אי אפשר להישאר אדיש לבכי קורע הלב של אבישג סמברג, אתמול, רגע אחרי שהפסידה לדוניה עלי אבו-טאלב הסעודית בשמינית גמר תחרות הטאקוונדו האולימפית. הישראלית, שנוצחה 2:1, גם הודחה סופית מהמשחקים בפריז לאחר שיריבתה הפסידה ברבע הגמר לפאניפאק וונגפאטאנקיט התאילנדית.
"היו כמה שעות קשות, חושבת שאני עדיין לא מעכלת את זה", סיפרה סמברג בריאיון ל-ynet. "אבל בסך הכל אני מתאוששת. מבינה שזה רק ספורט, והחיים ממשיכים. החיים שלי טובים והכול בסדר. אני מסתכלת קדימה".
אבישג סמברג בריאיון אחרי ההדחה מפריז
(צילום: עוז מועלם)
הציפיות שלך מעצמך היו לזכות בזהב?
"היה לי חשוב להשמיע את 'התקווה'. בכל טקס שהייתי, בכל מקום שהושמעה 'התקווה', זה עשה לי צמרמורת. רציתי לעמוד על ראש הפודיום. לצערי, זה לא יצא, אבל בסך הכול עשיתי מה שיכולתי באותם רגעים".
ראינו הרבה ספורטאים ישראלים שמן הסתם לא זכו במדליות, יש הרבה כאלו בכל העולם, אבל את לקחת את זה ממש קשה.
"כי אני ציפיתי מעצמי. רציתי את זה לא רק בשבילי, אלא בשביל עוד המון-המון אנשים, והתבאסתי. התבאסתי על עצמי. רק על עצמי. רציתי יותר מדי לנצח. אחרי שהובלתי 0:1 במערכות, כבר רציתי שזה יסתיים, במקום ליהנות מהדרך. בגלל זה הרגליים שלי לא תיפקדו, קפאתי".
כשסמברג נשאלת על המדינה, היא שוב מתייפחת מבכי. "אני אישית מאוד-מאוד אוהבת את המדינה, היא מאוד חשובה לי. ברשתות החברתיות אני עושה הסברה, ורציתי להביא את זה גם לזירה הבינלאומית. היו איזה ארבע שעות של בכי רצופות. כרגע אני מתאוששת ומבינה שזה בסך הכל אולימפיאדה, החיים לא נגמרו ויש דברים הרבה יותר גרועים מזה. אני אוהבת את המדינה הכי בעולם".
משפחות החטופים לא הפסיקו לשלוח לך הודעות אחרי הקרב, להרים לך את מצב הרוח.
"עומר ונקרט היה חבר שלי כל התיכון, הוא נחטף לעזה ב-7 באוקטובר. הוא היה במסיבה בנובה, ביחד עם חברה שלו, קים דמתי ז"ל, שנרצחה שם. האמת שחשבתי עליהם. באמת, חשבתי עליהם ורציתי את זה בשבילם. אני חייבת להגיד שהחלום שלי היה שעומר יראה אותי זוכה בזהב. עכשיו אני אפילו לא יכולה להגיד לך שהחלום שלי שהוא יראה אותי זוכה באולימפיאדת לוס אנג'לס, אלא פשוט שהוא יהיה בבית. הכל מתגמד לעומת הדברים האלה".
המאמן של סמברג, יחיעם שרעבי, סיכם: "תמיד ידענו שבאולימפיאדה יש לחץ שונה, זו לא תחרות רגילה. הרגליים של אבישג היו קצת יותר כבדות מהרגיל. נכנסנו לאיזשהו כדור שלג, שלא הצלחנו לצאת ממנו. בספורט הבעיה הכי גדולה זה שרוצים לנצח יותר מדי, ואז לא מצליחים להביא את היכולות.
"אנחנו גם אחרי כמה מדליות של המשלחת הישראלית, אז כמדליסטית אולימפית הלחץ על אבישג היה עוד יותר גדול. היא הייתה ספורטאית הרבה יותר רעבה ממה שהיא הייתה בטוקיו. עכשיו אני רוצה שתנוח קצת, שנעכל את הדברים".
נמרוד קרביצקי, בן זוגה של אבישג סמברג, בסיום התחרות בפריז
(צילום: עוז מועלם)
