במשלחת ישראל לפריז 2024 היו שניים שזכו במדליה אישית. אחד מהם, ארטיום דולגופיאט, הוסיף לזהב ההיסטורי שלו בהתעמלות מדליית כסף. השנייה, אבישג סמברג, תנסה מחר להוסיף מדליה נוספת לארד הסופר-מפתיע שבה זכתה בטוקיו בטאקוונדו.
אם תנצח בסיבוב הראשון של קטגוריית המשקל עד 49 ק"ג, צפויה סמברג להתמודד ברבע הגמר מול פניפאק וונגפטנקיט מתאילנד, המדורגת ראשונה בעולם - שגברה על סמברג בשמינית הגמר בטוקיו, והמשיכה לזהב.
הסעודית דוניה אבו-טאלב שתתחרה מול אבישג סמברג
לוונגפטנקיט, המכונה "טניס", שתי מדליות אולימפיות (גם ארד מריו) ושתי זכיות באליפויות עולם, והיא כמובן הפייבוריטית להעפיל לחצי הגמר. גם הפסד של סמברג מולה לא יסגור את הסיכויים לזכייה שנייה ברציפות בארד.
אבל היריבה הראשונה של סמברג, המדורגת שמינית בתחרות האולימפית, עוד יותר מעניינת. זוהי דוניה אבו-טאלב, הספורטאית הסעודית הראשונה אי פעם שהשיגה את הכרטיס למשחקים האולימפיים בזכות עצמה. הקרב בין סמברג לאבו-טאלב אמור להתקיים מחר ב-11:22.
בעבר היו מקרים שספורטאים סעודים החרימו מפגשים מול ישראלים, אבל בטוקיו 2020 התמודדה בג'ודו טהאני אל-קחטאני מול רז הרשקו, ולאחר שהרשקו ניצחה השתיים אף לחצו ידיים ופרגנו זו לזו. בשנים האחרונות השיח על נורמלזיציה בין סעודיה לישראל רק התגבר, אבל המלחמה ציננה אותו.
המשלחת של הממלכה השמרנית לפריז כוללת תשעה ספורטאים - שבעה גברים ושתי נשים. האישה היחידה פרט לאבו-טאלב שהתחרתה במשחקים הייתה השחיינית משעל אל-איאד, שדורגה במקום ה-29 והלפני אחרון ב-200 מטר חופשי. היחידים שעלו שלב הם שניים מרוכבי הסוסים בתחרות האישית, שהעפילו לגמר שטרם התקיים. בענף זה זכו הסעודים בשתיים מארבע המדליות האולימפיות בהיסטוריה שלהם.
אבו-טאלב היא כאמור האישה הראשונה שהעפילה בזכות הישגיה למשחקים האולימפיים. זה קרה לאחר שהיא ניצחה מתחרה מהפיליפינים בחצי גמר תחרות ההעפלה האסיאתית. לפניה התחרו שש סעודיות במשחקים האולימפיים - באתלטיקה, ג'ודו ושחייה - אך כולן קיבלו כרטיסים חופשיים.
המסע הארוך, שהחל בגיל 8
אביה שהלך מאז לעולמו הוא שהכיר לה את אמנות הלחימה הקוריאנית, בעת שהייתה בת 8. על טאקוונדו כמעט ולא שמעו בסעודיה אז, ועל נשים ובנות נאסר להתאמן באמנויות לחימה. "אבא שלי הצית בי את האהבה לטאקוונדו", אמרה לאחרונה בסרטון שפורסם ברשתות. "זה היה ענף ספורט לא פופולרי, וזה כאילו הוא הרגיש שנשים יטביעו את חותמן בסעודיה. הוא תמיד תמך בי, וכל פעם כשרציתי לפרוש הוא היה אומר לי 'לא, אל תעצרי'".
לאחר שהשיגה את הכרטיס לפריז היא הצטלמה לשער מגזין "ווג ערבייה", לצד נוואל אל-מותוואקל ממרוקו, הערבייה והמוסלמית הראשונה שזכתה במדליית זהב, ב-1984 (בריצת 400 מטר משוכות). בריאיון לאל-מותוואקל אמרה: "הייתי הולכת לאימונים עם כובע, כמו בן, כי על נשים נאסר להיכנס למרכזי ספורט. הסתתרתי, חשתי בושה. כשזיהו שאני בת לא אפשרו לי לחזור".
אבל אבו-טאלב לא ויתרה, הרבה בזכות אביה. היא התאמנה במועדון פרטי עד שהייתה בת 13, אז נאסר עליה להמשיך ולהתאמן עקב מינה. למרות זאת, היא המשיכה להתאמן בביתה, אצל מאמנו של אחיה. "אבא שלי אמר לי אז את המילים שלא אשכח לעולם 'תמשיכי להתאמן, כי יום אחד נשים יעשו היסטוריה בסעודיה. את, הבת שלי, תהיה האישה הראשונה שתטביע את חותמה בסעודיה'".
ארד באליפות העולם, והפסקה מעריכת דין
בריאיון אמרה: "התמודדתי עם קשיים, בכיתי יותר מאשר צחקתי. מדי יום היו כאבים. הפסדתי יותר מאשר ניצחתי". אבל בסופו של דבר גם ההצלחות הגיעו - והיא זכתה במדליית ארד באליפות העולם במקסיקו לפני שנתיים, וסיימה שלישית גם במשחקי אסיה באותה שנה. בעקבות אותן הצלחות חסרות תקדים, היא גם הפסיקה את עבודתה כעורכת דין: "עשיתי זאת כדי להתמודד באולימפיאדה. אולי, אם אקח מדליה באולימפיאדה, אחזור למשפטים".
"אני רודפת אחרי החלום שלי", אמרה בסרטון שפרסם משרד ההסברה הסעודי. "כשאני ישנה, כשאני מתעוררת - כל מה שאני חושבת עליו זה פריז. אני מרגישה כמו ספורטאית בינלאומית מאז שהעפלתי לפריז. זה לא מקום קל להיות בו, אז כן - אני מתחרה קשוחה. להיות האישה הראשונה זה אתגר גדול עבורי. אני לא עושה את זה רק עבורי, אלא עבור סעודיה".
לאחר השגת הכרטיס האולימפי זכתה אבו-טאלב לברכות מצד חברת הוועד האולימפי ושגרירת סעודיה בארצות הברית, הנסיכה רימה בנדר אל-סעוד - שנחשבת למי שמפיצה את בשורת המודרנזיציה לממלכה השמרנית. בטקס הפתיחה נשאה אבו-טאלב את הדגל הסעודי ביחד עם רמזי אל-דהמי, רוכב סוסים בן 52,
היא מדורגת רק תשיעית בתחרות האולימפית (ו-16 בעולם), אבל גם היא וגם משפחתה מייחלים לגדולות: "בעזרת האל, אני אזכה בזהב. אמא שלי אמרה לי 'אם לא תנצחי, אני אתן לך סטירה".
