ישראל שלחה לפריז 88 ספורטאים וחזרה מהמשחקים האולימפיים עם השלל הגדול בתולדותיה - שבע מדליות, בהן אחת מזהב. בטבלת המדליות הרשמית ישראל דורגה במקום ה-41, לפני מדינות ענק ואחרות עם מסורת ספורטיבית ענפה. במדדי מדליות אחרים - חלקם משקפים יותר - הדירוג שונה ובמקרים רבים אף מרשים יותר, ולעתים הפער גדול.
מדינה אחרת שמספר חברי המשלחת שלה היה זהה לישראל חזרה הביתה מפריז 2024 בלי כלום, והיא לא הייתה המאוכזבת היחידה. אלו המדינות שכשלו באולימפיאדה - ואלו המדדים השונים לקביעת הצלחה אולימפית, והדירוגים של ישראל בהם.
הזהב של תום ראובני הוביל את ישראל כאמור למקום ה-41 בטבלת המדליות, המתבססת בראש ובראשונה על כמות מדליות הזהב. חמש מדליות הכסף - של שרון קנטור, ענבר לניר, רז הרשקו, נבחרת ההתעמלות האמנותית וארטיום דולגופיאט - והארד של פיטר פלצ'יק, השלימו שבע מדליות, כמעט פי 2 מהשיא עד היום, ארבע בטוקיו 2020. לפי דירוג סך המדליות, הנהוג בארצות הברית, ישראל במקום גבוה יותר, ה-36.
במדד המשוקלל, שלפיו זהב שווה 3 נקודות, כסף שתיים וארד נקודה, ישראל נמצאת במקום ה-29 עם 14 נקודות. ארה"ב (250), סין (198) וצרפת המארחת (122) הן הראשונות, יפן שמדורגת שלישית בטבלה הרשמית בגלל 20 מדליות הזהב שלה, ירדה כאן למקום השישי, מתחת לבריטניה ואוסטרליה.
דירוג אחר הוא כמות המדליות ביחס לאוכלוסייה. האי הקריבי הקטנטן גרנדה, שבו 125 אלף איש בלבד, נמצא במקום הראשון בעקבות שתי מדליות הארד - בקרב 7 (לונדון ויקטור) ובהטלת כידון (אנדרסון פיטרס). בשלישייה הראשונה שני איים קריביים קטנים נוספים - דומיניקה, מדינתה של זוכת הזהב בקפיצה משולשת תיאה לפונד, וסנט לוסיה, ביתה של אלופת ה-100 מטר וסגנית האלופה ב-200 מטר, ג'וליאן אלפרד. במקום הרביעי אחת המדינות המצליחות ביותר בפריז 2024 - ניו זילנד, שזכתה ב-20 מדליות, מחציתן מזהב. לפי מדד זה, ישראל במקום ה-34.
גרנדה, דומיניקה וסנט לוסיה הן שלוש הראשונות גם בדירוג המדליות ביחס לתמ"ג (תוצר מקומי גולמי) של המדינה. ג'מייקה, שבלי אוסיין בולט חוותה משחקים אולימפיים מאכזבים עם 6 מדליות ורק זהב אחד, רביעית כאן. וישראל? במקום ה-40.
לפני פתיחת המשחקים בפריז פורסם במגזין "ג'ורנל אוף ספורטס אנליטיקס" דירוג חדש, שהמציאו רוברט דנקן ואנדרו פירס. לדבריהם, הם פיתחו את המודל, שפורסם גם ב"ניו יורק טיימס", כך שלא תהיה הטיה לטובת מדינות קטנות ולהפך - וכינו אותו "מודל מותאם אוכלוסייה". תחילה הם חישבו מהו מספר מדליות "הצפוי" של כל מדינה, לפי האוכלוסייה בלבד - ולפי זה למשל הודו אמורה לזכות ב-203 מדליות, סין ב-201, ארצות הברית ב-48 - וישראל ב-1.32.
6 צפייה בגלריה
ג'וליאן אלפרד מנצחת ב-100 מטר, ומוליכה את סנט לוסיה לצמרת הדירוג לפי אוכלוסייה
(צילום: EPA/CHRISTIAN BRUNA)
ב"גרדיאן" נכתב כי המודל מדרג את המדינות הן לפי זה, והן לפי האי-סבירות של מספר המדליות שבו הן זכו בסופו של דבר. כדי לקבוע את הנתון האחרון הם משתמשים בחישוב בשם התפלגות בינומית, אותו חישוב שנעשה כדי לבחון למשל מה הסיכוי לקבץ עץ 5 פעמים בשמונה הטלת מטבע. בפשטות: ככל שמספר המדליות שמדינה זכתה בו פחות סביר ביחס לצפי וגבוה ממנו, כך היא מדורגת גבוה יותר.
לפי "מודל דנקן-פירס", אוסטרליה ו-53 המדליות שלה (18 מזהב) מדורגת ראשונה. אחריה: צרפת, בריטניה, הולנד, ארצות הברית וניו זילנד. ואיפה ישראל? במקום ה-28 והמכובד. עם זאת, כבר ממבט ראשון נראה שהמודל רחוק מלהיות מושלם. סין, למשל, מדורגת בו בעשירייה התחתונה, על אף 91 המדליות שבהן זכתה.
דירוג אחר הוא מספר המדליות ביחס לגודל המשלחת. 107 מדינות שלחו לפחות 10 ספורטאים לפריז, ומתוכן 84 זכו במדליות. קירגיזסטן וצפון קוריאה - עם 6 מדליות מתוך 16 חברי משלחת (שתיהן לא זכו בזהב) - ראשונות בדירוג הזה, לפני בחריין ואיראן. סין שמינית (405 ספורטאים הביאו 91 מדליות) וישראל רק במקום ה-47, נמוך גם ביחס לדירוג הרשמי.
כל אותם דירוגים, מדדים ומודלים מתייחסים למדינות שזכו במדליות. אבל מה בנוגע לאלו שבכלל לא נמצאות בטבלה? כמעט 100 מדינות שלחו משלחות קטנטנות, והגיעו בלי ציפיות גדולות - והדירוגים הנמוכים שלהן אינם מפתיעים. לעומתן, אחרות הגיעו עם ציפיות - וחזרו עם אכזבות. מאז ברצלונה 1992, ישראל שבה מכל אולימפיאדה עם לפחות מדליה אחת - פרט ללונדון 2012. אז, לפי בדיקת ynet, המשלחת הישראלית שמנתה 37 ספורטאים הייתה השלישית בגודלה ששבה בידיים ריקות. ומה הפעם?
ניגריה: שיאנית העולם לא עלתה לגמר
לפי בדיקה דומה שערכתי, המדינה האפריקנית הגדולה ניגריה היא אולי המאוכזבת הגדולה ביותר בפריז 2024. כמו בלונדון, אז שלחו הניגרים 55 ספורטאים, גם הפעם הם לא זכו במדליה אחת - ולפריז הם הגיעו עם משלחת של 88 ספורטאים, בדיוק כמו ישראל. שיאנית העולם ב-100 מטר משוכות טובי אמוסן אפילו לא עלתה לגמר, שלוש קופצות רוחק ניגריות כן העפילו לגמר אבל הטובה מביניהן סיימה חמישית, ודירוג זהה היה גם לניגריות בקאנו זוגות, הרמת משקולות והיאבקות.
בישראל ניכסו את הזהב בהיאבקות של עמית אלור, שייצגה את ארצות הברית, ובתקשורת הניגרית - שם אמרו שאלו המשחקים האולימפיים הגרועים בתולדות המדינה - ציינו את הספורטאים ממוצא ניגרי שזכו במדליות במדים אחרים. בין היתר: אלופת הכדור ברזל, הגרמנייה ימיסי אוגנליי, זוכת הכסף ב-400 מטר סאלווה עייד נאסר שמייצגת את בחריין, וגם באם אדבאיו, מנבחרת הכדורסל של ארצות הברית.
פינלנד: סוף לרצף של 116 שנה
"הפיני המעופף" פאבו נורמי נחשב לאחד הרצים הגדולים בכל הזמנים, גם לאסה וירן ברשימה - אבל בשנים האחרונות המדינה הסקנדינבית ירדה מגדולתה. הפעם הגיעה פינלנד לשפל - אחרי 50 משחקים אולימפיים רצופים, 116 שנה ברצף, הם לראשונה לא זכו במדליה. למעשה, המשלחת שלהם, שמנתה 56 ספורטאים, הייתה השנייה בגודלה אחרי זו של ניגריה שאיש מחבריה לא עלה על הפודיום.
6 צפייה בגלריה
היילי סירביו בת ה-13 בתחרות הסקייטבורד. הפינית שהייתה הכי קרובה למדליה
(צילום: גטי אימג'ס)
הפינים הגיעו לשמונה גמרים באתלטיקה, אבל דירוג השיא שם היה המקום החמישי, ביידוי פטיש לנשים. גם מתאגרפת פינית שם הגיעה למקום זה, ומי שכמעט הצליחה למנוע את בצורת המדליות הפינית הייתה גולשת סקייטבורד בת 13, היילי סירביו - אבל גם היא סיימה חמישית.
"התגובות היו קשות והגונות, עכשיו זה הזמן לעצור ולעשות את השינויים הנדרשים כדי שנחזור לפודיום במשחקי הקיץ הבאים", אמרו בוועד האולימפי הפיני. הם הבהירו כי זה לא היה מפתיע: הפעם האחרונה שבה המדינה זכתה ביותר מארבע מדליות הייתה ב-1984, בריו היא זכתה באחת ובטוקיו בשתיים. המצב שונה בתכלית במשחקי החורף, שם זכו הפיניים בבייג'ינג 2022 בשמונה מדליות, מתוכן שתיים מזהב.
הודו: אולימפיאדת הכמעטים
המדינה המאוכלסת בעולם היא גם המדינה ששלחה הכי הרבה ספורטאים לפריז - ולא זכתה בזהב. לפי כמעט כל המדדים הודו עמוק בתחתית, אבל שם האכזבה חלקית, בעיקר על רקע תוצאות העבר: רק פעם אחת, בטוקיו 2020, זכו ההודים ביותר מדליות - 7, לעומת 6 הפעם.
האכזבה הגדולה ביותר הייתה אולי בהטלת הכידון. האלוף האולימפי ניראג' צ'ופרה זכה הפעם במדליית הכסף, כשאת הזהב לקח - עם שיא אולימפי חדש - ארשד נאדים מפקיסטן, היריבה הגדולה של הודו. הפקיסטנים שלחו שבעה ספורטאים בלבד לפריז, אבל אחד מהם זכה בזהב.
6 צפייה בגלריה
ארשד נאדים עם הזהב. פקיסטן שלחה 7 ספורטאים, וחזרה עם זהב
(צילום: REUTERS/Alina Smutko/File Photo)
שאר המדליות של הודו היו ארד, בהן 3 בקליעה ואחת בהוקי שדה, ענף ספורט שבעבר הודו הייתה השליטה הבלעדית בו. בסופו של דבר, בתת היבשת כינו זאת "אולימפיאדת הכמעטים", כמו הכינוי בישראל לסידני 2000. הסיבה: שש פעמים ספורטאים הודים דורגו במקום הרביעי, והכל-כך מאכזב - בחץ וקשת, בבדמינטון, בהרמת משקולות - ושלוש פעמים בקליעה.
ג'מייקה: חמש אלפיות מהזהב הכי יוקרתי
המדינה הקריבית היא ההוכחה שאי אפשר להסתמך רק על הדירוגים. היא רביעית בחישוב לפי התמ"ג, במקום גבוה גם בדירוג לפי האוכלוסייה, וגם לפי מודל "דנקן-פירס". אבל האכזבה בפריז הייתה ברורה. בולט פרש אחרי ריו 2016. שלי אן פרייזר פרייס, עם 8 מדליות כולל שני זהב ב-100 מטר, לא התייצבה לחצי הגמר בגלל פציעה. היורשת שלה בטוקיו, איליין תומפסון הרה, לא הגיעה לפריז בגלל פציעה באכילס. גם שריקה ג'קסון נעדרה. וקישיין תומפסון החמיץ זהב ב-100 מטר בגלל חמש אלפיות.
6 צפייה בגלריה
חמש אלפיות הפרידו בין קישיין תומפסון וג'מייקה, לבין זהב ב-100 מטר
(צילום: JUNG Yeon-je / AFP)
בסך הכול 58 הספורטאים הג'מייקנים חזרו הביתה עם שש מדליות, כולן באתלטיקה - ואת הזהב היחיד הם השיגו דווקא בזריקת דיסקוס, ולא בספרינט, הממלכה שלהם. 6 מדליות זו הכמות הנמוכה ביותר שלהם זה 20 שנה, כשבכל ארבע האולימפיאדות הקודמות הם צברו לפחות ארבע מדליות זהב. "מספר המדליות מאכזב", הודה המנהל הטכני של נבחרת האתלטיקה הג'מייקנית. "שלטנו במשך תשע שנים, ללא הפסקה, אבל העולם השיג אותנו".
פורסם לראשונה: 08:51, 16.08.24
