ההתרגשות האדירה במשלחת הישראלית אחרי הזכייה של פיטר פלצ'יק הערב (חמישי) במדליית ארד בתחרות הג'ודו, התעצמה בזכות מאמנו, אורן סמדג'ה. מי שזכה בעצמו במדליית ארד אולימפית בברצלונה 1992, הראשונה של גבר ישראלי במשחקים האולימפיים, איבד לפני כחודש וחצי את בנו עומר ז"ל שנהרג ברצועת עזה. למרות הכל החליט סמדג'ה לצאת למשחקים עם חניכיו, והתרגש עד דמעות יחד עם פלצ'יק אחרי הניצחון בקרב על המדליה.
סמדג'ה אמר בסיום: "באתי לפה עם הרבה מאוד רגשות. היה לי קשה מאוד להגיע. אני לא אדבר על זה פה, כי זה רגע משמח, לצד האבל הגדול שלי על הבן שלי עומר. המדינה חווה טראומה ואלה יחסי הציבור הכי טובים שיש לנו פה. אנחנו אוהבים ומכבדים ויודעים להעריך, ולא מחרימים. איגוד הג'ודו עשה עבודה מצוינת, הוועד האולימפי הביא אותנו לפה בצורה הכי טובה. הכל היה מקצועי, הכל היה טוב. ברגע שקיבלתי אישור הגעה עם הילדים ועם האישה אז כבר הכנתי את עצמי לאיך לעשות את זה, והנה אנחנו פה, עושים מדליה מדהימה".
ענבר לניר ופיטר פלצ'יק, לאחר הזכייה במדליות
(צילום: עוז מועלם)
המאמן הוסיף: "היה לנו יום קשה מאוד. ידענו שאנחנו באים לפה עם הגב לקיר. פיטר לא היה מדורג וידענו שהניסיונות שלו להגיע לטופ 5 צריכים לעבור דרך ספורטאים ברמה מאוד גבוהה. פיטר הפסיד לאלוף העולם האזרי - ואחרי שאתה מפסיד הביטחון מתערער. הוא נכנס בגדול בניחומים. יש פה מסורת, יש פה צוות אחד גדול שנותן את המעטפת הטובה להכין את הספורטאים. המדינה באה לתת לנו גב. הצלחנו בגדול. זה יום שייחשב ליום משנה דרך בהרבה מאוד מובנים".
לאחר מכן, נשיא המדינה יצחק הרצוג בירך את סמדג'ה: "שימחתם עם שלם. מדהים. כל הכבוד! כל הכבוד לך ובמיוחד לפיטר הנפלא, זה מדהים, תעצומות הנפש שלך". סמדג'ה השיב: "היית אצלי בשבעה וראית אותי ברגעים הכי קשים בחיים, אבל זה עם ישראל, אני לא מוותר. היה לי חשוב להגיע לפה ולהיות עם הספורטאים. אלו הדברים שאנחנו צריכים להתמודד איתם".
בהמשך סמדג'ה שיתף: "התרסקתי כאן בסוף כל יום, לבד. לא רציתי שהספורטאים יראו. הגעתי לפה בתקופה הכי קשה שלי, הייתי צריך לעזוב את האישה ואת הילדים, ולדעת שאני כמעט בלי לב פה, שבור וממוטט, כדי לתת רוח גבית לספורטאים - כי אם אני לא הייתי עומד כאן מקדימה, אני יודע שזה היה פוגע בספורטאים".
6 צפייה בגלריה
אורן סמדג'ה ובנו, עומר ז"ל, שנפל במלחמה. הגיע לאולימפיאדה בתקופה הקשה בחייו
(צילום: מהאלבום המשפחתי)
אשתו ומשפחתו של פיטר פלצ'יק לאחר הזכייה במדליה
(צילום: דנה קופל)
פלצ'יק המאושר פרץ בבכי בסיום: "עשיתי את זה בשביל כולם, בשביל כל עם ישראל. למען אורן, למען דניאל אשתי היקרה ובשביל הילדים שלי (הורים לתאומים, עוד ילדה בדרך). אני לא יכול לתאר במילים את התחושות. שום דבר אף פעם לא בא לי בקלות. התקופה שאנחנו עוברים במדינה, המלחמה, הפציעות. רק רציתי לשמח את כולם. רציתי שכולם יהיה גאים בי, שידעו שאבא גיבור ונלחמתי בשבילם, בשביל הדגל שלהם. אני רוצה רק להגיד תודה על הכל, על הרגע הזה. עבדנו בשבילו כל כך הרבה. בשביל אורן פה, אחרי מה שהוא עבר - לא יכולתי לוותר אפילו לשנייה אחת. בשביל כל מי שהגיע לפה לעודד, הייתם איתנו בלב ובנשמה, בכל חלקיק בגוף. המוטיבציה האדירה, האנרגיה".
פלצ'יק הוסיף: "לאורך כל היום, הדרך, האימונים - אורן הוא חלק ממני. הבנתי מה קורה ברגעים האחרונים של הקרב, ידעתי שיש לי רק צהוב אחד, השופט עשה טעות ונתן שני צהובים בבת אחת. ידעתי שהכל בסדר, נשארו לי חמש שניות, ידעתי שאין יותר מקום לטעויות. האמנתי לאורך כל הדרך שאגיע לפודיום, לא ידעתי באיזה מקום בדיוק אהיה אבל דמיינתי את עצמי על הפודיום לאורך כל היום".
"אני מאושר בכל ליבי", אמר בהמשך, "אני לא אגיד שזה הרגע הכי מרגש בחיי, כי הרגע הכי מרגש היה ביום שעמדתי מתחת לחופה עם אשתי דניאל. היא הגיבורה האמיתית בכל הסיפור, אבל זה בהחלט אחד הימים המאושרים בחיים שלי. הכל מתנקז לפה, שום דבר אף פעם לא בא לי בקלות. העובדה שאורן פה איתי - זה כל כך לא מובן מאליו".
פלצ'יק התייחס לעובדה שנשא את דגל ישראל בטקס הפתיחה, לצד השחיינית אנדי מורז: "נבחרתי להיות נושא הדגל והרגשתי אחריות אדירה להביא את האנרגיות לכל המשלחת, וידעתי שתהיה לי אחריות גם במהלך היום הגדול שלי. חווינו ימים פחות טובים בנבחרת לאורך השבוע, וחברי הנבחרת המדהימה הזאת חיזקו אותי כל היום. ראיתי את הכאב שלהם בעיניים וראיתי כמה הם רוצים שאזכה. החיבוק עם אורן בסיום מזקק את היום הזה בצורה הכי טובה שיש, את כל השנה האחרונה שחווינו בעם ישראל".
הוא נזכר: "הייתי ילד קטן וחוצפן שלא הזיז לו כלום, ובא לי פשוט לחבק את אותו ילד קטן שפשוט אהב את הספורט הזה ואהב לעשות איפונים, ולהגיד לו: תמשיך, ילד. תמשיך בכל הכוח. אל תעצור, אל תוותר. פעמיים שכבתי על שולחן הניתוחים והייתי שבר כלי, פעמיים הרמתי את עצמי מהמצולות. הייתי שומר ברים, הייתי הכל מהכל. הייתי אנדרדוג. הכל מתנקז היום לרגע הזה. לכל קרב נכנסתי כמו טורנדו, רציתי לזרוק אותם באיפון".
הוא אמר לסיכום: "אני מקדיש את המדליה הזאת לכל האנשים שאיבדו את יקיריהם, לכל המשפחות, לחטופים שעדיין נמצאים בשבי, לחיילים בכל החזיתות. אני מקווה שנדע ימים טובים יותר כמה שיותר מהר, ושהחטופים יחזרו. אני מקווה ששימחתי טיפה, ולו בקצת. אני מתפלל שיהיו עוד הרבה רגעים כאלה במשחקים האולימפיים האלה. עם ישראל חי. מגיע לנו לשמוח".
משלחת ישראל חותמת יום נפלא, עם מדליית הכסף של לניר, מדליית ארד של פיטר פלצ'יק ותוצאות טובות של הגולשים שרון קנטור ותום ראובני, שנמצאים בעמדת זינוק נהדרת למדליות. גם ראש הממשלה בנימין נתניהו בירך ומסר: "ענבר, פיטר - כסף וארד - אתם זהב. נלחמתם כאריות והבאתם לכולנו הרבה כבוד. ולאורן סמדג'ה: מתוך הכאב הגדול על נפילתו של עומר ז"ל, הבאת לנו כבוד גדול. עם ישראל אוהב אותך וגאה בך - היום ותמיד".
אשתו של פלצ'יק, דניאל, שלא יכלה להצטרף לבעלה בפריז מכיוון שהיא נמצאת בשלב מתקדם של הריונה, אמרה: "זה הכי מרגש בעולם, אני כל כך שמחה שהוא זכה במדליה אולימפית וסגר מעגל. אחרי שזכה במדליות באליפות אירופה ובאליפות עולם - זה מה שהיה חסר. אני מחכה שהוא יחזור כדי שאוכל להיות איתו ולשמוח יחד איתו. אחד הדברים הכי חשובים שהיו לו, במיוחד בתקופה הזו, זה להילחם למען ישראל - למען כולנו. זה היה התפקיד שלו. זו נחת מטורפת בשבילי ואני בטוחה שלעוד המון אנשים".
השתתפה בהכנת הידיעה: אפרת עמורבן
