאי בשעה שלוש, ביום שבת, וברור שזה חוויה משפחתית גדולה. אי־אפשר להתעלם מצד שני שישראל, בניגוד למדינות אחרות, מאוד תומכת בכדורגל בפן הכלכלי ואנחנו נשענים על זכויות שידור שיש להן כמובן משקל. צריך לאזן בין הדברים. יש משחקים במחזור הקרוב בשעות שלוש וחמש. תזכור גם שחטפנו ביקורת קשה על ההחלטה לקיים אז את הדרבי החיפאי בשלוש בצהריים ובסוף זה הוכח כהצלחה. המגמה היא כן לקחת יותר משחקים לשעות האלה, כתלות בזכיין".
מה הפחד הכי גדול שלך?
"להיות דמנטי, לאבד זיכרון, לאבד צלם אנוש. לא ככה אתה רוצה לסיים את החיים שלך".
מתי היית הכי קרוב למוות?
"בשנות ה־80 הייתי במשחק של ליברפול נגד סטוק סיטי. יצאו משם חבורה של שיכורים, זה היה בתקופה המטורפת של החוליגנים האנגלים. הם שברו בקבוקי בירה והתחילו לדקור אנשים. הרגשתי שלא בטוח שאני חוזר לארץ - וברחתי מהר".
מה ההחמצה הגדולה של חייך?
"שלא נסעתי לרילוקיישן עם המשפחה. רצינו לנסוע לאוסטרליה לפני שבע שנים ובעיניי זה פספוס כי זה היה צריך להיות חוויה משפחתית ארוכה של שלוש שנים. בסוף זה לא הסתייע".
מה הזיכרון הכי מוקדם שלך?
"גיל שלוש בערך, סבתא שלי הייתה מכינה דגים בשישי. היה קרפיון באמבטיה, קפץ פה ושם לפעמים. פתאום אני רואה את סבתא לוקחת פטיש ומכה על הראש של הדג. לא יודע אם זה קשור, אבל אני לא אוכל דגים מאז".
מה השמועה הכי מטורפת שהייתה לגביך?
"שאני סובל מפיצול אישיות. זה נאמר ברדיו ונכתב, אחרי שהחלטתי למנות את וילי רוטנשטיינר. הגשתי תביעה משפטית".
מתי בכית לאחרונה?
"לפני ארבע שנים. הייתי בכנס בפולין ולקחתי יומיים לפני כן לעשות סיור לבד באושוויץ, בירקנאו ומיידנק. לקח לי כמה ימים להתאושש מזה. זה היה אירוע מטלטל".
מה הרגע הכי מביך שהיה לך?
"כשהייתי מנכ"ל יפנאוטו, בעשור הקודם. ביפן מקובל בין אנשי עסקים לשתות הרבה אלכוהול אחרי ארוחת הערב. ככל שאתה שותה יותר, אתה מתקרב אליהם יותר. אני לא נוגע באלכוהול, ולאורך כל הערב ההוא הם ניסו להשקות אותי. עשיתי כאילו, שרתי עם כולם כאילו שאני שיכור, וחשבתי שהם לא שמים לב שאני בכלל לא שותה ושסידרתי את כולם. למחרת בבוקר, אומר לי בכיר יפני: 'תגיד לי, אתה חושב שלא שמנו לב שלא שתית כלום?' פדיחה גדולה".
ממי אתה צריך לבקש סליחה ולמה?
"אנחנו לא נסיים עד פרסום הכתבה. יש הרבה. אני עושה הרבה דברים ולפעמים פוגע שלא בכוונה. כבר ביקשתי כמה פעמים סליחה ממישהו ספציפי שהכי חשוב לי מבין אלה שפגעתי בהם - אבל הוא לא סולח לי".
מה תהיה השורה האחרונה בביוגרפיה שלך?
"חלום חיי הוא להיות מנהל בית ספר. זה מה שהייתי רוצה שיהיה כתוב בסוף".
מה ההישג הכי גדול שלך לדעתך?
"ביפנאוטו. הגעתי בתחילת העשור לחברה שמפסידה 200 מיליון שקל עם סכנה להמשך קיומה וסכנה לאובדן פרנסה ל־900 משפחות. כשסיימתי את התפקיד, החברה כבר רשמה רווח נקי של עשרות מיליוני שקלים".
מה הריח האהוב עליך?
"תותים".
מי היה משחק בתפקיד עצמך בסרט על חייך?
"ערן זרחוביץ'. הוא רב־גוני, ומבלי להעליב אותו, שנינו לא מצטיינים ביופי".
מה הדבר האחרון שחיפשת בגוגל?
"כמה קלוריות יש בסופגנייה".
איזו סדרה כולם צריכים לראות כרגע?
"Sunderland 'Til I Die בנטפליקס. זו סדרת דוקו שמעבירה במדויק מה זו תרבות כדורגל, מעבר למשחק של 90".
ריהאנה או ביונסה?
"ביונסה, מתחבר יותר אליה. אבל אדל מעל שתיהן".
מה הגילטי פלז'ר שלך?
"בצקים. כל מה שמגיע עם בצק, אני אוהב".
באיזה ריאליטי היית מסכים להשתתף?
"’לרדת בגדול’".
