אחרי שצלל איתה למצולות, כשהוא כבר עמוק בקרקעית טורניר הכדורגל האולימפי, הסכים גיא לוזון לשחרר מרגלו את האבן שזירזה את שקיעתו לשם מלכתחילה. הוא נפרד מתעלול ה-2-4-4 שלא החמיא לנבחרת ועיבה את האמצע במשחקה האחרון של ישראל באולימפיאדה, אולי לעולם. הניואנס הטקטי הזה, שובו של רוי רביבו מההרחקה, הקלת הראש של היפנים שכבר הבטיחו את המקום הראשון - תהא הסיבה אשר תהא, דקות הפתיחה של המשחק השלישי היו מספקות.
הן אולי לא היו מתקבלות לביאנלה של כדורגל, אבל בהחלט היו הטובות ביותר של הנבחרת בטורניר. גם זה משהו. זה נמשך בערך 20 דקות, לא מעבר, אבל אלו היו 20 דקות יותר מאשר בשני המשחקים הקודמים גם יחד. או אז נכנס בנבחרת הילד הרע והיא שבה אל הפסיביות שכל כך אפיינה אותה במשחקים הקודמים, ללא הערמומיות, התעוזה ורוח הנעורים שהיו מקור הקסם של הדור הזה בפסגות הקודמות.
שער היתרון המוקדם של פרגוואי מול מאלי במשחק המקביל, היכן שצריך היה שיקרה הכל פרט לזה, הפך את המשחק מול יפן לתיאורטי בלבד. זה שירת את ישראל בכך שהוא הסיר ממנה את האחריות על גורלה, מלאכה שהיא מתקשה בה באופן היסטורי, לא משנה באיזה מפעל ובני כמה השחקנים. בדרכו המיוחדת, השער של פרגוואי גם הקל את הפרדה וזירז את ההשלמה עם סופו של חלום ליל הקיץ הזה.
למרות האינסטינקט הביקורתי, שמופעל בטבעיות בהקשר של כל ישות כדורגל מקומית בזירה הבינלאומית, העובדה שהפלירט האולימפי לא התארך לרבע גמר היא לא בהכרח כישלון. אנחנו לא שם, לא אחת מארבע הטובות ביבשת, וכשם שלא כל ג'ודוקא שלא זוכה במדליה בקטגוריית המשקל שלו הוא כישלון, כך גם חזרתה של הנבחרת הביתה כבר אחרי שלב הבתים היא לא פיאסקו. תחושת ההחמצה מקורה בכך שהתרגלנו להצלחות לא פרופורציונליות משחקנים שעפו גבוה מדי בקיץ 2023, ועכשיו הגיע תורו של כוח המשיכה לעשות את שלו. לוזון אולי זירז את הנפילה מטה, אבל אין מתאים ממנו לשם כך. הוא האיש שהצמיח להם כנפיים, אבל הרבה יותר קל לו לקצוץ אותן.
2 צפייה בגלריה
לוזון אולי זירז את הנפילה מטה, אבל אין מתאים ממנו לשם כך
(צילום: AP Photo/Jeremias Gonzalez)
הצלחתה של נבחרת מצרים ניתבה אותה למפגש ברבע הגמר מול הנבחרת שסיימה במקום השני בבית של ישראל. זה יכול היה להיות האירוע הפוליטי-ספורטיבי הדרמטי של חיינו, אם בכלל היה ולא היה נותר על רצפת חדר העריכה של המשחקים כמו כל כך הרבה תחרויות שלא הבשילו בעקבות פרישה של יריב ערבי. לוזון לבטח היה אומר שיש לו את השחקנים לצאת איתם למלחמה ומגייס לטובת הנושא כמויות כאלו של פאתוס, שגם הפטריוט הגדול ביותר היה מתגרד במבוכה. אבל ממלחמות יש לנו מספיק. לכדורגל, בגרסתו היפה, נמשיך לחכות.
האם נהר הסן בפריז בטוח לספורטאים האולימפיים?
(צילום: עוז מועלם)
פורסם לראשונה: 06:00, 31.07.24
