סאם ווטסון עוזב את המשחקים בפריז עם שיא עולמי חדש בטיפוס מהיר, אך ללא מדליית זהב אולימפית. האמריקאי שבר היום (חמישי) את השיא העולמי, אך הישג זה הגיע במאבק על מדליית הארד אחרי שהודח בחצי הגמר.
ווטסון, בן ה-18 מטקסס שהיה המועמד המוביל לזכייה בזהב, הפסיד לוו פנג מסין בחצי הגמר, לפני שקבע שיא של 4.74 שניות בקרב על מקום השלישי. מי שזכה בזהב הוא בכלל לאונרדו וודריק מאינדונזיה, עם תוצאה של 4.75 שניות בגמר, בעוד פנג סיים במקום השני עם תוצאה של 4.77 שניות.
"טיפוס מהיר הוא כנראה הספורט עם מרווח השגיאה הקטן ביותר בכל המשחקים האולימפיים", אמר ווטסון כמה שעות לאחר שהוא ושאר המטפסים הוכיחו זאת. דוגמה נהדרת לכך הגיעה ברבע הגמר בין פנג לאלוף העולם המכהן, מתאו זורלוני האיטלקי.
הם שמעו את הזמזם שמזניק, החלו לטפס תוך שימוש ב-20 אחיזות היד האדומות ו-11 אחיזות הרגליים הקטנות שיש על כל קיר, שאורכו הוא 15 מטר. הם נגעו כמעט באותו זמן במשטח האלקטרוני שנמצא בפסגה של כל קיר, והרימו את מבטם וראו שעון שהתארך לשלוש ספרות אחרי הנקודה העשרונית. הלוח של זורלוני, שהראה 4.997, היה אדום. הוא שם את הידיים על הראש בזמן שחבל הבטיחות ריכך את דרכו למטה. פנג, מנגד, צהל משמחה כי השעון שלו הראה 4.995 והיה ירוק.
ווטסון, ששבר את שיא העולם גם בשלב המוקדמות ביום שלישי עם 4.75, וגם לפני כן שיא העולם היה שלו, כשבאפריל הוא קבע 4.79. אך בחצי הגמר הוא הפסיד בהפרש זעום של 0.08 שניות. לדבריו, הוא "פספס נקודת אחיזה מסוימת בכמה מילימטרים קטנים", ולהערכתו זה עלה לו ב-0.2 שניות.
בטיפוס מהיר המסלול תמיד זהה, מה שמאפשר למתחרים לבנות זיכרון שריר. המטרה של ווטסון, כך הוא הצהיר, היא לרדת מ-4.6 שניות (זורלוני אמר שהוא חושב שבסופו של דבר מטפסים יגיעו ל-4.40). זה מה שהוא מתאמן לעשות במשך שנים, מאז שהתחיל את דרכו בענף בגיל 5.
"להיות מדליסט אולימפי, ולהחזיק את זה ביד שלי, עם חתיכה ממגדל אייפל, אף אחד לא ייקח את זה ממני לעולם", עודד את עצמו ווטסון, "אף אחד לעולם לא ייקח אף אחד מארבעת שיאי העולם ששברתי. זה יהיה איתי לכל החיים".