תחשבו על כל הדברים שקרו מאז 2008. מלחמות ומשברים, פלישות ומהגרים, חילופי שלטון ומוות בבית המלוכה, אסונות ותקוות, קריסות כלכליות. תנסו עכשיו להיזכר בדבר אחד שלא זז מילימטר מהמקום, שנשאר כשהיה, שאבק או זיעה לא כיסוהו.
קבלו את מיחאין לופס, בן 41 מקובה. ללופס יש מנהג, רוטינה. הוא מגיע פעם בארבע שנים לאולימפיאדה, עולה למזרן של תחרות ההיאבקות היוונית-רומית במשקל 130 ק"ג, ועולה בסיום התחרויות על הפודיום מספר אחד. חמש אולימפיאדות, מאז 2008, חמש מדליות זהב, הספורטאי הראשון שמשיג את המספר הזה באותה תחרות, אחת יותר ממייקל פלפס וקרל לואיס.
באופן סמלי, לופס ניצח בגמר בפריז את יסמני אקוסטה, מתאבק צ'יליאני שנולד בקובה והתחרה עבורה עד 2015 (הוא התאמן עם לופס במשך תשע שנים). באותה שנה, אחרי משחקי פאן-אמריקה בסנטיאגו, אקוסטה החליט להישאר בצ'ילה וכיוון שקובה לא נתנה את רשותה הוא נאלץ לעבוד כאיש ביטחון ולהקפיא את קריירת הספורט שלו. כשנשאל מדוע ערק, ענה אקוסטה: "המקום במשקל הזה לייצג את קובה שמור למתאבק אחד, מיחאין לופס. בצ'ילה יהיו לי יותר אפשרויות".
אחרי הניצחון התחיל לופס בחגיגות וטקסי הפרישה: הוא הפיל את המאמן שלו, נישק את המזרן ואז הוריד את נעליו השחורות והניח אותן במרכזו. "זה המקום שאליו הן שייכות", הסביר לופס לאחר הקרב האולימפי האחרון בחייו.
ההישג של לופס מדהים לא רק בגלל גילו וההמשכיות שלו, אלא בעיקר בגלל הענף שבו הוא הושג. לא הרבה מתאבקים מצליחים לשמור על התארים שלהם אפילו פעם אחת. תמיד יש דם חדש, צעיר, חזק ורעב יותר, וכמובן שיש את השחיקה והפציעות. ללופס היו שלוש פריצות דיסק במהלך הריצה שלו. כדי לשמור את עצמו למעמדים הללו, לופס היה מתחרה ומתאמן באופן לא סדיר ולקראת כל אולימפיאדה היה מגביר את הקצב. "זה הכל שאלה של אימון. אם אני מתאמן כמו שצריך, זה יסתיים כמו תמיד", אמר לופס לפני שהגיע לפריז, "בין להיות בעל ניסיון או להיות צעיר, בעל הניסיון תמיד ישרוד".
כעת "הענק מהרדורה", עיר הולדתו, 140 ק"מ ממערב להוואנה, תולה את הנעליים וחוזר הביתה, למקום שבו בנה את העוצמה הפיזית שלו בחווה, רודף אחרי החיות, מעמיס ארגזי פירות. כשנשאל מדוע לא הלך בעקבותיהם של מתאגרפים קובניים אגדיים (כולל אחיו שזכה בארד ב-2004) הסביר כי "אמא שלי מעולם לא הייתה זורקת חבטות, היא הייתה דוחפת וזורקת אנשים על הרצפה". אבא שלו שלח אותו לריב עם נערי הכפר כדי שישחרר אנרגיה, מאמן היאבקות גילה אותו בגיל שמונה וגייס אותו לאימונים. השאר היסטוריה.
שרון קנטור זוכה לקבלת פנים חגיגית בישראל
(צילום: פרטי)
פורסם לראשונה: 01:30, 08.08.24
