תמנע נלסון לוי חוגגת יום הולדת 30, כשעוד פחות מחודש היא תעלה על המזרן באולימפיאדת פריז כדי לפתוח את העשור החדש בחייה במקום הטוב ביותר: על הפודיום, באירוע הספורט הגדול בעולם.
הישראלית שמתחרה בקטגוריית המשקל של עד 57 ק"ג, סופרת אולימפיאדה שנייה, כשהפעם היא רוצה לסיים אותה עם הישג אישי, אחרי שבטוקיו 2020 (שהתקיימה ב-2021 בגלל מגפת הקורונה) היא סיימה במקום השביעי והסתפקה במדליית הארד הקבוצתית.
נלסון לוי פרצה לתודעה ב-2016, אז זכתה במדליית הארד באליפות אירופה בקאזאן. ב-2022 שוב חזרה מהאליפות היבשתית (בסופיה) עם מדליה, אבל הפעם בצבע זהב. באפריל האחרון (זאגרב) הוסיפה עוד ארד לרשימת ההצלחות שלה באליפות אירופה, וחודש לאחר מכן סיימה חמישית באליפות העולם.
לצד ההצלחות, המסע לפריז כלל גם לא מעט אכזבות עבורה. בלא מעט תחרויות היא הודחה לכל היותר בשלב רבע הגמר, ובמקרים אחרים אף סיימה את דרכה בשלבים המוקדמים.
"מרגישה במקום טוב"
"הנדנדה" הזו מעלה סימן שאלה לגבי איזו תמנע נראה ביום שני ה-29 ביולי בבירת צרפת. "אין ספורטאי שלא עובר תקופה, וזה בסדר", היא אומרת. "ביחד עם הצוות שלי הצלחנו לצאת מזה. זה לא משהו שמדאיג אותי, זה חלק מהדרך וצריך לדעת לקבל את זה. לא פחדתי מזה, דברים כאלה קורים".
דברים לא התחברו?
"כן. בסוף יצאתי מזה. אני מרגישה בכושר שיא. מבחינה פיזית ומנטלית אני מרגישה במקום מאוד מאוד טוב. אני מאמינה שביום הנתון באולימפיאדה אביא את עצמי לידי ביטוי".
בטוקיו הפסדת ברבע הגמר, נשרת לבית הניחומים שם הפסדת גם וסיימת במקום השביעי. מה היו הרגשות אז?
"זה היה מאוד מתסכל. אני שואפת כמו כל תחרות לסיים על הפודיום, בראש הפודיום, הכי גבוה. אני לא מפחדת להגיד את זה, אני יודעת מה אני באה ונותנת כל יום כדי שזה יקרה. מה שהיה בטוקיו לא היה פשוט, זה לא עבור המון קשיים, לעבור דרך. שום דבר לא מובטח. זה שאני עובדת הכי קשה לא מבטיח לי מדליה".
מה קורה מאחורי הקלעים כשתחרות אחרי תחרות לא הולך?
"הרבה תסכול, אבל לרגע לא הורדתי את הרגל מהגז. ההפסדים האלה... לטוס לתחרות, להוריד משקל, להפסיד, לחזור, לעשות את זה שוב, שוב להפסיד. בטח בשנה האחרונה שהיה לי פחות טוב - זה מאוד קשה. לרגע לא אמרתי לעצמי שאולי זהו. המחשבה הזאת לא עברה לי בראש כי ידעתי שאצא מזה. ידעתי שיש לי את המעטפת והצוות הכי טוב שאפשר ואני סומכת עליהם בעיניים עצומות. והנה, יצאנו מזה. סיימתי עם מדליה באליפות אירופה ומקום חמישי באליפות העולם. "אני יודעת שאני יכולה לחזור עם מדליה, מאמינה שברגע השיא אוכיח את עצמי".
נציגי המשלחת: העיצוב מדהים, מצפים להתחיל
(באדיבות ONE)
בזכות הניסיון
כשאת מסתכלת על הדרך שעשית מאותה מדליית ארד ב-2016 כשאת בת 22 עד היום, מה את מרגישה?
"זאת חתיכת דרך כשאת שמה את זה ככה. הייתי בכל העולם, חוויתי המון: ירידות, עליות, דברים טובים, דברים לא טובים. אני מאוד אוהבת מה שאני עושה. לשמחתי, אני גם עושה את זה טוב".
הג'ודו שלך מאוד מגוון וכולל גם פעולות על הקרקע, משהו שלא רואים הרבה בנבחרת. יודעת להסביר למה?
"לכל אחת יש את הסגנון שלה. אצלי זה משהו שאני לא מוותרת עליו. הניצחונות באים בזכות העבודה הזו בקרקע. אני חושבת שזה לא נכון שלא רואים הרבה את זה בנבחרת, זה קיים בעבודה אצל ענבר (לניר) ושירה (ראשוני), אבל אצלי עבודת הקרקע בולטת כי אני מאוד אוהבת אותה".
את מגיעה לאולימפיאדה השנייה שלך, תעשי משהו אחרת ממה שעשית לפני שלוש שנים?
"לא. צברתי הרבה ניסיון לאורך הדרך הזו ובזכותו אני מגיעה מוכנה. אני חושבת שמבחינה מנטלית אני מוכנה יותר ממה שהייתי לפני שלוש שנים".
